בשנת 1992, ילד צעיר בן 15 העונה לשם ראול גונזלס הוביל את קבוצת הנוער של אתלטיקו מדריד לאליפות ספרד. אלא שאז, קרתה אולי נקודת המפנה בהיסטוריה של יריבתה העירונית ריאל מדריד דווקא. בקיץ של 1992 החליט נשיא הקולצ'ונרוס לסגור את האקדמייה של קבוצתו וראול הצעיר נאלץ לעבור לריאל מדריד והשאר היסטוריה.
ראול, שחגג ב-27 ביוני את יום הולדתו ה-40, ראול שיחק בריאל מדריד במשך 16 עונות וזכה בשישה אליפויות ספרד ובשלושה גביעי אירופה. ראול, הוא שיאן ההופעות של ריאל מדריד עם 525 הופעות. כמו כן, ראול החזיק בשיאי הכיבושים בריאל גם בליגה הספרדית עם 228 שערים ובליגת האלופות עם 71 שערים עד ששניהם נשברו ע"י כריסטיאנו רונאלדו.
מבחינה מקצועית, היו שחקנים גדולים מראול בריאל מדריד אז למה דווקא ראול מסמל יותר מכולם את ריאל מדריד? בעידן שבו הכסף מדבר וכדי לשמור על שחקן, צריך לדאוג לרצות כלכלית אותו ואת סוכניו, ראול היה שונה, לא היו שמועות על עזיבה כל קיץ ולא היו צריכים להציע עוד ועוד כסף כדי להשאיר אותו בבירת ספרד. בנוסף, מעבר להיותו סקורר נהדר, ראול דאג להשאיר הכל על המגרש ולשחק בתשוקה נהדרת שהפכה אותו לאחד האהובים בהיסטוריה העשירה של הבלאנקוס.
ב-26 ביולי 2010 הודיע ראול על עזיבת ריאל מדריד והצטרף לשאלקה 04 מהליגה הגרמנית. במהלך שנתיים בהן שיחק במועדון הגרמני, זכה ראול בגביע ובסופרקאפ המקומי והוביל את הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות לראשונה בתולדותיה. ראול כבש 40 שערים ב98 הופעות בשאלקה. לאחר עזיבתו המועדון החליט כי המספר 7 אותו לבוש החלוץ יופרש כאות כבוד על תקופתו במועדון.
ב-13 במאי 2012, הודיע ראול על הצטרפותו לא-סעד מקטאר איתה הספיק לזכות באליפות עד שעבר ב-30 באוקטובר 2014 לניו יורק קוסמוס מה-MLS. ב-15 באוקטובר 2015 הודיע ראול על פרישה ממשחק פעיל.
הישארו מעודכנים
ראול ייזכר אולי כגדול סמלי ריאל מדריד, כשחקן שהוביל את את התקפת הבלאנקוס בתקופת הגלאטיקוס האדירה במיליניום הקודם וכסקורר מצויין. מזל טוב למספר 7 האמיתי והניצחי של ריאל מדריד.
