Untitled-1

הבלו בלייזר

23 למאי, 1999. במהלך תוכנית ההיאבקות Over the Edge של ארגון ה-WWF, אחד המתאבקים המוכרים ביותר של הארגון נהרג בעקבות פעלול שהשתבש בזמן השידור. אואן הארט, אז ה-Blue Blazer, היה אמור לגלוש אל הזירה מגג אצטדיון קמפר בקנזס סיטי. בעקבות תקלה בציוד הגלישה שלו, הארט צנח אל מותו מגובה של כ-21 מטרים.

לאחר התאונה, התוכנית נעצרה והשידור הופסק במשך 15 דקות. בסופו של דבר, הוחלט להמשיך עם המופע וכשעה מאז תחילתו ג’ים רוס (שדר התוכנית) הודיע על מותו של הארט. “זוהי אחריותי המצערת למסור לכולכם שאואן הארט מת”, אמר רוס בצער, “אואן הארט מת בנסיבות טרגיות מתאונה שהתחוללה כאן הערב”. איך הדבר הזה קורה? מה ה-WWE עשה שנים לאחר מכן? צריך קודם כל להתחיל מהתחלה.

הארט החל להתאבק קצת אחרי שסיים את התיכון. הוא אומן על ידי אביו סטו הארט והופיע לראשונה ב-1986 ב”סטמפיד רסלינג טריטורי”, ארגון היאבקות כושל שהיה בבעלות אביו. הארגון היה צפוי להסגר בתוך שנה, אך הארט ניצל את מעמדו ואת התסריט ויצר לעצמו דמות אהודה ומוצלחת. התסריט הטיב עם הארט ונתן לו לזכות במספר תארים, אף על פי שזו הייתה שנתו הראשונה.

ב-1988 הארט התקבל לארגון ה-WWF. דמותו של הארט הייתה בגדר ייחודית בקרב דמויות המתאבקים האחרות ששלטו אז בארגון. מבנה גופו הצנום והאתלטי היה מנוגד לכל אותם מתאבקים שריריים וכבדי גוף אשר היו חביבי הקהל באותה תקופה. הקהל לא חיבב אותו במיוחד והופעותיו של הארט דעכו עד שנעלמו כליל בסוף 1989.

הארט המשיך להופיע מעט ב-1993, אבל לבסוף נשלח לארגון חסות מקומי של ה-WWF בממפיס. במסגרת הופעותיו שם הארט נפצע שלא במתכונן בברכו, אך הצליח להחלים מהפציעה ולבסוף חזר להופיע לצד אחיו בארגון העל. צמד האחים הפכו לצמד קבוע במופעי ההיאבקות ודמויותיהם נאבקו על תוארי הזוגות.

הם הופיעו יחדיו ברויאל ראמבל 1994. במהלך עלילת הקרב ברט נפצע באורח מבוים אך התעקש להמשיך ולהלחם לבדו, זאת במקום להכניס את אחיו במקומו. על פי התסריט התעקשות גאוותנית זו גרמה לתבוסתם של האחים בקרב ולהעלאת חימתו של אואן על אחיו.

דמויותיהם פצחו בתגרה מבוימת במהלכה אואן בעט בברכו ה”פצועה” של אחיו. נקודה זו הפכה לנקודת המפנה בקריירה של הארט. דמותו הופרדה מאל דמותו של אחיו והפכה לדמות ה”רעה” המובילה בתוכנית, והדבר הפך למקפצה עבור הקריירה שלו.

”מלך הלבבות” היה אמור להיכנס לזירה מתקרת האולם לקרב מול “הסנדק”. הכניסה הדרמטית של הארט הייתה מתוכננת כך שהמתאבק יירד ברצועה מהתקרה וישחרר עצמו לפני שהוא נוחת בתוך הזירה. הפעלול הסתיים בטרגדיה לאחר שהארט שיחחר עצמו לפני הזמן ונפל מגובה של 25 מטרים עם החזה היישר על חבלי הזירה ולאחר מכן עף אל אחד המוטות שהחזיקו את החבלים.

הארט בן ה-34 הובא לבית החולים בקנזס סיטי, שם לאחר מספר ניסיונות החייאה, נקבע מותו. לאחר ניתוח הגופה, נמצא כי הארט מת כתוצאה מדימום פנימי בעקבות הנפילה. רק מי שנכח באולם היה עד למקרה היות והמצלמות לא תפסו את הנפילה בשידור. מנהלי ה-WWF בחרו בצורה שנויה במחלוקת להמשיך את האירוע למרות המקרה. במהלך האירוע השדר בישר לצופים בבית על מותו של הארט אך את הקהל באולם לא שיתפו בידיעה.

הסיפור הכואב ביותר שקרה על הזירה הוא ללא ספק מותו של אואן הארט, אחיו של “היטמן”, בראט הארט. בתאריך 23 במאי, 1999, הארט נפל אל מותו בקנזס סיטי, מיזורי במהלך האירוע “מעבר לקצה”. משפחת הארט תבעה לאחר המוות את ראשי ה-WWE על תכנון פעלול לא תקין ועל רשלנות של אנשי המקצוע שהיו במקום. לאחר כשנה וחצי, זכתה המשפחה בתביעה וקיבלה פיצויים בסך 18 מיליון דולרים.

מותו של הארט הפך לאירוע רב חשיבות בהיסטוריה של ה-WWF וההיאבקות המקצועית. דמותו הפכה לסמל הסכנה שבפעלולים המסוכנים ששחקני הענף מבצעים בכל תוכנית ולזהירות שיש להפגין

יהי זכרו ברוך

תגובה