דיוויד ג'יימס אף פעם לא היה כמו כולם. השוער שחגג השבוע את יום הולדתו ה48 נולד באנגליה, לאם אנגליה ואב ג'מייקני שלמד באנגליה ובמקביל עבד כאמן. דיוויד גדל על קו אנגליה-ג'מייקה, עד שאמו לקחה אותו מאביו בג'מייקה לדירתם של הוריה בפרבר בורגני באנגליה בכדי שיקבל חינוך ראוי. השוני הבולט בין דיוויד לשכניו גרר הערות בוטות, וגזענות מן הרגע הראשון, אך במקום להיפגע או להישבר מהלחץ הוא מעיד כי גידל "עור של פיל", וכי חלק מההנאה שלו הייתה להחזיר לאותם האנשים שהעירו לו הערות גזעניות בהומור, לצחוק על יריביו בחזרה.
מי שעזר לג'יימס להתגבר על הקושי החברתי, ואף סייע לו להפוך לשחקן כדורגל כנגד כל הסיכויים היה טום וואלי, מאמן הנוער של ווטפורד שהיווה את הדמות האבהית שהייתה כה חסרה לו, כשהוא דואג להראות לו משמעת מהי. ג'יימס העביר שעות על גבי שעות בביתו של וואלי, שהכניס אותו ל"משפחת ווטפורד". הפריצה בווטפורד הייתה מהירה כשתוך שנתיים הוא עובר מעמדת השוער השלישי אל עבר אפודת השוער הראשון כשהשיא היה המעבר אל ליברפול הגדולה, שזכתה באותה תקופה ב6 אליפויות תוך עשר שנים. לעומת שאר שחקני העולם שהיו חולמים על הרגע בו יעברו לקבוצה ברמתה של ליברפול, אך ג'יימס הודה שכנער לא היה עקב ממש אחר כדורגל ולכן לא הבין בדיוק לאן הוא הגיע.
ליברפול לא סיפקה לג'יימס את התמיכה שקיבל בווטפרוד, שם הוא לא יכול היה להעביר את היום עם אנשי האדמיניסטרציה, והוא "נאלץ" למצוא אפיקים חדשים להעביר בהם את זמנו. בתקופה זו הוא החל לדגמן עבור ארמני, לשנות תספורת כל שני וחמישי ולצאת למועדונים ביחד עם רובי פאולר, ג'יימי רדנאפ וסטיב מקמהן- חבורת ה"ספייס בויז", הילדים הרעים של הכדורגל האנגלי. ההתעסקות בטפל פגעה גם בג'יימס שחווה ירידה ביכולת ללא ההכוונה של משפחת ווטפורד, כשהוא מסביר את הקושי בניכור שחש במדי ליברפול. היכולת החלשה פגעה בעונה של ליברפול, והובילה את התקשורת הבריטית להעניק לשוער את הכינוי "ג'יימס האסון", על שם קומיקס בריטי מפורסם על נער לא יוצלח שכל הזמן נכשל.
במקום לשקוע לטיפה המרה דיוויד החליט לשנות אווירה ולעבור לאסטון וילה. חברו לקבוצה דאז, ומאמן נבחרת אנגליה כיום גארת' סאות'גייט סיפר כי ראו על ג'יימס כי הוא הגיע לשקם את הקריירה, כשהחיבור עם מאמנו לשעבר מווטפורד קולין לי, ופסיכולוג הקבוצה קית' פוואר סייע לו לעשות את הסוויץ' בראש ולחזור לתלם. ג'יימס תמיד היה אתלט בחסד, אך בזכות המעטפת המקצועית סביבו הוא החל לעבוד גם מנטלית, כשלפני כל משחק הוא היה מעביר שעות בעצירת בעיטות בעיניי רוחו. ג'יימס היה מדמיין לאן הכדור יכול ללכת, וכיצד עליו לזנק בכדי להגיע מוכן בזמן אמת.
העבודה הקשה השתלמה לבסוף כשג'יימס השתדרג מעמדת השוער השני של נבחרת אנגליה לעמדת השוער הראשון בזכות טעות פאטלית של השוער הראשון דיוויד סימן (שעוד יחזור) נגד נבחרת מקדוניה החלשה ומשם הוא לא הביט אחורה. ג'יימס שהספיק לעבור לווסטהאם ולרדת איתה לליגה השנייה, שמר על מקומו בשער הנבחרת גם בליגה השנייה, ואף שימש כשוער הראשון של הנבחרת ביורו 2004.
במקביל, קריירת המועדונים שלו עברה שינויים רבים. דיוויד עזב את ווסטהאם באמצע העונה, וחתם במנצ'סטר סיטי כמחליפו של דיוויד סימן שפרש ממשחק פעיל. "השיא" שלו במדי סיטי היה במשחקה האחרון של הקבוצה לעונת 2005-2004 בו הקבוצה הייתה חייבת ניצחון כדי להבטיח את מקומה בגביע אופ"א, מה שהוביל את מאמנו להציבו כשחקן התקפה, ללא הצלחה יתרה.
לבסוף, ג'יימס עזב את מנצ'סטר סיטי כדי להתקרב לילדיו שגרו בלונדון, בעקבות גירושיו עם אשתו. כילד שגדל ללא דמות אב, הוא לא היה מוכן לוותר על הזכות לגדל את ילדיו ולהוות להם מודל לחיקוי, מה שהוביל אותו לעבור לפורטסמות' ולהיות בקרבת ילדיו. בפורטסמות' החל לנפץ שיאים כאשר שבר את שיאו של דיוויד סימן למשחקים ללא ספיגה (שנשבר ע"י פטר צ'ך), את שיא ההופעות לשחקן בליגה (שנשבר ע"י פרנק למפארד) וזכה לראשונה בFA Cup, כשהוא מוסיף עוד העפלה אדירה לגמר על אף ירידת ליגה וקשיים כלכליים רבים. המזל המשיך להעיר לו פנים גם בנבחרת, כשטעות של רוברט גרין, השוער הראשון של הנבחרת, הובילה לספסלו של האחרון וכניסתו של ג'יימס, אשר היה השחקן המבוגר בטורניר בגיל 39. ג'יימס ייצב את ההגנה האנגלית בבתים, אך לבסוף חטף רביעייה מנבחרת גרמניה, רביעייה שסימנה את סופו במדי האריות.
הפרידה מפורטסמות' סימנה את הסוף, כשג'יימס עבר לשחק בליגה השנייה (כשהוא טוען שהסיכום למעבר נעשה בעודו שיכור), ומשם להרפתקאות באיסלנד והודו, בה הוא מאמן כיום את דימיטאר ברבאטוב כשהם לא עסוקים במריבות. את זמנו הפנוי מנצל ג'יימס לתרומה לקהילה בעזרת קרן חברתית שהקים לתמיכה ברפובליקת מלאווי, הוא תורם את כל הכנסותיו ככותב ב"אובזרבר" הבריטי, ואף משמש כשגריר של "הספיישל אולימפיקס". בנוסף, ג'יימס ירש מאביו יכולות ציור מרשימות אותן הוא מנצל ליצירה ומכירת יצירותיו. מנגד, על אף התדמית החיובית שנוצרה לו מהפעילות הקהילתית הענפה שלו, ג'יימס הסתבך כמה שערוריות: תמיכה במאמן נבחרת הנשים האנגלית, אשר פוטר בעקבות התנהגות גזענית ואיבוד כל הונו עד לכדי מצב שהגיע לפשיטת רגל שחייבה אותו למכור את נכסיו. ג'יימס שהיה רגיל לחיי מותרות, בזבז את הונו ללא הכר והצליח להעלים למעלה מ20 מיליון פאונד.
דיוויד ג'יימס הצליח לגלם בקריירה שתי דמויות מנוגדות בהצלחה מרשימה: "ג'יימס האסון" אשר היה ידוע בהשמטות שלומיאליות וחיי לילה תוססים, וג'יימס המקצוען שהצליח להיאבק על מקומו בהצלחה בנבחרת שוב ושוב, ואף הצליח לקחת את פורטסמות' הכי רחוק שרק היה אפשר. האופי המיוחד של ג'יימס הפך אותו לטוב ולרע לשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו, וניתן רק לקוות שהאופי המיוחד שלו יסייע לו להפוך למאמן מוביל גם בליגה האנגלית ולא רק בליגה ההודית הקטנה.
