בד"כ, כשמזכירים את הכדורגל ההולנדי, השמות הראשונים שיעלו לנו יהיו שמות כמו קרויף, ואן דר סאר, ואן באסטן ואולי גם ואן בומל. אבל ישנו עוד שחקן, עם מוניטין מעט מפוקפק, שגם כן צריך להיות מוזכר, אך לא מעט שוכחים ממנו. יאפ סטאם שמו. אז לכבוד יום הולדתו של הכוכב, הגיע הזמן לסקור את הקריירה שלו. את הרגעים הנעימים יותר, הנעימים פחות, או בפשטות – הרגעים שהפכו את יאפ סטאם ליאפ סטאם.
שנותיו בהולנד:
סטאם החל את הקריירה שלו בקבוצת הנוער של DOS קמפן, שם בלט ביכולותיו מעל שאר הנערים בקבוצה, ומשך עניין רב בקרב קבוצות בליגות הנמוכות של הולנד.
החוזה המקצועי הראשון של סטאם נחתם כשהיה בן 20, סטאם חתם בזוולה, ששיחקה אז בליגה ההולנדית השנייה. עד מהרה החל סטאם להצטיין, ותפס מקום של קבע בהרכב הקבוצה. היכולת שהציג הקנתה לו מקום בליגה הבכירה, והבלם חתם בקמבור ליאוורדן. ולמרות ירידת ליגה עם קבוצתו בעונתו הראשונה בקבוצה, הוא המשיך להרשים את יתר קבוצות הליגה הראשונה.
לאחר שתי עונות בקמבור, חתם סטאם בווילם II. בקבוצה סטאם עשה קפיצת מדרגה משמעותית. הוא החל להוכיח שמקומו הוא בטופ של הליגה, משך עניין מיותר ויותר קבוצות, ושמועות על העברתו לקבוצה גדולה החלו לפרוש כנפיים. וכבר בינואר הוא נקנה ע"י פ.ס.וו איינדהובן.
באיינדהובן סטאם כבר לא הותיר יותר סימני שאלה לגבי היכולת שלו להנהיג את הולנד בעונות הבאות. הוא זכה בתואר שחקן ההגנה של הולנד בשנת 1999, גרר עניין מכל קבוצה גדולה ברחבי היבשת, זכה עם קבוצתו בליגה ההולנדית ובסופו של דבר שבר את שיא ההעברות לשחקן הולנדי כשנקנה ב-10.6 מיליון ליש"ט ע"י מנצ'סטר יונייטד.
הישארו מעודכנים
התקופה באנגליה – ליגת האלופות, הפרמייר ליג וגביע ה-FA:
את תקופתו ביונייטד סטאם לא ירצה לשכוח. הוא זכה באליפויות אנגליה (שלוש ליתר דיוק), ליגת האלופות, גביע ה-FA ובגביע הבינ"ל לקבוצות. השחקן נראה נהדר, זומן לנבחרת, שיחק באופן שוטף והנהיג את ההגנה של השדים האדומים. אבל, לא הכל היה ורוד. סטאם נמכר אל לאציו לאחר תקרית לא נעימה עם מנג'ר הקבוצה, סר אלכס פרגוסון. ומאותו הרגע, הקריירה החלה מעט להדרדר.
התקופה בלאציו: בעית הסטרואידים וההשעיה:
במהלך תקופתו בלאציו נכשל סטאם בבדיקת סמים. הוא הושעה לחמישה חודשים מכל פעילות, וזה היה (והינו) כתם בקריירה של הבלם. למרות הכל, לאציו עדיין זכתה איתו בגביע איטליה. וסטאם אסף עוד תואר לארון ההולך ותופח שלו.
לאחר תקופתו בלאציו עבר סטאם אל מילאן שם העביר שנתיים וזכה בסופרקופה של איטליה, מול אותה לאציו. סטאם המשיך לשמור על רמתו הגבוהה כבלם, ושיחק בלא פחות ב-42 משחקים במדי מילאן הגדולה של אז. אך בליגה האיטלקית הוא לא הצליח לזכות, והיא למעשה הליגה היחידה בה שיחק ולא זכה באליפות הליגה.
סוף דבר – העונה באייאקס, והפרישה:
בעונת 2006-07 עבר סטאם אל אייאקס, במה שהיווה את אקורד הסיום של הקריירה שלו. סטאם זכה עוד בגביע ההולנדי במדי אייאקס, ובמגן יוהאן קרויף (פעמיים) לפני שתלה את הנעליים סופית ב-29 באוקטובר 2007. סטאם נשאר עם שלל גביעים, תארים אישיים, הופעות, תיקולים מוצלחים ושתי תקריות לא נעימות. היכולת של סטאם על המגרש היא זו שהפכה אותו לשחקן כל כך מיוחד, ועל אף הפרשיות בהן הסתבך, יש לו מקום בטופ של הכדורגל ההולנדי. הן בטווח הקרוב, וככל הנראה גם בטווח הרחוק.
