חלום של ילד
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
אי שפ ב-24.12 של שנות השבעים, בדיוק ב-1970 אם נהיה מדויקים, נולד אחד מהמתאבקים האהובים ביותר בתולדות העסק של ההיאבקות הבידורית – רוב ואן דאם. הבחור הכריזמטי, הססגוני והמרגש, שאת שיא הקריירה שלו העביר בארגון האקסטרים הפופולרי של הניינטיז, ה-ECW, נכנס לתודעה של כולנו והפך מזמן לאחד מהמתאבקים האהובים ביותר אי פעם. בואו נחזור בזמן ונראה מה הוא עשה בקריירה שלו, מה אתם אומרים?
האגדה של רוב ואן דאם מתחילה בשנת 1988. צעיר בן 18 ששמו רוב זלטקובסקי. הוא שאף להתפרץ אל תוך הספורט של ההיאבקות המקצוענית, בעזרת חבר שקישר והפגיש אותו עם אגדת האבקות אחרת, ה-Iron Sheik, במישיגן. במשך הזמן שזלטקובסקי/ואן דאם התאמן אצל אגדת העבר, הוא הפך להיות חלק ממשפחתו. הוא אכל איתם ארוחות ושחה בבריכת השחייה שלהם. במשך אותה תקופה רוב קיבל כמה עצות שיעזרו לו להפוך לאחד מהכוכבים הגדולים יותר שידע הביזנס הזה.
עוד לפני שואן דאם נהיה מתאבק מקצועני, הוא היה לוחם קיק-בוקסינג מאוד מוכשר. הוא שילב בצורה מופלאה את היכולת האתלטית שלו ביחד עם הכוח אותו צבר לאחר הרבה אימונים בחדר הכושר. למרות שואן דאם אהב את אומנויות הלחימה, המקצוע לא הצליח להביא לו הרבה כסף.
לאחר זמן קצר, ואן דאם המשיך להאבקות מקצוענית. הוא הגיע לאוהיו, שם ניצח בקרב המקצועני הראשון שלו. הוא ניצח את דנגו נגוייאן, שגם אותו אימן ה-Iron Sheik, מי שגם היה חבר טוב מאוד של ואן דאם מאוחר יותר. הקריירה של רוב התחילה לתפוס תאוצה לאחר הקרב הזה.
ואן דאם צבר הרבה ניסיון בתחילת שנות ה-90, כאשר נסע ברוב ארצות הברית והופיע בקרבות של ארגונים קטנים. הארגון המפורסם הראשון שאליו הגיע היה ה-USWA, כאשר הוא נקרא להחליף את כריס קנדידו. באותו רגע השתנו חייו לעד – שם הוא לראשונה נלחם בסאבו. שניהם לא ידעו באותו רגע ש-6 שנים לאחר מכן הם יהפכו להיות לאחד הזוגות היותר מצליחים של ההאבקות המקצוענית.
אחרי התקופה הקצרה שלו ב-USWA, ואן דאם עבר ל-SAPW, ארגון בדרום ארה"ב. שם, הוא נלחם במתאבק שנקרא ריקי נלסון על התואר המשקל-קל של הליגה. אח"כ המשיך למספר ארגונים קטנים בדרום מזרח פלורידה, שם הוא פגש את הגורל והפך להיות רוב ואן דאם. את השם רוב ואן דאם הוא קיבל מאמרגן מקומי ששמו רון סלינקר. רוב הפך מיד הצלחה גדולה בליגה של סלינקר, שם הוא זכה באליפות ה-ITWP, והגן על התואר מול מתאבקים רבים בניהם ליטל גווידו.
בסוף 1992, עבר רוב לWCW – הארגון הגדול הראשון שלו. השם שלו שונה לרובי V, והקריירה הקצרה שלו בWCW הייתה די מוצלחת, בה הוא ניצח מתאבקים כמו רייבן ומידאון. הקריירה שלו שם נתקעה בגלל שינוי מדיניות הWCW לגבי תרגילים מהחבל העליון. רוב עזב את ה-WCW בשנת 1993, ואח"כ יצא לסיבוב הופעות הראשון שלו ביפן. ב-1995, כאשר RVD חזר לארה"ב הוא נסע ללאס וגאס לעבוד בארגון שנקרא NWC, שם הוא היה חלק מזוג מוצלח יחד עם בובי ברדלי.
רוב ביצע את הופעת הבכורה שלו ב-ECW ב5 לינואר 1996. הוא ניצח את אקסל רוטן, לאחר שהדהים את הקהל עם הספליט לג´ט מונאסולט. רוב התחיל לבנות לעצמו שם. ב-20 לאפריל רוב נלחם עם חברו הישן סאבו. אחרי תצוגה מדהימה של שניהם, סאבו ניצח וקם ללחוץ את ידו של רוב. רוב סירב ובכך בעצם התחיל הפיוד הטוב בכל הזמנים של ה-ECW.
הפיוד הזה הגדיר מחדש את המושג "היאבקות אקסטרים". פול היימן, הבעלים של ה-ECW בתקופת השיא, ביצע עבודה נהדרת בבניית הפיוד בין השניים הללו. קרבות קלאסיים, רגעים היסטוריים וספוטים בלתי נשכחים שמו את ה-ECW על המפה והפכו אותם לארגון מן המעלה הראשונה יחד עם ה-WWE וה-WCW.
בסופו של דבר, הגיעה השקיעה של ה-ECW בשל בעייתיות העסקים של פול היימן עליה דובר לא פעם ולא פעמיים. ואן דאם המשיך ל-WWE, שם הצליח לזכות באליפות ה-WWE וה-ECW יחדיו (בשל רכישת הארגון בידי וינס מקמהן), אך לצערו, פרשת המריחואנה המפורסמת, בה נתפס עם הסם ברכבו, עצרה את כל ההצלחה ומשם הוא לא הצליח להתאושש.
נכון, הסוף של הקריירה של ואן דאם הוא מעט טראגי, אך אין להסתכל על ואן דאם עצמו בתור טרגדיה. מדובר במתאבק שריגש את כולנו, ולימד אותנו דבר אחד – תעקוב אחרי החלומות שלך, מי יודע? אולי הם יתגשמו יום אחד.
