ימים ספורים לפני פתיחת גביע ווינר, לאחר הפסקה של שנה, אמארה סטודמאייר חזר לקדנציה שנייה בשורותיה של הפועל ירושלים.
סטודמאייר, שהיה חלק משמעותי בעונת האליפות האחרונה של ירושלים ובהעפלתה לחצי גמר היורוקאפ, סיפק באותה עונה 9.9 נקודות למשחק, 5.9 ריבאונדים ו-1.3 חסימות למשחק, כאשר ביורוקאפ רשם 12.8 נקודות 6.6 ריבאונדים ו-1.2 חסימות ונבחר לחמישיית העונה השנייה במפעל.
יחד עם ההתרגשות הרבה של המועדון ושל הקהל, עולה השאלה- האם החתמתו היא החלטה נכונה, או שצעד זה יתברר כטעות בסיום העונה?
נתחיל בתסריט החיובי. לא בכל יום יש לקבוצות בארץ, ובאירופה בכלל, הזדמנות להחתים סופר סטאר ברמה של סטודמאייר. עם עבר של 14 עונות ב- NBA ו-6 בחירות למשחק האול-סטאר.
אין ספק כי מבחינה שיווקית וכלכלית, ההחתמה היא נוצצת וטובה מאוד. מדובר בשחקן שכל אוהד באירופה ובארץ (בהנחה שבמהלך העונה יירשם גם לליגה הישראלית) ירצה לצפות בו, גם בגיל 35, יחד עם ההתעניינות הרבה שתגיע מערוצי הטלוויזיה באירופה, מה שיכניס להפועל ירושלים כסף רב ממכירות הכרטיסים ומזכויות השידור. בנוסף, כמו בקדנציה הקודמת, צעד זה מקדם שיווקית את הקבוצה עם שחקן שיוצר התעניינות מצד המועדונים והמפעלים באירופה, והופך אותה לקבוצה לגיטימית ובעלת שם מוכר ביבשת.
הישארו מעודכנים
מבחינה מקצועית, קשה לחשוב על מאמן שיוותר על שחקן מסוגו של סטודמאייר. שחקן פנים נהדר עם נתונים פיזיים איכותיים שתמיד יהווה איום על הקבוצה שתעמוד נגדו. כשסטודמאייר על המגרש ירושלים צריכה להיות רגועה בעניין הריבאונד. בנוסף, הכנסת כדורים אליו לתוך הצבע, בטח עם כמות מובילי הכדור של ירושלים השנה, יכולה ליצור נקודות רבות מתחת לסל, כאשר סבירות גבוהה שהרצון של ההגנות לעצור את אמארה בכל מחיר והכבוד שיקבל מהשופטים באירופה, יעזרו לקבוצה בסחיטת עבירות אשר יכולה להוביל להוצאת שחקנים חשובים מהקבוצה היריבה מהמשחק בעקבות בעיית עבירות, או להוליך את הקבוצה פעמים רבות לקו העונשין (בתקווה שהשחקנים יספקו אחוזים טובים משם). נוסיף כמובן את האנרגיות ששחקן כמו סטודמאייר מקבל מקהל חם כמו בהפועל ירושלים, והאדומים יכולים לחלום שוב על עונת אליפות והצלחה באירופה.
מן העבר השני, ישנו את התסריט השלילי. צריך לזכור שכבר שנה וארבעה חודשים, מאז שהודיע סטודמאייר על החלטתו לפרוש מכדורסל פעיל, הוא לא שיחק כדורסל מקצועני. על אף טענותיו כי התאמן באופן סידר לאורך כל השנה החולפת, לא ניתן להשוות בין אימונים אלה לבין לקיחת חלק במשחק מקצועני, אפילו אם מדובר ברמת ליגת האלופות של פיב"א או הליגה הישראלית.
בנוסף, סטודמאייר הצטרף לקבוצה של קטש לאחר משחקי ההכנה ועליו להשתלב בתוך התלכיד שנבנה לאורך פגרת הקיץ (למרות שהיו חסרונות נוספים דוגמת הנבחרת וכד'). מהיכרותנו את קריירת האימון של עודד קטש, הוא דוגל בבניית סגל מגובש עם הסתכלות של 'השלם גדול מסך חלקיו' ולכן על סטודמאייר לעבוד קשה על מנת להיכנס לתוך המרקם של הקבוצה, כאשר כמובן חשוב לזכור שדבר זה מאיים על דקות המשחק של שחקנים שעליהם בסופו של דבר להתחבר יחד אמארה ולהיות באווירה חיובית.
מעבר לכך, ישנה את השאלה הגדולה-האם אמארה יכול לספק את הסחורה שמצופה מהחתמה נוצצת שכזו. יש לזכור שאמארה כבר הרבה אחרי קריירת ה-NBA שלו, כאשר בקיץ האחרון ניסה, אך ללא הצלחה, להתקבל לאחת מהקבוצות בליגה הטובה בעולם. בגיל 35 לא קל לשחק בפיזיות רבה בצבע, להפגין אתלטיות קרובה לזו שאפיינה אותו כל- כך בימיו הגדולים בפיניקס ולהראות דומיננטיות מול קבוצות שיציבו מולו שומרים צעירים ואנרגטיים.
לסיכום, סימן השאלה בנושא סטודמאייר הוא גדול וצריך לתת לזמן לספק את התוצאות ואת התשובה לשאלה זו.
זו לא תהיה הפתעה אם כבר בינואר נראה את אמארה עובר לתפקיד ניהולי, אך מן הצד השני לא מן הנמנע שנראה אותו חוגג אליפות נוספת בבירה ופיינל פור אירופאי מרגש בארנה.
