מאמן: צביקה שרף
נשארו: *אף שחקן לא נשאר בסגל*
הגיעו: איתי שגב, אדם אריאל, נמרוד טישמן, עוז בלייזר, קמרון לונג, דשון סטיבנס, עמית עבו, איגור קולשוב
עזבו: קית‘ לנגפורד, דרו קרופורד, מארק טולפסן, מרפי הולוואי, אבי בן שימול, ניצן חנוכי, עידן זלמנסון, אייל שולמן, ניב סולומון
מצבם לא ברור: ג‘ייסון סיגרס, טיילר דאוסון, יאיר באומן, ניב בלול
הישארו מעודכנים
שימור – אין הרבה מה להגיד לא הרבה נשאר, גם המאמן הגיע לקראת סוף העונה וקשה לי להגיד שנשמר – דירוג 1.
אסטרטגיה – ליישב את ארץ ישראל ולפתח את הציונות. או יותר ברצינות ההחתמה של השחקנים שהוחתמו כמו גם גילם והפוטנציאל שלהם מצביעה בעיניי על אמונה מאוד גדולה בשחקן הישראלי. ניתן להניח שהקבוצה של מכבי ראשון לציון שנה הבאה תהיה קבוצה בה רוב הישראלים יקבלו תפקיד מוביל ויהפכו לחלק מרכזי בקבוצה וללא לשחקני ליווי או חיזוק. גם ההחתמה של שני זרים בלבד בשלב זה של הקיץ מצביע כי כך המועדון מרגיש. קמרון לונג עם כ13 נקודות 5 ריבאונדים ו4 אסיסטים למשחק, כמו גם היה השחקן היחיד בליגה שהשיג טריפל דאבל בעונה שעברה. הוא הוסיף מנהיגות ויציבות לקו האחורי של אשדוד וניתן לצפות כי יוסיף אותו דבר גם למועדון הכתום. ההחתמה השנייה של המועדון בגזרת הזרים היא דשון סטיבנס, מעבר לעובדה כי הוא קלע 16 נקודות וקטף 8.5 ריבאונדים בליגה האיטלקית בעונה החולפת הוא מרשים באספקטים אחרים. השחקן הוא 2.03 אתלט במיוחד, מתאים מאוד לסגנון המשחק בליגה בו הסנטרים נמוכים, ומסוגל לשחק 4 ולרווח את המשחק כאשר הוא קלע 38% לשלוש בעונתו האחרונה. הוא שחקן פנים מסוגל לקחת את השחקן שלו לסל בכדרור או בפוסט אפ ולסיים בצורה טובה בטבעת. האתלטיות שלו תבוא לידי ביטוי במשחק המעבר ויכולת הקליעה שלו תרווח את המשחק. לדעתי, צפוי לעשות בעיות רבות לקבוצות בארץ כאשר הוא סקורר מטבעו.
לדעתי האסטרטגיה של ראשון לציון תהיה להוסיף לפחות עוד זר מרשים כגון אלו לקבוצה, אם לא שניים והם ביחד הם הליבה הישראלית החזקה אמורים לככב בליגה. קשה לדעת בדיוק כיצד ישחק צביקה עם כל שחקן, שגב בעונתו הראשונה מחוץ לתל אביב אחרי הרבה זמן, בלייזר שחקן מוכח אך עם יכולת לשפר ולשנות את משחקו, אריאל שחקן נהדר אבל גם הוא עדיין לא הפך לישראלי בכיר בליגה. אתייחס יותר ליכולותיהם של השחקנים בפרק הישראלים אבל עקב העובדה שכל השחקנים חדשים בקבוצה הזו, ורובם לא שיחקו יחד או עם המאמן ולכן קשה לשער בדיוק כיצד ינצל צביקה כל שחקן. ציון סופי 8.5.
ישראלים – לראשון לציון יש ליבה חזקה ועם פוטנציאל אף יותר גבוה של ישראלים. בלייזר היה אחד מ10 הישראלים שהובילו במדד את הליגה ודורג במקום ה9 בעונה החולפת. אדם אריאל סיים את עונתו הטובה בליגה אצל גרינברג כאשר דורג במקום ה30 בין הישראלים ואף קלע ב44% אחוז מרשימים מחוץ לקשת. איתי שגב דורג נמוך בהרבה, אולם הוא שיחק רק 10 דקות במשחק בתנאים ממש לא אופטימליים ובקבוצה בא עבר הרבה תהפוכות. נקווה ששנה זו תאפשר לו למחוק את תדמית נער הפוסטר התל אביבי ולהתחיל להביא קצת מהפוטנציאל והאתלטיות שלו לידי ביטוי. על מנת לעשות זאת הוא חייב את אחוזיו מהעונשין (53%) ומהשדה (44%), אחוזים נמוכים לעמדתו. נמרוד טישמן הגיע מהליגה הלאומית מקרית גת בה נתן עונה נהדרת. הוא העמיד 12 נקודות למשחק עם כ6 אסיסטים (מקום שני בליגה הלאומית באסיסטים). בעיניי הוא מוכן מאוד לקפיצת המדרגה לליגת העל ויהיה נהדר כרכז פותח בקבוצה. עבו, פחות בוגר כמובן אבל העמיד נתונים מרשימים גם הוא, 15 נקודות למשחק עם כ5 אסיסטים למשחק. השילוב של כל אלו מעניין מאוד. לדעתי למרות, שהם לא מחזיקים בסגל ישראלי חזק כמו של מכבי תל אביב לא ניתן להתעלם מהפוטנציאל של השחקנים בקבוצה. אריאל ושגב ממש לא מיצו את מה שהם יכולים, בלייזר כנראה לא ייתן הרבה יותר אולם דירוגו כבר כ1 מתוך 10 הישראלים בליגה מרשים. טישמן ועבו שניהם שחקנים ברמה לגיטימית לליגת העל. מעל להכל יש לציין את הבאתו של קולשוב, ההצלחה להביא את אחד השחקנים הישראלים הכי מחוזרים בליגה אחרי עונה נהדר במכללות בפלורידה היא כבירה. איגור לא יורד מרמתו של כל זר אחר אשר מגיע מהמכללות והיכרותו המוקדמת עם הכדורסל הישראלי צפויה לעזור לו להתאקלם למשחק בליגה במהרה. ציון 10. ניתן גם לראות שהחתמתו של קולשוב קרתה בסמוך לשחרורו של סולומון כאשר האחד הגיע על חשבון השני.
