כבר ילד גדול
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
בגיל 45 ג'ייסון קיד עדיין מחפש את דרכו כמאמן בליגה הטובה בעולם. לאחר קדנציה לא רעה בברוקלין, קיד עבר למילווקי ורשם שם כמה עונות לא רעות בכלל עד שפוטר ב-2018. כנראה שההישג הכי גדול שלו בשנים במילווקי ובכלל בתור מאמן, היה הטיפוח של יאניס אנטטקומפו. היווני הגיע למילווקי בתור מתבגר והיה זקוק למישהו שיעזור לו להתאקלם ולממש את הפוטנציאל שלו. בשנים שלו במילווקי, קיד לקח את יאניס תחת חסותו ועזר לו להתפתח לשחקן שהוא היום. הקשר ביניהם היה כל כך חזק עד שכאשר קיד פוטר יאניס התקשר למאמנו לשעבר והציע לו לדבר עם הבעלים במטרה להציל לו את המשרה. לא מפתיע שלאחר שפוטר בחר קיד לפרסם את השיחה הזאת, היא ממחישה בדיוק אילו יכולות יש לו בתור מאמן – בעידן שבו הכוכבים הגדולים הם אלה שקובעים את הטון, היכולת לנהל אותם ולהתחבר אליהם, היא אחת החשובות למאמן צעיר בליגה.
אז אמנם קיד לא קיבל עדיין הזדמנות נוספת בתור מאמן, אבל בתחילת השנה הוא חגג הישג לא פחות גדול – כניסה להיכל התהילה. זה לא מפתיע מאחר שקיד היה אחד הרכזים הדומיננטיים בליגה. זאת למרות שלאורך הקריירה לא קלע קיד כל כך הרבה נקודות – בעונה הכי טובה שלו הוא קלע 18.7 נקודות ובדרך כלל נע סביב 10-15 נקודות בממוצע. הייחוד של קיד היה היכולת שלו לתרום כמעט בכל קטגוריה סטטיסטית – לראיה, במהלך הקריירה הוא הגיע למקום השלישי בהיסטוריה בטריפל דאבלים (107 במהלך הקריירה, כיום נמצא במקום הרביעי אחרי שראסל ווסטברוק עקף אותו) והוא גם נמצא במקום השני בהיסטוריה באסיסטים ובחטיפות.
הסטטיסטיקה היוותה חלק חשוב מאוד עבור המורשת של קיד מאחר שלמרות קריירה ארוכה של 19 שנים ו-10 הופעות באולסטאר, קיד מחזיק אך ורק באליפות אחת, אבל איזו אליפות זו הייתה. עונת 2010-2011 נפתחה בסערה כאשר לברון ג'יימס החליט לעבור למיאמי על מנת ליצור את קבוצת העל הראשונה יחד עם כריס בוש ודווין וויד. המטרה שלהם הייתה לבנות שושלת שתזכה שנה אחר שנה באליפות. לכן, כאשר מיאמי הגיעו לגמר מול דאלאס ועוד עם יתרון הביתיות, כמעט אף לא האמין שלחבורה של נוביצקי יש סיכוי לזכות באליפות.
אפילו קיד, שהגיע לדאלאס בעיקר כדי להנהיג את הקבוצה ולהוסיף לה ניסיון, הופתע כאשר מצא את עצמו בגיל 38 עדיין משמש כרכז הפותח של הקבוצה בסדרת הגמר. במהלך הסדרה הוביל קיד את דאלאס במספר האסיסטים והיה השני (!) מבחינת מספר הדקות (37.4 בממוצע). אפילו ניתנה לו המשימה לשמור על לברון במהלך חלקים נרחבים מהסדרה (כזכור הוא היה בן 38 ובגובה 1.93). הוא עצמו הגדיר את עצמו כ"תרח הזקן" של אותה אליפות. אבל כל זה לא משנה כשמדובר בג'ייסון קיד ברגעי האמת.
למרות היכולת הטובה על המגרש לאורך הסדרה הרגע הכי חשוב של קיד היה במחצית של המשחק השישי בסדרה בו דאלאס זכו באליפות. את אותו משחק התחיל נוביצקי בצורה נוראית, הוא קלע 3 נקודות עם מאזן מחריד של 1-12 מהשדה. כולם בדאלאס ידעו שבלי הגרמני הם לא יצליחו לגבור על מיאמי וכאן קיד נכנס לתמונה – "היי, ילד מגודל שכמוך! אתה יכול אולי לנשום רגע? כולנו רוצים לזכות באליפות, אז פשוט תירגע". קיד ידע שצריך להכניס את נוביצקי למשחק ולכן במהלך הראשון של הרבע השלישי הוא מסר לו ונוביצקי קלע. "אחרי שהוא קלע את הזריקה הזאת ידענו שיהיה בסדר" אמר קיד ובאמת נוביצקי סיים את המשחק עם 21 נקודות ואליפות מתוקה במיוחד.
לאורך כל הקריירה ידע קיד לתת לקבוצה את מה שהיא צריכה ולשנות את המשחק שלו בהתאם. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הייתה יכולת הקליעה שלו לשלוש – בעונת הרוקי שלו קלע קיד ב-27% מהניסיונות שלו, מה שאגב לא הפריע לו לזכות יחד עם גרנט היל בתואר רוקי העונה. כהרגלו קיד עבד קשה והצליח לקחת אספקט חלש במשחק שלו ולהפוך אותו לקראת סוך הקריירה לאחת מנקודות החוזקה שלו (כמעט 39% מטווח השלוש בעונות המאוחרות). לאורך כל הקריירה היה רק דבר אחד שעניין את קיד – לנצח. הוא אמר: "הדבר הכי חשוב זה לנצח. זה לא משנה באיזה אחוזים קלעת, או איך המספרים נראים מבחינת נקודות, אסיסטים, ריבאונדים או חטיפות יש לך. המשחק שלי תמיד היה מבוסס על להשיג את הניצחון ועל להפוך את החברים שלי לטובים יותר".
לכן, אם מסתכלים על העתיד, בעידן בו הרבה פעמים הסטטיסטיקה האישית קודמת לטובת הקבוצה, דווקא למאמן כמו ג'ייסון קיד יש יתרון גדול על עמיתיו. במקום לכעוס או לצעוק הוא יכול לגשת לכל שחקן ולתת לו דוגמא אישית, להראות לו שאין דבר חשוב יותר מאשר ההצלחה של הקבוצה. אם יש מישהו שיודע לעשות את ההתאמות הנדרשות ולעבוד קשה עד שימצא את הדרך לתרום זה ג'ייסון קיד. לכן, אל תהיו מופתעים אם גם בתור מאמן יוכיח את עצמו קיד כאחד הגדולים שהיו.
