יהיה בסדר: הבעיה של בוסטון בדרך לפתרון
רועי פנקובסקי
9 בנובמבר 2018
כללי
1 דק׳ קריאה
אז מה קורה עם בוסטון סלטיקס? לאחר פלייאוף מוצלח, שבו הייתה רחוקה משחק אחד מגמר ה-NBA כששני כוכביה הגדולים פצועים, הקבוצה נכנסה לעונת 19\2018 כהבטחה גדולה. פרשנים לא הפסיקו לפאר את הקבוצה, את הג'נרל מנג'ר דני איינג', את מאמנה בראד סטיבנס, את שילוב הצעירים ואת עתידם הוורוד. ציפו שהקבוצה תעמוד בראש המזרח, והוויכוח החל לעסוק במי מהווה יותר איום על גולדן סטייט – בוסטון או יוסטון רוקטס.
בפתיחת העונה, הירוקים לא הצליחו לענות על הציפיות – מקום רביעי במזרח במאזן 7:4 מערכת התקפית לא משומנת כמו בעונה ובפלייאוף הקודמים ושני כוכבים שעוד לא לגמרי מצאו את עצמם בקבוצה. אז מה בעצם קרה לקבוצה ולמה היא כל כך שונה מהקבוצה של העונה שעברה? היום אפשר להגיד בבטחה שהבעיה הייתה התספורת של קיירי אירווינג.
הרכז כמובן הכחיש, ולאחר משחק נגד דטרויט שבו קלע שלוש נקודות בלבד ב-20% מהשדה, אמר: "אני לא רגיל לזה, להיות סקורר בעל ממוצע נקודות גבוה, ולהגיע לסביבה שבה הדבר הטוב ביותר בשבילנו הוא האכפתיות כלפי הקבוצה – זאת חוויית למידה בשבילי". כדאי אולי להזכיר לקיירי שזו שנתו השנייה בבוסטון, ולמרות שפריצת השחקנים הצעירים הייתה בשלבים המאוחרים של העונה, הקבוצה לא השתנתה הרבה (למעט הקרדיט שמקבל ג'ייסון טייטום, אליו נגיע בהמשך).
אז נחזור לרגע לתספורת של מספר 11. לפני שגילח את מחלפות ראשו, קיירי קלע 14 נקודות בממוצע למשחק. בחמשת המשחקים שאחרי – 29.4 נקודות בממוצע. סתם לידע כללי, בכל 11 המשחקים בהם שיחק עד עכשיו, קיירי קלע בממוצע 21 נקודות למשחק, הממוצע הנמוך ביותר מאז עונת הרוקי שלו, שבה קלע 18.5 נקודות למשחק. אז נכון, הטיעונים של תקופת הסתגלות, כושר ושזו רק פתיחת העונה אכן יכולים להיות תקפים כאן, אבל אז לא תהיה פואנטה לכתבה.
מעבר לכך, בטון קצת יותר רציני, חשוב לציין שאם עוד לא עליתם על הרכבת של ג'ייסון טייטום, כדאי לכם לעשות את זה, ובהקדם. שחקן העונה השנייה רק בן 20 ועתיד להיות אחד הכוכבים הגדולים ב-NBA, אי אפשר להתכחש לזה. לאחר שקיירי נפצע בעונה שעברה לפני הפלייאוף, טייטום לקח על עצמו את האחריות ולא איכזב, כשהוא קלע 18.5 נקודות בממוצע למשחק, אחרי שבעונה הרגילה קלע רק 13.5. לזכותו רשומים סלי מומנטום גדולים נגד פילדלפיה וקליבלנד, והטבעה אחת מרשימה על לא אחר מלברון ג'יימס.
לטייטום יש הכל. בגובה 2.03 מטר וקרוב ל-95 ק"ג, הוא מהיר, אתלטי, יודע לחדור ולקלוע מבחוץ. ההגנה שלו במגמת השתפרות, ואחוזי הקליעה של שחקנים עליהם הוא שומר יורדים בהדרגה. אורך מוטת הידיים שלו קצר ביחס לשחקנים שדומים לו במבנה הגוף, אבל הוא עדיין מצליח לחטוף ולהגיע לכדורים שהרבה שחקנים ארוכים ממנו לא יכולים, לא מצליחים או לא רוצים לנסות להגיע אליהם. בששת המשחקים בהם קיירי לא היה עצמו, טייטום הצליח להתעלות וקלע 16.6 נקודות בממוצע וקטף 8.5 ריבאונד למשחק. בנוסף לכך, גם כשהקבוצה הפסידה, מדד הפלוס\מינוס שלו נשאר חיובי. נכון להיום, כשטייטום על המגרש בוסטון מובילה בהפרש של 6.5 נקודות, וכשהוא יורד ממנו היא בפער של כמעט 5 נקודות. גם במשחקים לאחר התספורת של קיירי, נראה כי טייטום הוא ה"גו טו גאי" של הסלטיקס.
מאחורי השניים האלו יש קבוצה עמוקה, וגם השחקנים לגביהם היו ספקות לפני פתיחת העונה, מוכיחים שהם חלק משמעותי בקבוצה. מרכוס מוריס, שסוף סוף מצא מקום מתאים לו, מרכוס סמארט, טרי רוז'יר וג'יילן בראון הצעירים כולם משתפרים מדי יום בקבוצה ונראה כאילו מצאו בית חם. גורדון היוורד, עוד לא חזר לעצמו וזה מובן לאחר פציעה קשה כמו זאת שחווה בעונה שעברה, ועוד יותר כשהוא עדיין נמצא במגבלת זמן למשחק של 25 דקות. העתיד של הסלטיקס אכן נראה ורוד, כל עוד אף אחד לא יחליט לשנות את התספורת שלו.
