מאמן: גאספר פוטוצ‘ניק
נשארו: סם סינגר, ג‘ף אדריאן
הגיעו: אור לאומי, גייב לוין, בוגדן בליזניוק, ניצן חנוכי, ג‘יימס רובינסון, הילטון ארמסטרונג, כארם משעור.
עזבו: אבירם זליקוביץ‘, שון דאוסון, דומיניק ארצ‘י, טוריאן גרין, ברנדון טריש, טים קמפטון, יונתן מור, תום מעיין
שימור – המאמן לא נשאר, אם כי בהתחשב בשנה שעברה של הרצליה יש בזה הגיון. השמירה על ג'ף אדריאן גם הגיונית מאוד. שנה שעברה הוא דורג בן 3 השחקנים המובילים בליגה במדד ומתאים מאוד לליגה ומכיר אותה היטב. סם סינגר, המתאזרח של הקבוצה בשנה שעברה לא הרשים במיוחד ודורג במקום ה56 בין הישראלים בליגה. אולם, כנראה התאים לקבוצה והחליטו לשמור עליו. השאלות שעולות על מספר שחקנים אחרים – זליקוביץ' היה בסדר ודורג במקום ה29 בין הישראלים בליגה בתרומת מדד, בנוסף לכך זאת למרות פציעות שספג שפגעו במספר המשחקים ששיחק ובכושרו. דאוסון הוא גם סימן שאלה גדול. למרות חוסר היכולת שלו להביא את הקבוצה לניצחונות הוא הקליט מספר מרשימים מאוד סיים כמלך הסלים הישראלי של הליגה ומקום שני במדד בין כל הישראלים בליגה. כנראה שבהרצליה האמינו שהסטטיסטיקה של דאוסון קצת משקרת או לחלופין לא הצליחו לשכנע אותו שהישארות בקבוצה היא הצעד הנכון לו בקריירה כך או כך דאוסון לא נשאר בקבוצה. הויתור על תום מעיין ששיחק מספר עונות בקבוצה והשתפר מעונה לעונה גם מעלה שאלות. במיוחד כשהמחליפים הישראלים הם לאומי וחנוכי בלבד ומלבדם מצבת הישראלים של הרצליה לא רחבה במיוחד. – ציון סופי 5.
הישארו מעודכנים
אסטרטגיה – מעל להכל ניסתה הרצליה למחוק את עונה שעברה. בעונה שעברה הקבוצה הייתה קרובה ביותר לרדת ליגה וכנראה שהאסטרטגיה של המועדון הייתה לנסות ולהחליף את כל אלו שהיו קרובים לכך, מלבד אדריאן אחד הזרים המוכשרים בליגה. ראשית הביאה הקבוצה את הישראלים חנוכי ולאומי. חנוכי שיחק במשך מספר עונות רב בראשון לציון והפך לסוג של סמל של המועדון, המעבר שלו הפתיע רבים על כן. הוא דורג במקום ה-38 בין הישראלים במדד, לא נמוך במיוחד אך גם לא איזה שחקן שובר שוויון. בנוסף, בהתחשב בגילו קשה להאמין ששנה זו תהיה שנת פריצה ואם הייתי הרצליה לא הייתי מצפה מהשחקן ליותר משנתן שנה שעברה. חנוכי נחשב בעיניי רבים כשחקן שעושה דברים שלא מופיעים בסטטיסטיקה ואף לשומר מצוין. לדעתי, עקב גילו לפחות השמירה שלו לא כמו בעבר אבל בסה"כ שחקן חיובי, מנהיג ודמות חזקה בחדר ההלבשה זה משהו שכל קבוצה צריכה. בעיניי ההחתמה של לאומי קצת יותר מרגשת. לפני שנתיים סיים עונה נהדרת בהרצליה שלאחריה הודחה הקבוצה בעקבות כמות פציעות יוצאת דופן בפלייאוף מול מכבי תל אביב. למרות שהעונה עצמה לא הייתה סטטיסטית מרשימה סיום העונה היה מרשים ביותר בו לאומי כבר נתפס בעיניי רבים כשחקן מוביל. אולם שנה שעברה, ישב בצד ולא שיחק בגלל מחלת הנשיקה שעצרה את המומנטום שלו ועקבה את ההתפתחות שלו. בהנחה שהוא יחזור בכושר סביר אני מאמין שהוא יוכל להפוך לאחד הישראלים המובילים בליגה.
ישראלי מאוד מעניין שהגיע משום מקום הוא גייב לווין. בחור יהודי-אמריקאי אשר בחרה לעשות עלייה לבני הרצליה. השם היהודי יכול להטעות אתכם ולגרום לכם לחשוב שהשחקן הזה לא אתלט אבל הוא בהחלט כן. הפורוורד – סנטר שהגיע אלינו מהקולג' הוא שחקן מאוד אנרגטי שאוהב לתקוף את ריבאונד ההתקפה. למרות שהוא מסוגל לשחק בסנטר אין לו משחק עם גב לסל והרבה פעמים הוא נוטה לוותר גם אם שחקן נמוך ממנו על הגב ולהתפשר על זריקה מחצי מרחק. הוא בעל יכולת כדרור יחסית מרשימה לגובהו ומסוגל לעבור שחקנים בעמדתו בכדרור. בנוסף לכך הוא קלע לא רע בכלל מהשלוש (38%) ומאפשר את הריווח של המשחק. החתמה נהדרת של שחקן בעל אזרחות ישראלית, צעיר ואתלט עם קליעה יפה אם כי חוסר האגרסיביות שלו למרות האתלטיות שלו גורם לו להתפשר על זריקות פחות טובות מדי פעם.
גולת הכותרת של הרצליה הקיץ זו ההחזרה של הכוכב שלה לשעבר, כארם משעור. משעור לא נעדר מבעיות כמו גם פציעות שעבר לפני המעבר ולאחר המעבר למכבי תל אביב. אולם, למרות הקליעה הבעייתית לפני שתי עונות הוא היה הישראלי הטוב בליגה ושגשג יחד עם המועדון. התוספת שלו מעבה סגל ישראלי שעדיין קצר במקצת ומוסיפה הרבה אגרסיביות לסגל שכבר יש בו מספר ריבאונדרים טובים.
מלבד הישראלים החתומים בקבוצה הוסיפה הרצליה מספר זרים. אחד הזרים שאקיל, החליט להיענות להצעה מפתה מאסיה ברגע האחרון ומהר מאוד הביאה לו הרצליה מחליף, ארמסטרונג. בניגוד לשאקיל שהיה בעל קליעה טובה מרחוק אמרסטרונג (2.11) לא מרבה לזרוק כלל אם כי פה ושם יכול לקלוע שלשה פנויה. ההגעה שלו במקום שאקיל ממקמת את אדריאן בעמדה קצת שונה כאשר סביר לראות שנראה אותו משחק הרבה בעמדה 4 כדי לרווח את המשחק. מעניין בדיוק איך הרוטציה תראה אם לווין אדריאן וארמסטרונג בעמדות הפנים והאם ינסו לשחק אם לווין ב3 בסוג של הרכב גבוה.
ההחתמה שלו תלך טוב מאוד עם החתמה של שם אמריקאי מפורסם אחר, רובינסון. הרכז החדש של בני הרצליה, ג'יימס רובינסון הגיע אלינו מהליגה הגרמנית בה שיחק בביירות' ואף הגיעה אתה לרבע גמר ליגת האליפות. הוא רכז אגרסיבי שנהנה מאוד ממשחק המעבר ומתפרצות. הוא מסוגל לקלוע משלוש בצורה לא רעה בכלל (42% בליגת האלופות שנה שעברה) אבל מעדיף להשתמש באגרסיביות שלו כדי לחדור ולסיים בסל. הוא מסוגל גם לקלוע מחצי מרחק ונראה את זה מדי פעם אבל סביר שנראה אותו משתף פעולה עם שאקיל ואדריאן כאשר הוא חודר ומנצל את הנוכחות שלהם בצבע כדי למסור להם או לעשות נקודות בעצמו.
החתמה מעניינת נוספת היא בוגדן, בוגדן הוא סוינגמן מגוון וסקורר נהדר. לראות אותו משחק זה קצת כמו לראות מישהו משחק בהילוך איטי, אבל אין עוררין שזה עובד לו. הוא מצליח לשלב חסימות, הטעיות ועבודת רגליים נהדרת כדי לייצר לעצמו זריקה מכל טווח באחוזים גבוהים. למרות שהוא לא רכז הוא יותר ממסוגל לנהל את ההתקפה. מלבד 4 אסיסטים למשחק אותם הקליט בעונות הקודמות הוא מאוד אוהב לנהל את ההתקפה. עם דרך הפיק אנד רול או חדירה והוצאה לשלשה פנויה. הרגליים שלו נראות קצת איטיות ויכול להיות שיתקשה לשמור על שחקנים בעמדות הגארד מה שאומר שנראה אותו משחק בעיקר 3 כאשר הוא ורובינסון יהיו שני מנהלי ההתקפה העיקריים. הוא בעל אחוזים נהדרים (40% משלוש, 90% מהעונשין) בנוסף לעובדה שבשתי העונות האחרונות במכללות הקליט יותר מ20 נקודות למשחק. אחת ההחתמות המעניינות יותר שהיו בליגה. אסטרטגיה – 8.5. מאוד אהבתי את כל ההחתמות של הזרים מלבד אולי רובינסון. אני אוהב שהוא מגיע מקבוצה מוכחת אבל בהיעדר רכז טבעי אחר הייתי מאמין שבחירת שחקן בעמדות הגארד שמסוגל לספק נקודות יותר בקלות כשההתקפה תקועה הייתה יכול להיות טובה. כלל נראה כי הבנייה של שחקנים כה חזקים בעמדות הפנים, והחזרתו של משעור מצביעה על בנייה של קבוצה שתלך חזק על ריבאונד התקפה ותנצל היתרונות הפיזיים שלה בעמדות הפנים כדי להשיג נקודות.
ישראלים – התוספת של משעור משנה מאוד את מצבת הישראלים של הסגל, לווין נראה כמו גניבה ישראלית נחמדה מאוד מהמכללות והתוספת של לאומי נהדרת גם היא. אני חושב שיש צורך בישראלי נוסף בנוסף לחנוכי כדי להשלים את הסגל לגמרי בעיקר בגלל שכל פציעה קטנה תשבית את הסגל וכארם ולאומי שניהם לא בכושר מקסימלי. – ציון 8.
