קיץ 2018, המשרד של בריאן קולנג'לו (או שכבר לא של קולנג'לו?), הטלפון האדום מצלצל ובעבר השני עומד אדם שבקרוב יתחיל את עונתו ה-16 בליגה. אותו אחד שהגיע לגמר השמיני ברצף רק בשנה החולפת. את העונה הוא סיים עם ממוצעים שרוב השחקנים יכולים היו רק לחלום עליהם. והוא נתן פייט ראוי לג'יימס הארדן בקרב על ה-MVP. אותו אחד אומר שהוא מוכן לחתום. אבל, הוא דורש חוזה מקסימום ויהי מה. אוקיי, מספיק עם הרמזים. עונת הפרי אייג'נסי 2018, לברון ג'יימס מחליט לחתום בפילדלפיה. אז איך זה עובד מבחינה פיננסית, מקצועית וקבוצתית? בואו נבדוק!
מבחינה פיננסית (או במילים אחרות – מה קורה עם המשכורות?)
בסיום העונה הזו בפילי יש לא מעט שחקנים אשר מסיימים את החוזה שלהם. מרקו בלינלי, איליאסובה, ג'ונסון ורדיק הם השמות הבולטים שבהם. וסביר להניח שלפחות שניים מהארבעה (בלינלי ואיליאסובה) יסכימו להמשיך בקבוצה על חוזה מינימום בכדי להישאר בקבוצה תחרותית. הבאתו של לברון תיקח לפילדלפיה עוד שלושים מיליון בסך המשכורות בערך, מה שאומר שהסיקסרס יעברו את תקרת השכר ב-2 מיליון דולר כשעדיין חסרים להם שני שחקנים משמעותיים בסגל.
אז מה האופציות של פילי?
תנו לי לעשות לכם ספוילר קטן, אין לפילי הרבה אופציות. יש לה את הבחירה ה-10 אותה היא השיגה מהלייקרס וגם את הבחירה ה-26 שהיא מעט פחות אטרקטיבית. בבחירה העשירית לפי רוב המוקים פילי אמורה לבחור את השוטינג גארד המוכשר העונה לשם מיקאל ברידג'ס. ובבחירה ה-26 היא עשויה לבחור את שחקן הפנים האיכותי ביותר שיש (nbadraft.net חושב שזה יהיה עומארי ספלמן). יחד עם שני הבחירות הללו בדראפט לסיקסרס יש עדיין מרחב תמרון מבחינת חוזי מינימום כששחקנים אטרקטיביים כמו טייריק אוואנס ודווין ווייד יהיו חופשיים בקיץ. תוסיפו לכל אלה את הסגל הקיים של פילי בלי הארבעה שציינתי+לברון ותקבלו קבוצה שאני בספק אם יש פרנצ'ייז בליגה שישמח לקבל אותה לסדרה של שבעה משחקים.
אופציה שנייה היא להחתים שני קלעים בדראפט ולנסות להביא סנטר איכותי בפרי אייג'נסי (ואין הרבה כאלה שלא מוגבלים+ירצו לחתום על מינימום). אבל האופציה הזו היא פחות ריאלית משום שבעונה הבאה פולץ גם אמור להיכנס לרוטציה, ובמידה ולברון אכן יעבור הוא צפוי לקבל את המפתחות העמדת הקלעי כשסימונס מוביל כדור, ג'יימס משחק כסמול פורוורד, שאריץ' מרווח את המגרש ואמביד עומד יציב בצבע. כך שהבאת שני קלעים צעירים לא ממש תעזור לפילדלפיה.
הישארו מעודכנים
סיכום של המצב הפיננסי: פילדלפיה תעבור מקבוצה שנמצאת בתהליך בנייה לקונטנדרית, מה שאומר שככל הנראה היא תעבור את סף המשכורות (על אחת כמה וכמה כשסימונס יאריך חוזה) ותסתמך על שחקנים משלימים שיורכבו בעיקר מבחירות דראפט וחוזי מינימום. השלישייה העיקרית מבחינת משכורות ובכלל צפויה להיות סימונס-לברון-אמביד, כשפולץ יצטרף לשלישייה בהמשך.
מבחינה קבוצתית (או במילים אחרות – זה לא מגיע לברט בראון)
ראשית, שוב אפתח בספוילר. כמעט בכל תרחיש אפשרי לברון מצליח להשתלב היטב במרקם הקבוצתי של פילי. וכל עוד הוא לא ייקלע לבעיות אגו כאלה ואחרות עם סימונס ואמביד הוא לא אמור לעורר בעיה מיוחדת בחדר ההלבשה.
מה כן יכול להרוס את השילוב הזה?
- ברט בראון – הדבר היחיד שבטוח בהגעתו של לברון לפילי, הוא שבראון עתיד לאבד הרבה מאוד קרדיט במקרה ופילי תצליח מאשר הקרדיט שהוא יכל לקבל עם הצלחת קבוצתו ללא לברון. אבל, במקרה הזה זו ממש לא הבעיה. הבעיה היא שלברון ידוע בחיבתו "להיכנס" במאמנים שהוא לא מסתדר איתם/מאמנים שמנסים להכתיב לו איך לשחק. במיוחד כשהוא כבר צבר כל כך הרבה קילומטראז'. אם בראון לא יצליח להסתדר עם לברון, ואם הריב ביניהם (במידה ויהיה) יהפוך לתקשורתי האווירה עלולה להשפיע על שחקני הסיקסרס הצעירים. דבר שעלול להוביל למשבר בקבוצה ולחוסר הצלחה.
יצליח להכיל את לברון? בראון (Philly Sports Talk) - אגו, הרבה אגו – לברון, כידוע, הוא שחקן מאוד דומיננטי. והעונה כבר ראינו לא מעט מקרים בהם סימונס מוכיח שגם לו יש אגו ממש לא קטן. נוסף על כך, עם כמה שאמביד נחמד וחביב בטוויטר. אני די בטוח שהוא גם ירצה להיות בספוטלייט למשך זמן לא מבוטל. לברון עלול לא להתלהב מהעובדה ששני שחקנים צעירים מאוד עם מעט מאוד נסיון ב-NBA ינסו לקחת לו את התהילה, וזה יכול להוביל לקרע שלא תהיה ממנו דרך חזרה.
- בעיית מנטליות קשה – כאמור, לברון הוא שחקן מבוגר מאוד עם צוות כוכבים צעיר מאוד. השילוב הזה עלול להוביל לשאננות בעונה הסדירה, שעלולה לגלוש לפלייאוף וזה עלול לעלות לפילי בסיכוייה לאליפות.
יצליחו להתמודד עם הבעיות המנטליות? סימונס ואמביד (Sporting News)
למה השילוב הזה יעבוד?
- כי שלישייה כל כך איכותית אין להרבה קבוצות – ליתר דיוק, נכון לעכשיו למעט ג"ס אין קבוצה שתוכל להתמודד עם פילי של לברון (מצטער מראש בפני אוהדי בוסטון). וגם אם מתישהו השאננות תשתלט לברון עדיין אמור להעלות שלב בפלייאוף ולסחוף אחריו את כל הקבוצה. נוסף על כך, בהיעדר קליבלנד של לברון המזרח אמור להיות חלש מאוד, ברמה שפילי תוכל אפילו לעבור את כל הקבוצות למעט הסלטיקס בסוויפ מהיר וקל.
- כי עדיין מדובר בלברון ג'יימס – הוא הווינר הגדול ביותר בליגה היום (לדעתי לפחות) ומהגדולים ביותר ששיחקו בה, והוא יהיה מוכן להוביל קבוצה צעירה ומלאת אנרגיה לעבר הטבעת הכל כך נחשקת. חוץ מזה, מתי בפעם האחרונה ראיתם מישהו שממש מצליח לעצור אותו? ברגע שיהיה לו צוות מסייע ברמה של פילי גם לקבוצה כמו ג"ס תהיה בעיית מצ'אפ מול הסיקסרס. כי עם כל הכבוד לחמישיית המוות של ג"ס, זו של פילי תהיה מסוכנת יותר, גבוה יותר ואולי אפילו איכותית יותר.
אני לא מוכן להמר נגדו, ואתם? (Pinterest) - כי ברט בראון הוא מאמן מצוין שלא מקבל מספיק קרדיט לטעמי – אמנם הוא רשום על קבוצה שלא הגיעה להישגים גבוהים בלשון המעטה. אך עם הסגל שהיה לו אי אפשר ממש להאשים אותו. אם בראון יקבל הזדמנות מלברון, אני משוכנע שהוא יוכיח שיש לו את מה שדרוש ממאמן של קבוצה המתמודדת על אליפות.
לא מוערך מספיק, בראון (The Chris Murray Report)
מבחינה טקטית-מקצועית (או במילים אחרות – אנחנו כבר לא בשנות ה-80)
כאן לדעתי ישנם ארבעה הרכבים אפשריים איתם פילי תעלה, אותם הרכבים יובילו לתוצאות שונות ולתחזיות שונות. כך שהגיע הזמן לעבור על כל אחד ואחד בנפרד.
תרחיש א' – סימונס רכז, לברון משחק כמנהל משחק מה-elbow, אמביד משחק כסנטר שנע בין השלשה לצבע:
במקרה כזה החמישייה תהיה סימונס-בלינלי-לברון-שאריץ'-אמביד, כשברידג'ס ופולטס מובילים את היחידה השנייה מהספסל. פילי תשחק עם המון give and go של סימונס וג'יימס, שאמור להיות אפקטיבי במיוחד לאור היכולות של השניים. כל זה קורה בזמן שבלינלי ושאריץ' מרווחים את המשחק ומחכים לרגע המתאים בכדי לצלוף מחוץ לקשת. ומה עם אמביד אתם שואלים? הוא משתמש ביכולת הניידות שלו ונע ללא הרף תוך שהוא אורב לריבאונד/רגע של חוסר עירנות של השומר שלו על מנת להשיג נק' קלות בצבע.
בנוסף, בהגנה איש לא יוכל לעמוד מולם. שכן הרכב כזה יכול להסתדר מול כל חמישייה וחמישייה בליגה משום שאת בלינלי ניתן להחביא בהגנה וכל שאר השחקנים שומרים נהדרים (כשהם רוצים לפחות…). גם קבוצה מגוונת כמו בוסטון או גולדן סטייט תתקשה מול פילי משום שיש להרכב הזה את היכולת להתמודד היטב עם מגוון סגנונות משחק. מ-iso ועד פיק&רול.
בהרכב כזה פילי אמורים להצליח היטב ולהגיע למאזן אסטרונומי של 66-16, תוך הגעה לגמר מול ג"ס ומשם הכל פתוח. אני אהמר על ניצחון של פילי ב-6 משחקים, ועוד טבעת ללברון.
תרחיש ב' – פילי חוזרת לשנות ה-80 ומפעילה משחק כשיש רק שחקן אחד המוגדר כשחקן קולע:
במקרה הזה פילי עולה עם חמישייה של פולטס-לברון-סימונס-שאריץ'-אמביד כשברידג'ס ומקונל מגבים אותם יחד עם עזרתו של בלינלי המנוסה. היתרון העיקרי בהרכב הזה יהיה האתלטיות של שחקני החמישייה. אני בטוח ב-100% שבמידה והרכב כזה עולה מול קבוצות כגון בוסטון ויוטה ששומרות באופן יותר קבוצתי מאשר אישי הוא יצליח לפרוץ אותן. הרעיון של פיק&רול בין ג'יימס לסימונס/בין פולטס לסימונס נראה מפחיד באופן בלתי יתואר. ואם הרכב כזה אכן יתממש הוא ימנע מהרבה קבוצות לשחק סמול בול שכן ברגע שהן יעשו זאת גורלן ייחרץ.
מבחינת ההגנה, קחו את ההרכב הקודם והוסיפו לו אתלט כמו פולטס. לא יהיה צורך להחביא אף אחד בהגנה, ולא יהיה צורך לדאוג מחילופים אוטומטיים כל עוד שאין ליריבה שחקן שעונה לשם קווין דוראנט/קוואי לאונרד. בראון אפילו לא יצטרך לתדרך את שחקניו בצד הזה של המגרש לטעמי, הם פשוט יפעלו מהאינסטינקטים שלהם ודרך היכולות שלהם בדרך להשגת הדיפנסיב רייטינג הטוב בליגה.
הרכב כזה אפילו יותר טוב מהראשון, ולטעמי יקנה לפילי שתי ניצחונות יותר. 68-14, ניצחון 4:2 מול גולדן בגמר.
תרחיש ג' – שאריץ' בספסל, פולץ ובלינלי/ברידג'ס פותחים:
חמישייה של פולץ-בלינלי/ברידג'ס-לברון-סימונס-אמביד, גיבוי של מקונל, סאריץ' והנותר מצמד הקלעים. זה דווקא יהיה נסיון מעניין משום שהוא יכול לנצל את היכולת של אמביד להתגנב אל תוך הצבע מטווח חצי המרחק בזריזות תוך ניצול יכולות המסירה של לברון וסימונס. זה הרכב בו אנחנו אמורים לראות המון תנועה ללא כדור, המון מהלכי היילייט מטורפים מדי ערב. והמון, אבל המון, חוסר נסיון.
מבחינת ההגנה אין לי הרבה מה להרחיב. אף אחד לא רוצה להגיע לצבע ולהיתקל בסימונס ואמביד, ולגלות שאם הוא מוציא את הכדור החוצה הוא מתמודד עם שחקנים כמו פולץ, לברון וברידג'ס. הרכב כזה מבחינה הגנתית יהיה פחות יעיל מהרכב הכולל את שאריץ' בגלל האורך, אך גם הוא אמור להספיק כמעט מול כל קבוצה.
התחזית שלי עם ההרכב הזה היא שחוסר הנסיון ישפיע על פילדלפיה. היא תסיים את העונה עם 57 ניצחונות בלבד בדרך למקום השני במזרח. היא תגיע לגמר מול גולדן סטייט/יוסטון ותפסיד בו לאחר שבעה משחקים במידה ולא ייעשו התאמות.
תרחיש ד' – חמישיית ענקיים: קובינגטון, שאריץ', לברון סימונס ואמביד בפנים, כל הגארדים הטבעיים בחוץ:
התרחיש האופטימי ביותר שפילי יכולה לממש לטעמי. בניית חמישיית ענקים בה סימונס יתופקד כרכז, קובינגטון כקלע, לברון כסמול פורוורד, שאריץ' כסטרץ' 4 ואמביד כסנטר. אני באמת לא רואה אף חמישייה אחרת בליגה שמצליחה להתקרב בכלל לחמישייה הזו, לא בהגנה ולא בהתקפה. גם אם הקורלציה בין לברון לסימונס לא תהיה במיטבה, גם אם אמביד יחליט שהוא זורק רק שלשות מחצי מגרש, וגם אם קובינגטון יחליט שהוא לוקח 8 צעדים אחורה ברמת המשחק שלו, החמישייה הזו פשוט לא תוכל להפסיד כמעט. במידה ובראון אכן יבחר חמישייה כזו "למשימות מיוחדות" במשחקים חשובים, פילי תסיים בסוויפ עונתי מול כמעט כל קבוצה שתפגוש למעט מעידות חד פעמיות. במקרה כזה החמישייה הזו אמורה להגיע לפחות ל-70 ניצחונות לטעמי. כשגם קבוצות כמו ג"ס, יוסטון ובוסטון לא ייהנו מהאופציה "להחביא" שומרים על שחקנים (אולי קובינגטון, אבל גם נגדו לא כדאי להמר).
חמישייה כזו תגיע ל-71 ניצחונות לעומת 11 הפסדים בלבד, ותנצח כל קבוצה שתעלה מולה לגמר.
לסיכום:
פילי עם לברון תהיה קבוצה טובה בקנה מידה היסטורי, ולדעתי גם קבוצה אימתנית כמו הווריירס לא תצליח לעמוד מולה בעיקר בגלל היכולת של היחידה השנייה (שגם היא, אגב, לא תהיה קבועה). כמות השילובים האינסופיים שפילי יכולה לנסות, גם עם וויתור מוחלט על הקליעה ל-3, מציב אותה בקנה אחד עם שלושת קבוצות ההווה של הליגה – יוסטון, גולדן ובוסטון. השילוב של הטריו סימונס-לברון-אמביד אמור לעבוד ובגדול לטעמי, וייצור את המשולש הקשה ביותר לפיצוח שהיה עם לברון מאז הטריו של ההיט. תוסיפו לכך שחקנים משלימים כמו שאריץ', פולטס, ברידג'ס (אם יהיה זמין), בלינלי, מקונל, קובינגטון ואיליאסובה ותקבלו את אחד מהקבוצות המפחידות ביותר בליגה. וכמעט שכחתי, זה במידה אם שחקנים כמו טייריק אוואנס לא יגיעו בפרי אייג'נסי, ויעבו את הסגל המעובה מראש של פילי.
תחזית: 67-15, סוויפ בסיבוב הראשון, 4:1 בסיבוב השני, 4:3 נגד הסלטיקס ו-4:3 מול כל קבוצה מערבית שתבוא בגמר. יש עוד אליפות ללברון, יש אליפות לפילי.
