שעון חול או עוף החול – סרינה וויליאמס לאן?

סרינה וויליאמס איננה עוד השליטה הבלעדית של הטניס הנשי כפי שהייתה במשך שנים רבות. היא ידעה עליות ומורדות, וכבר לפני שנים החלו לטעון כי “עידן סרינה נגמר”. עם זאת, היא עדיין כאן, ממציאה עצמה מחדש. אז לאן פניה של בת ה-35 מועדות? טור מיוחד של נתיב כפרי

סרינה וויליאמס היא אגדה עוד בימי חייה. האמרה הזו היא עובדה כבר לפחות עשור. נדמה כי כשמדובר בסרינה, הזמן עומד מלכת. ובכלל, יש לו נטייה לתעתע בנו ב-2017, לפחות בכל הנוגע לטניס. בגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה קיבלנו מבט חוזר אל 2009, אז בווימבלדון היו גם כן סרינה, אחותה וונוס ובגמר המקביל פדרר שיחק נגד נדאל. אחרי שחשבנו שמצב עניינים כזה לא יחזור (ולפני כן יגיחו לעולם חדי קרן ופיות אמיתיות), והנה היה זה שוב המצב בגמר גראנד סלאם אוסטרלי במנהרת הזמן. קריאת התיגר של סרינה על מוסכמות הגוף והגיל איננה דבר חדש, והשליטה שלה בטניס הייתה ללא עוררין במשך למעלה מעשור.

עם זאת, התדמית הבלתי מנוצחת של הטניסאית הנהדרת נסדקה בשנה שעברה. 2016 נפתחה טוב עבור השחקנית מספר 1 בעולם. היא הגיעה לאחר השנה הטובה בקריירה והצליחה לשייט לגמר אליפות אוסטרליה בלי להפסיד מערכה. בגמר, לעומת זאת, סרינה לא הייתה חדה כהרגלה. היא נלחצה אל הפינה מול אנג’ליק קרבר ששיחקה בגמר גראנד סלאם הראשון שלה והפסידה לראשונה בגמר אליפות אוסטרליה. אחר כך בא הפסד בגמר האינדיאן וולס וסימן את הפעם הראשונה שסרינה מפסידה שני גמרים ברצף מזה 12 שנים! היא עפה בסיבוב הרביעי במיאמי, ואחר כך הגיע גמר הרולאן גארוס בו אולי לראשונה בקריירה סרינה נראתה שבירה ב”טניס נטו”. לרוב, 60 או 70 אחוזים מהמשחק שלה היו מספיקים לה כדי לנצח כל שחקנית בסבב, וסרינה ידועה בירידות המתח הקיצוניות שלה במשחקים, בטעויות לא מחויבות ברגעים משונים דווקא בגמר, בטעויות כפולות בלתי מוסברות כאילו היא משחקת תמיד נגד עצמה ולא נגד היריבה. אלא שהפעם גם משחק 80% שלה לא הספיק, ומוגורסה הצעירה גברה עליה בזכות טניס עדיף. כאן החל להיסדק משהו בניצוץ הקרוי סרינה.

סרינה ידעה לא מעט אכזבות ב-2016 (בליצ’ר ריפורט)

אבל כהרגלה, בגיל 34 היא המשיכה לדרוס והמציאה עצמה שוב מחדש בווימבלדון. על אף טורניר בינוני בקריטריונים של האחות הצעירה לבית וויליאמס, סרינה הניפה גראנד סלאם מספר 22 והשתוותה לשטפי גראף. כל העיניים היו נשואות אל עבר אליפות ארצות הברית. אבל סרינה נעצרה בחצי הגמר וכתוצאה איבדה את הבכורה העולמית לקרבר, שזכתה בגראנד סלאם שני בקריירה. לפתע סרינה איננה שחקנית בלתי ניתנת לעצירה. פתאום אפשר לנצח אותה, לגבור עליה בטניס טוב יותר, דבר שלא היה נתפס בעבר. והיו הרבה שחקניות שניסו.

אז האם שנת 2016 מצביעה על ירידה ביכולת של סרינה? עלינו להיות זהירים בהכרזות. צמד המלים “סוף עידן” בהקשר של הטניסאית הגדולה בכל הזמנים, לדעת רבים, נאמר כבר בעבר, ולא פעם אחת. אם בשנה החולפת זכתה סרינה “רק” בגרנאד סלאם אחד, הרי שב-2014 הייתה לה שנה אפילו “גרועה” יותר. וכשאנחנו אומרים גרועה הכוונה רק במונחים של אחת הספורטאים האמריקאיים הגדולים בהיסטוריה. בעוד בשנה שעברה הגיעה וויליאמס לגמר בשלושה מארבעת הטורנירים הגדולים, הרי שב-2014 היא הגיעה רק לגמר בו ניצחה. גם ב-2011 לא זכתה בגראנד סלאם, וזה קרה אפילו ב-2006 וב-2004.

סרינה לאחר ההפסד מול קוזנצובה (בליצ’ר ריפורט)

למעשה, ב-2010 אחרי מספר פציעות היה נראה כי “עידן סרינה וויליאמס מגיע לקיצו בגיל 30”. היו על כך כותרות באתרים גדולים ברחבי העולם. סרינה נעדרה כמעט שנה מהסבב, ולא שיחקה עד לטורניר ווימבלדון 2011, שם לא השיגה הצלחה מיוחדת, די כצפוי האמת. אם כן, כמו כל אתלט גדול, סרינה ידעה עליות ומורדות. זה טבעי, בעיקר בתחום כל כך דורש ותובעני כמו טניס מקצועני. מה גם, שבניגוד לענפי ספורט קבוצתיים, שם יש שחקנים מחליפים שיכולים להמשיך מומנטום מקצועי בזמן שכוכב מחלים מפציעה והוא חוזר להשתלב לעתים בקבוצה מנצחת כדי לחזור למעמדו הישן, טניס הוא ספורט יחידני שבו רק השחקן בעצמו אחראי להצלחות ולכישלונות שלו.

את 2017 היא פתחה בסערה כשזכתה באוסטרליה בגראנד סלאם מספר 23, אחד יותר משטפי גראף האגדית (אתר אליפות אוסטרליה)

מכל הסיבות הללו ניתן להבין את האכזריות היחסית בטניס. בנוסף, גם הפסיכולוגיה משחקת תפקיד משמעותי בטניס יותר מאשר בענפי ספורט רבים אחרים. דוגמה מצוינת יכולנו לראות במשחק בין פדרר לברדיך ברבע גמר טורניר מיאמי: ברדיך כבר השיג שבירה בשובר השוויון והיה עם נקודת משחק בכיס; אבל אז קרו שני דברים – ברדיך בלע רוק ברגע המכריע ואילו פדרר התעלה בנקודות הקובעות וניצח את המשחק. האלמנט הפסיכולוגי שימש כאן תפקיד מרכזי וניתן היה לראות זאת בבירור. ואכן, בדומה לפדרר, גם סרינה היא עוף חול, סוג של התעלות מנטלית ופיזית שפחות נתונה לגיל, ובכלל, בעידן הנוכחי נראה כי משך הקריירה ואיכותה התארכו והפכו להיות גמישות יותר, ממש כמו בענפי ספורט אחרים.

בניגוד לפתיחת שנת 2015, אז סרינה שיחקה במה שהיה אמור להיות המנוחה של סוף שנת 2014, ואמרה על כך: “אני מותשת”, סרינה שומרת על הכוחות שלה השנה. היא נחה בסיום 2016 והתכוננה באופן ישיר לאליפות אוסטרליה, בה היא זכתה בטניס הטוב ביותר ששיחקה מאז 2015. שם היא השיגה את מספר 23, שיא בעידן הפתוח בו היא מיצבה עצמה סופית כגדולה מכולן. גם לאחר הטורניר, היא פסחה גם על אינדיאן וולס וגם על מיאמי. היא התבוננה המצד וראתה מה מנוחה טובה עשתה לפדרר ולנדאל, וכנראה שגם היא מבינה שכדי לשמור על איכות בגיל מתקדם היא חייבת להיות מבוקרת יותר, לתת לכלי העבודה שלה, הגוף שלה, את המנוחה שהוא זקוק ולבחור בקפידה באילו טורנירים היא משתתפת. ממש כמו נדאל, המטרה שלה תהיה לנסות ולזכות ברולאן גארוס. אבל תכנית האב היא לשוב לפסגה הכי גבוהה בטניס ולזכות פעם נוספת בווימבלדון. מאחר ופדרר בונה על אותה תכנית בדיוק, ייתכן מאוד כי שניהם יחזרו, ולו לסיבוב אחרון ולקידה מסיימת, לטופ העולמי. דבר אחד בטוח לגבי סרינה וויליאמס, כל עוד היא כאן אי אפשר להספיד אותה. ניסו לעשות זאת בעבר, אבל הטניסאית שתחגוג בספטמבר 36 סתווים היא היחידה שיודעת מתי שעון החול שלה ייעצר באופן סופי.

סרינה לאן? הזמן יגיד (סאן)

תגובה