זה הזמן להתעורר

0

זניט סנט פטרסבורג הפכה להיות מעצמה בכדורגל הרוסי בשנים האחרונות. הקבוצה העשירה שנתמכת על ידי ענקית הגז “גאזפרום” (ועל ידי נשיא המדינה ולדימיר פוטין) באה במטרה לשבור את ההגמוניה של הקבוצות ממוסקבה.

נכון לעכשיו ההצלחה שלה עדיין מזערית בקנה מידה היסטורי לאורך השנים, אליפות בריה”מ אחת (1984) זה נחמד אבל מאז התפרקות אותה ברית המועצות המועדון לא ממש היווה פאקטור משמעותי לשליטתה של ספרטאק מוסקבה, וגם לא להבלחות של דינאמו, לוקומוטיב וצסק”א. הדברים השתנו ב-2005 כשענקית הגז “גזפרום” השתלטה על מניות הקבוצה. שנתיים לאחר מכן, לפני 10 שנים, זניט חגגה את האליפות הראשונה שלה ברוסיה, אליה התווספו 3 נוספות. עם מאזן של 4 אליפויות ב-10 שנים כבר ניתן לומר שהקבוצה מסנט פטרסבורג אכן מצליחה להטות את כף השליטה לכיוון שלה אבל זניט הוא מועדון בי-פולרי ולא יציב. אין דבר כזה “הייתה לנו עונה טובה אך לא הצלחנו” אצלם. או שהם מצליחים ולוקחים תואר, או שהם מתרסקים (ועדיין מסיימים בטופ-3). זה מה שקרה לזניט בעונה הקודמת אחרי שספרטאק שבה לגדולתה וגרפה את התואר. צסק”א סיימה שניה ולזניט לא נותר אלא להתמודד במסגרת הליגה האירופית העונה. דבר נוסף ממנו סבל המועדון הוא החוק הרוסי שקובע שחובה על מועדון כלשהו להרכיב על המגרש בו זמנית 5 שחקנים בעלי אזרחות רוסית. זה נתן לשחקנים דוגמת אלכסנדר קוקורין את הלגיטימציה לא לתת 100% בידיעה שלזניט אין אלטרנטיבה אחרת בסגל בעמדת החלוץ שמחזיק בדרכון רוסי. במועדון החליטו על שינוי גישה, לא עוד שחקנים בינוניים, לא עוד פרות קדושות, לא עוד רכישות ללא סקאוטינג מעמיק.

תחילת השליטה, זניט זוכה בגביע אופ”א ב-2008 (Sky Sports)

הדגש היה שכל שחקן שיגיע חייב להיות תחת הקריטריונים הבאים: שחקן צעיר, רעב, שאפתן ונטול אגו. רוברטו מנצ’יני (בעזרת יועציו המקומיים כמובן) גם דאג להרוג 2 ציפורים במכה כאשר החזיר לא מעט יוצאי מחלקת הנוער של זניט שהתפזרו בליגה חזרה לביתם. המטרה הייתה כפולה, גם לעמוד בחוק הרוסי של הליגה וגם לעמוד בחוקי הליגה האירופית/ליגת האלופות בעונות הבאות (אם וכאשר זניט תעפיל לשם) שכן חובה על כל קבוצה לרשום לפחות 4 שחקנים שגדלו במועדון ועוד 4 שגדלו ברוסיה. בעבר זניט הייתה רושמת את השוער השלישי, בלם, קשר וחלוץ מהנוער ולא נותנת להם ולא דקת משחק אחת באירופה אך בליגה זה היה משפיע לרעתה שכן הם פשוט, עם כל הרצון הטוב, לא היו מספיק טובים. כעת במועדון החליטו ללכת על שחקנים שכבר הוכיחו את עצמם לפחות חלקית, והרי הרשימה: דאלר קוזאייב (בן 24, קשר), דניס טרנטייב (בן 24, בלם), ודמיטרי בוגאייב (בן 23, בלם) הגיעו במסגרת “חוק השבות” שהציבו בזניט.

“ושבו בנים לגבולם”, אחד משחקני הבית שחזרו, דמיטרי בוגאייב (האתר הרשמי של זניט)

תוסיפו לזה שחקנים שגדלו ברוסיה, דימיטרי פולוז (בן 26, חלוץ), ואלכסנדר ירוחין (בן 27, קשר), שחקן בעל אזרחות רוסית שמשחק כבר 10 שנים במדינה (חוץ מגיחה קטנה ליוון) העונה לשם כריסטיאן נובואה, הקשר הנפלא של נבחרת אקוואדור, ולסיום תצרפו אליהם את צמד כוכבי העתיד של נבחרת ארגנטינה, לאאנדרו פארדס בן ה-23 שנרכש מרומא תמורת 25 מ’ יורו, גרזן מרכז שדה מהסוג המשובח שאוהבים לייצר בדרום אמריקה, סטייל ארת’ורו וידאל רק בלי ההחלטות השגויות אבל גם מינוס ניסיון מהצ’יליאני וסבסטיאן דריאוסי, שכבר בגיל 17 היה בכותרות בארגנטינה בתור הדבר הבא בריבר פלייט. דריאוסי נכנס באטרף לקריירה שלו בזניט ובמשחק הליגה האחרון הוא כיכב עם צמד.

דריאוסי ופארדס, צבע החולצות נשאר זהה והיכולת בהתאם (האתר הרשמי של זניט)

בגזרת העוזבים, זניט נפטרה משחקנים שכבר היו מעבר לשיא ולא תרמו לה כלום. אלכסנדר ריאזאנצב, שהקריירה שלו בנויה על משחק אחד מדהים במדי רובין מול ברצלונה, נשלח בהשאלה לאמקאר. ניקו לומברטס הבלגי הוחזר למולדת לאוסטנד, לוקה ג’ורג’ביץ’, שפשוט לא מצליח לפרוץ ומזכיר את בויאן קרקיץ’ בהתנהלות, נשלח לניסיון אחרון להציל לו את הקריירה בארסנל טולה ועם כל הכבוד והאהבה לדני, ללא ספק אליל האוהדים הפורטוגלי, הקשר הותיק כבר הרבה מעבר לשיא והוא ימשיך את הקריירה שלו בסלאביה פראג. רוברט מאק, שעד עכשיו לא ברור כיצד הגיע לזניט, נשלח חזרה לפאו”ק בהשאלה ואחרון חביב, אלכסנדר קרז’אקוב, האיש שיחד עם אנדריי ארשאבין סימל הכי הרבה את המועדון, קיבל שיחה ידידותית ובה נאמר לו שעם כל הכבוד וכל האהבה אליו, הגיע הזמן שיעבור לתפקיד כלשהו בצוות המקצועי כי לשחק זה כבר גדול עליו. לרשימת המתנדנדים ניתן להוסיף את יוהאן מולו והרנאני שלא בתוכניות ולרשימת המגיעים ניתן להוסיף בלם בקליבר גבוה (אחרי שקוסטאס מנולאס הבריז, הדיבור הוא על רודריגו קאיו המצויין, עתיד הכדורגל הברזילאי בכל הנוגע להגנה).

חובת ההוכחה עליו כי הרבה חיצים מופנים לכיוונו, קוקורין (ויקיפדיה)

כל אלו מגיעים הערב שאצטדיון המושבה בפ”ת כדי להתמודד מול מחזיקת הגביע, בני יהודה ולא ממש מותירים לה יותר מדי סיכוי. זניט יודעת שהעונה האירופית שלה מתחילה כאן וחייבת להסתיים באיזור מאי כדי לתת לאוהדים קצת נחת. מי יודע אולי כבר השנה הם יבקרו שוב בארץ (אם מכבי ת”א תעבור גם היא שלב/שלבים ותיתקל בהם בדרך, או אם הפועל ב”ש תנשור מליגת האלופות וגם תקפוץ להם על המסלול), בינתיים שחקניו של רוברטו מנצ’יני רוצים לעבור את המשוכה הישראלית הקלה, מחזיקת הגביע, ובשביל זה הם צריכים להיות הערב במיטבם. כל תוצאה פרט לניצחון ב-2 שערים ומעלה תערער מעט את שחקניו של המאמן האיטלקי ותקפיץ סימני שאלה מוקדמים סביב היכולת של החבורה בכחול-לבן-תכלת לעשות קסמים השנה.

זניט בביקור הקודם שלה בארץ, הפעם יילך קל יותר ופחות דרמטי (האתר הרשמי של מכבי ת”א)

סגל השחקנים שיצא למשחק (מודגש: הרכב משוער):

שוערים: לונב, קרז’אקוב, לודיגין
הגנה: אניוקוב, טרנטייב, איוואנוביץ’, נטו, קרישיטו
קישור: נובואה, פארדס, גארסיה (יכול לשחק כבלם), הרנאני, ירוחין, שאטוב, ז’וליאנו, ז’ירקוב (יכול לשחק כמגן), קוזאייב
התקפה: פולוז, דז’יובה, קוקורין, דריאוסי.

ירוחין ופולוז, הצמד החדש לא צפוי לפתוח אבל עתידם עוד לפניהם (דף הטוויטר הרשמי של זניט)

השארת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם