מנו ג'ינובלי, מנודונה, בולע העטלפים, המעופף הארגנטינאי. מנו הוא מסוג השחקנים שקשה להגיד להם מזל טוב, כל יום הולדת שלו מקרב אותו ליום שלא אראה אותו יותר בטלוויזיה, את המשחק שלו שתמיד מלא בהנאה, את הדרך שהוא תמיד מצליח לעקוף את הצעירים שנופלים בפני הניסיון שלו ובכל זאת חייבים לנסות.
ג'ינובלי נולד בארגנטינה למשפחת כדורסל. שני אחיו היו שחקנים מקצועניים בארגנטינה ואביו שהיה מאמן אשר לימד אותו את רזי המשחק. בארגנטינה לפני 23 שנה שיחק את המשחק המקצועי הראשון שלו בקבוצה לה ריוג'ה, כאשר המשיך לשחק במדינה עד 1998. בשלב זה של הקריירה החליט ג'ינובלי לנצל את אזרחותו האיטלקית על מנת לעבור לשחק באירופה. הוא חתם עם ויולה רג'יו קלבריה מהליגה השנייה באיטליה ואף הצליח לעלות אותה לליגה הראשונה. כבר שם הספרס שמו עליו עין ובחרו בו במקום ה-57 בדראפט, אולם הוא עדיין נשאר באירופה בשלב זה. הוא המשיך באיטליה והפעם בקבוצה קינדר בולוניה. בעונת השיא שלו באירופה הצליח לקחת את אליפות אירופה ואף להיבחר לMVP של הפיינלס, כמו גם לקחת שתי גביעי איטליה, אליפות ולהיבחר לMVP של הליגה האיטלקית כולה.
בקינדר פגש מנו איש איתו הוא עתיד לשחק בעונה הקרובה, מרקו בלינלי. מרקו סיפר אחר כך על האיכויות של מאנו ואיך הוא היה תמיד היה מרוכז בכל פרט קטן כאילו והיה משנן את כל המידע על כל השחקנים היריבם בלילה לפני. מנו תמיד ניסה לעזור לכל חבריו בקבוצה, במילותיו מנו היה עשוי מחומר של אליפות.
אחרי ההצלחה באירופה, ומקום שני באליפות העולם של פיב"א ב2002 הצטרף ג'ינובלי לספרס. שנת הרוקי הראשונה בעונה הרגילה לא הייתה משהו מדהים אבל דווקא בפלייאוף הוא הפך לחלק מרכזי יותר ברוטציה של פופוביץ' ויחד עם שאר הקבוצה הצליח להשיג אליפות לספרס. האליפות הזו לא הייתה הקץ לסיפור האהבה של מנו והקבוצה. הוא המשיך להיות אחד השחקנים המרכזיים וכיכב בטריו של דאנקן – פרקר – וג'ינובלי. במהלך הקריירה שלו בקבוצה הוא נבחר פעמיים כאול סטאר אן בי איי, נבחר לאיש השישי של הליגה, זכה ב4 אליפויות ובעונתו הטובה ביותר אף העמיד ממוצעים של כ20 נקודות 5 ריבאונדים ו4 אסיסטים מהספסל.
אולם, למרות המורשת המפוארת שלו בספרס צריך להזכיר גם את הדברים הגדולים שהוא עשה בנבחרת הלאומית. בתחרות האולימפית של 2004 באתונה כאשר הוביל את הנבחרת לניצחון על הקבוצה האימתנית של ארה"ב ולמדליית זהב. מנו סיים את המשחקים כקלע המוביל ומוסר האסיסטים המוביל בקבוצתו עם 19 נקודות למשחק בטורניר ורגעי קלאץ' מופלאים. זו הייתה אליפות נהדרת של ארגנטינה שתיזכר לזמן רב ומנו שהיה הכוכב שלה הפך לסמל של דור הזהב הארגנטינאי.
הישארו מעודכנים
אבל מעבר למורשת הדבר שהכי מרשים במנו זה שהוא עדיין פה. כלומר, הוא משחק באמת הוא מביא לנו רגעים אדירים במשחקים גם בגילו הנוכחי והדקות שהוא מקבל ניתנות בזכות ולא בחסד. הדוגמא הטובה ביותר היא לסדרה של הספרס מול הרוקטס בפלייאוף של שנה שעברה בה מנו סיפק את החסימה שניצחה את המשחק.
מזל טוב ג'ינובלי אני מאחל לך עוד מספר שנים טובות בספרס, אני מאחל לכך שחקן שנכנס לליגה להפוך לסמל ווינר שכמותך ומאחל לכל קהל הקוראים שלנו להיות בכושר שלך בגיל 40. מזל טוב מנו!
