“אחד על אחד” עם ארד בר, שחקן מכבי פתח תקווה

רגע לפני גמר גביע המדינה, תפסתי את הכישרון הצעיר של המלאבסים, ארד בר, לראיון אישי בו הוא מדבר על הקריירה ועל העונה הנהדרת שחווה.

לפני מספר ימים, הבטיחה מכבי פתח תקווה באופן רשמי את חזרתה אל הליגה הבכירה בכדורגל. לאורך כל העונה, שולבו המון שחקנים צעירים ממחלקת הנוער הנהדרת של המועדון מהמלאבס, והוכיחו כי יש להם מקום גם בהרכב הקבוצה בליגת העל. אחד מהשחקנים הללו הוא ארד בר, שכבר מגיל צעיר סומן כעילוי ספורטיבי. אבא שלו בכלל רצה שיהיה כדורסלן, אך האהבה של ארד לכדור בין הרגליים הכריעה, ומשם הדרך הייתה ברורה לכולם. את הקריירה המקצועית שלו החל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב, ובהחלטה שהתבררה כגורלית, עבר למכבי פתח תקווה, ומשם הקריירה שלו בנסיקה, כאשר בשנתיים האחרונות ארד בר היה שותף לאליפות היסטורית של המועדון בליגת העל לנוער, ובעונה הראשונה שלו כשחקן בוגרים, עלה עם מכבי פתח תקווה לליגת העל והעפיל עמה לגמר גביע המדינה, כאשר הוא חלק אינטגרלי מהאחד עשר של גיא לוזון בהרכב. הופעת בכורה בנבחרת הנוער הוא ערך בגיל 18, והיה חלק מקמפיין מוקדמות היורו לנוער. גילוי נאות, את ארד אני מכיר באופן אישי מכיתה א’, ואנחנו למדנו יחד באותה כיתה עד י”ב.

בעונתך הראשונה בבוגרים, אתה ממוקם במקום השלישי בקבוצתך בכמות דקות המשחק. האם ציפית להיות חלק כל כך מהותי בהרכב?

“האמת היא שהתכוננתי כרגיל כמו לכל עונה. כמובן שזה לווה בהמון חששות ולחצים מצד אחד ובהמון ציפיות מהצד השני. למרות הכל, לא ציפיתי להיות חלק כל כך חשוב ובורג מרכזי בקבוצה. בסופו של דבר, דקות משחק הן הדבר הכי חשוב שיש לשחקן, וזה מה שעזר לי לעשות את קפיצת המדרגה העונה.”

מהו סדר היום שלך כספורטאי פעיל בצבא? מה ההבדל בין קבוצות הנוער ובין ליגה הלאומית, ואיך מתמודדים עם הקפיצה הזו?

“בדרך כלל, סדר היום שלי כולל אימון בבוקר, ולאחר מכן צבא למשך שעה עד שעתיים בצהריים. בערב ואחר הצהריים, אני נח או מתאמן בחדר הכושר. מבחינת קפיצת המדרגה, היא הייתה מאוד קשה כיוון שהקצב, הפיזיות והרמה עולים בצורה משמעותית, יש הרבה יותר לחץ והרבה יותר תחרות.”

בשנתון הנערים היית שחקן יותר יצירתי בעמדות היותר קדמיות במגרש, וגם העונה אתה ממוקם באופן די דומה במגרש, אבל לפי הסטטיסטיקות והצפייה בך, הדרישות ממך הן דווקא יותר דומות לקשר 50/50. איך עשית את ההתאמות?

“בהתחלה היה לי מאוד קשה לעשות את ההתאמות, כי במשך כל הקריירה שלי שיחקתי בעמדות יותר קדמיות. לאחר שהבנתי שהשינוי לטובתי ושבעמדה הזו אוכל להביא את היתרונות שלי יותר לידי ביטוי, למדתי את התפקיד והדרישות שלו וגם התחלתי לעבוד עם אנליסט שנותן לי את הדגשים החשובים לתפקיד.”

מסתגל לתפקיד החדש (הפייסבוק הרשמי של מכבי פ”ת)

האם תוכל לתת דוגמה לעניין שעליו האנליסט נתן לך דגש?

“אני יכול להגיד לך שעבדנו המון על הבסיס של הקשר האמצעי – אם זה מתי לבוא לכדור, מתי להישאר גבוה ואיך להיות מעורב יותר במשחק. בחצי הגמר, למשל, שיחקנו קצת שונה מבדרך כלל כי הבקענו שער מוקדם, מה שגרם לנו להסתגר מאחורה. בתור שחקן אמצע, אתה צריך לסגור את החורים בין קו ההגנה לקישור, ותמיד עדיף שהשחקן יקבל כדור לפניך מאשר בגב שלך.”

בגיל 15 עמדת בפני החלטה קריטית לקריירה שלך, האם להמשיך במחלקת הנוער של מכבי תל אביב ולהצטרף לפנימייה שלהם או לעזוב. מה בעצם קרה שם, ומתי מכבי פתח תקווה נכנסה לתמונה?

“אותה שנה הייתה לי מאוד קשה מהבחינה האישית, באותה שנה נפצעתי, היו לי כאבי גדילה קיצוניים, ובעקבות זאת פספסתי לא מעט משחקים. גם כשכבר חזרתי והרגשתי שאני בכושר טוב, לא קיבלתי גב מהמאמן ומהמועדון כמו שציפיתי, והרגשתי שמראים לי את הדרך החוצה. החלטתי לעזוב ולצאת למסע חדש – נפגשתי עם הפועל תל אביב ועם מכבי פתח תקווה. בדיעבד, ההחלטה לעבור למכבי פתח תקווה התבררה כהחלטה הכי טובה שעשיתי בקריירה שלי.”

ההחלטה הנכונה(הפייסבוק הרשמי של מכבי פ”ת)

בשנתיים האחרונות רשמת הישגים מרשימים, ואני מדבר כמובן על האליפות ההיסטורית בנוער, ועל העלייה המוקדמת השנה לליגת העל ביחד עם העפלה לגמר גביע המדינה. איך התחושות, ומה השאיפות שלך לעונה הבאה בליגת העל?

“קודם כל, אלו תחושות מטורפות ומרגשות. זה התחיל שנה שעברה באליפות היסטורית ומטורפת לאחר שעשינו עונה מדהימה. השנה זה הרבה יותר מיוחד, כי כל זה קורה בעונה הראשונה בבוגרים, ולהיות שותף להישגים אלו ולשחק המון כבר בעונת הבכורה זה לא מובן מאליו. כמובן שהכל מתגמד לקראת גמר הגביע, כי עם כל הכבוד לאליפות בנוער, למעמדים כאלה לא מגיעים כל יום ולא כל יומיים. לגבי השאיפות לעונה הבאה, מבחינה אישית אני מקווה להמשיך ולהתקדם ואולי להניב קצת יותר מספרים. מבחינה קבוצתית קצת קשה לי להגיד כרגע, אבל כמובן שאני כבר מקווה שנהיה קבוצה אטרקטיבית שתיתן פייט לכל קבוצה בליגה”

אם כבר הגביע, הגעת עם קבוצתך אל המעמד אולי הכי יוקרתי בכדורגל הישראלי, ובתקופת הקורונה קשה לראות מצב בו הגמר יתקיים לעיניי אוהדים. האם זה מעט צובט להגיע לגמר ריק, שבו האצטדיון היה אמור להיות מפוצץ עד אפס מקום, או שזה דווקא מוריד מעט מהלחץ של המעמד?

“זה באמת קצת מבאס שלא יהיה קהל, במיוחד כשלא בכל יום אתה מגיע למעמדים כאלה, אבל עדיין זה יהיה יום מאוד מיוחד. אני חושב שזה לא מוריד מגודל המעמד, אבל התחושה במגרש כן תהיה תחושה קצת מוזרה כמו במשחק נגד הפועל בחצי הגמר”

“תהיה תחושה קצת מוזרה כמו במשחק נגד הפועל”(דף הפייסבוק הרשמי של מכבי פתח תקווה)

האם כבר חווית משבר אישי בקריירה? איך התמודדת איתו?

“כמו כל ספורטאי, גם לי היו לא מעט משברים וקשיים במהלך הקריירה. למשל, אותם כאבי גדילה כאמור בגיל 15 שהשביתו אותי לחצי שנה. בנוסף, לפני שנתיים חוויתי פציעה מעט מוזרה בגב ועוד פציעה במיתר הברך (המסטרינג), ושתיהן השביתו אותי למשך עשרה משחקים. חוץ מהפציעות, במשחקים הראשונים של העונה הנוכחית בליגה בקושי שיחקתי, וגם כששיחקתי, הצגתי יכולת חלשה מאוד. גם בתקופות הקשות שהיו לי, תמיד האמנתי בעצמי וביכולת שלי, ועבדתי קשה מאוד מחוץ למגרש תמיד, כולל אימוני אקסטרה ועזרה מהמון אנשים בתחום. אני יכול להעיד שבכל פציעה שממנה אתה חוזר, אתה נהיה רק רעב יותר להצליח ולהתקדם.”

יש לך חוזה במכבי פתח תקווה לעוד כמה שנים? האם אתה מקבל תחושה מההנהלה שאתה איתם לעוד שנים רבות או שאתה ה”אקזיט” הבא של הלוזונים?

“אם אני לא טועה, יש למועדון אופציה בעונה הבאה לחדש את החוזה שלי לעוד שנתיים. כמובן שהציפייה היא לעשות כמה עונות טובות ולהתקדם, אבל זה תלוי אך ורק בי וביכולת שאציג. אבי עושה את העבודה שלו בצורה נהדרת ומשווק אותנו בתור שחקנים, אבל בסוף הכל תלוי בנו ובאיך נהיה וניראה על המגרש.”

יצא לך להתאמן ולחלוק חדר הלבשה גם עם מנור סולומון שעושה חיל בשחטאר דונייצק וגם עם יוסי בניון שהוא אחד השחקנים הכי גדולים בכדורגל הישראלי. מה אתה יכול לספר לנו על החוויה איתם?

“אני יכול לספר לך שיוסי הוא איש מאוד מיוחד, ולמרות כל מה שעבר בקריירה המפוארת שלו, הוא צחק ודיבר בגובה העיניים עם שחקנים שעלו מהנוער רק הרגע. הוא צנוע מאוד, והיה אפשר לראות מהנגיעות שלו בכדור משהו מיוחד. לגבי מנור, הוא אחד השחקנים הכי מוכשרים שגדלו פה במועדון, וגם הוא איש מאוד מיוחד וצנוע. הוא שקט וחכם, וההצלחה אף פעם לא שינתה את האישיות שלו”

בנוסף למכבי פ”ת, אתה גם שחקן נבחרת ישראל בנוער. המשחק האחרון שלך בנבחרת היה משחק הכרעה נגד צרפת על העפלה לאליפות אירופה, כאשר תיקו היה מעלה אתכם, אך הפסדתם 3:0 לצרפת החזקה. ספר קצת על החוויה שלך בנבחרת, האם היו שחקנים בצד הצרפתי ששיחקת נגדם ומאז הספיקו להתפרסם? האם יש איזה משהו שהרגשת שהוא פער בין הרמה שלנו בארץ למעצמת כדורגל כמו צרפת?

“זה היה חוויה מטורפת, עם כל האכזבה שלא עלינו. שיחקנו נגד נבחרת מדהימה שהייתה בכמה רמות מעלינו. הצרפתים היו חזקים יותר, גבוהים יותר, טכניים יותר ומוכשרים יותר. לא היה לנו סיכוי גדול מלכתחילה, אני לא זוכר שחקנים ספציפיים אבל היו שם שחקנים מליגה צרפתית הראשונה ממונאקו ובורדו. פערי הרמות בהחלט הורגשו, למרות שעשינו קמפיין מדהים וכמעט עלינו לאליפות אירופה”

ארד בר, מספר 17 במדים הלאומיים (הפייסבוק הרשמי של ההתאחדות לכדורגל)

*אני מציין שלושה שמות ששיחקו אז נגד ישראל במשחק וראויים לאזכור:

יאסין אדלי, שחקנה של בורדו כיום עם 21 הופעות עם שלושה שערים ושלושה בישולים, בנואה בדיאשיל, בלם מונאקו עם 16 הופעות העונה ועלות של כ-18 מיליון אירו לפי “טרנספרמרקט”, ז’אן מרסלין שחתם בינואר האחרון במילאן לעונת 2020/21.

חמש שנים מהיום, איפה אתה רואה את עצמך?

“מקווה להגשים חלום של כמעט כל שחקן ולשחק באירופה, באחת הליגות הגדולות.”

טיפים שיש לך לתת לילדים שרק עכשיו עושים את הצעדים הראשונים שלהם בכדורגל:

“הטיפ הכי גדול שיש לי בשביל ילדים צעירים הוא תמיד להאמין בעצמכם, ואם בוער בכם להצליח, תעשו הכל על מנת לממש את הפוטנציאל שלכם ותעבדו הכי קשה שאפשר, בלי פשרות, בלי קיצורי דרך ובלי ויתורים”

תגובה