החג האהוב בשנה על אוהדי הכדור הכתום: תחילת הפלייאוף, יתחיל ביום שבת הקרובה. סיכמנו לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת לגבי כל אחת מהסדרות:
טורונטו ראפטורס – וושינגטון וויזארדס
רקע: הראפטורס לקחו צעד ענק קדימה העונה, הדינוזאורים מקנדה שברו את שיא הניצחונות בתולדות המועדון עם 59 והם סיימו במקום הראשון עם פער נינוח.
הוויזארדס קצת אכזבו השנה, הם ירדו בשישה ניצחונות וב-4 מקומות בטבלה. חסרונו של ג'ון וול היה מורגש ביותר, בעיקר לאחרונה, למזלם הוא חזר בזמן לסדרת הפלייאוף הראשונה.
המפתח לניצחון וושינגטון: ניצול חוסר היכולת של טורונטו מחוץ לקשת, בשני צדי המגרש. שחקן החמישייה היחיד שקולע שלשות בעקביות מספקת הוא קייל לאורי, עליו נרחיב אחר כך. חרף זה שהראפטורס מדורגים במקום החמישי ביעילות הגנתית, הקבוצה של דוויין קייסי רכה יותר בשמירתה ממחוץ לקשת. אני הייתי מציע לוושינגטון ללכת על הרכבים נמוכים אשר כוללים בהם קלעי שלשות רבים, אפילו אם זה אומר לשים את מוריס בעמדת הסנטר.
המפתח לניצחון טורונטו: לשחק משחק קבוצתי ושלם מהספסל. הספסל של הראפטורס הוא מהעמוקים בליגה, בניגוד לזה של יריבתם, שהוא ממוצע במקרה הטוב. אם ימשיכו לשחק את המשחק הקבוצתי השוטף מהספסל הם יכריחו את סקוט ברוקס להשאיר את החמישייה שלו על הפרקט, מה שיגרום לשחיקה אצל שחקני הוויזארדס.
אקס פקטור: קייל לאורי. כולם יודעים שיש הבדל בטורונטו בין העונה הסדירה לבין הפלייאוף, השחקן שהכי מתקשה בשמירת העקביות לאחר 82 המשחקים הראשונים הוא קייל לאורי. בעונה שעברה, לאורי ירד ביותר מ-6 נקודות למשחק, בנוסף לירידה באחוזים מהשדה ומהשלוש בפרט. ג'ון וול הוא שחקן הגנה מצוין, בעיקר על שחקני פרימטר כמו לאורי. במקרה של עוד פלייאוף רע לחובתו, הראפטורס יכולים למצוא עצמם בחוץ מוקדם מהצפוי.
תחזית: הראפטורס בשישה משחקים קשוחים.
בוסטון סלטיקס – מילווקי באקס
רקע: הסלטיקס היה צמודים ראש בראש לראפטורס בקרב על ראשות המזרח, אך מכת פציעות גדעה את סיכוייהם לסיים בצמרת הקונפרנס. בראד סטיבנס עדיין הצעיד את קבוצתו למאזן הפנטסטי של 55:27.
הבאקס לא עמדו בציפיות הגבוהות שהציבו לעצמם השנה. בוויסקונסין ציפו לקבוצה שתלחם על הצמרת, אבל קיבלו מנגד קבוצה שהייתה קרובה יותר ללראות את הפלייאוף מהספה הביתיית. הנהלת הבאקס ביצעו את הצעד המתבקש ופיטרו את ג'ייסון קיד (שנה מאוחר מידי, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא) ועוזר המאמן, ג'ו פרוטני, נכנס לנעליו.
המפתח לניצחון בוסטון: שמירה יצירתית על יאניס. ה"גריק פריק" הוא שחקן מפלצתי שכמעט בלתי אפשרי לשמור עליו אחד על אחד, גם עם הנשקים ההגנתיים שיש לסלטיקס בארסנל. תכנון של הגנות יצירתיות בעלות הגנה כבדה על הצבע ושמירות כפולות רבות, אפילו כמה פעמים בהתקפה אחת יכול להיות ההבדל הדק בין הפסד לניצחון.
המפתח לניצחון מילווקי: להעלות את קצב המשחק ולהפכו להתקפי ביותר. לאחר הפציעות של קיירי וסמארט, טרי רוז'יר הוא הרכז המתחיל אצל התלתנים ללא מחליף ראוי. הסלטיקס ייצרו נקודות רבות מעמדת הגארד העונה וכעת העמדה הזו חלשה מתמיד. השפל שנקלע אליו ג'יילן בראון גם לא עוזר לסלטיקס.
הבאקס חייבים לצל זאת ולצאת אגריסיבים משריקת הפתיחה, להתחיל חזק והסלטיקס לא יעמדו בקצב.
אקס פקטור: טרי רוז'יר. לאחר הפציעות בעמדת הרכז כפי שציינתי לעיל, טרי רוז'יר נקרא לדגל והוא עושה עבודה מצוינת. סימן השאלה הגדול הוא האם יוכל להמשיך זאת בפלייאוף. רוז'יר יהיה חייב להיות הקטליסט של ההתקפה הזו, כי אף אחד אחר לא מסוגל לעשות זאת.
תחזית: הסלטיקס ב-7, היתרון הקטן רק בזכות איכות צוות האימון ויתרון הביתיות.
פילדלפיה 76' – מיאמי היט
רקע: בעונת הספורט הגדולה ביותר בהיסטוריה של פילדלפיה, הסיקרס לא נשארו בצד הפעם, הם שמו כובע מסיבה והצטרפו לחגיגה. לאחר עונת מזוויעה בה סיימו במקום ה-14 במזרח עם 28 ניצחונות, הם חזרו ובגדול עם 52 ניצחונות ועלייה מטורפת של 11! מקומות.
ההיט התעלו על ציפיות רבים גם כן, לאחר שפספסו את הפלייאוף בחוט השערה בשנה שעברה, החבורה של אריק ספולסטרה נעמדה על הרגליים ותפסה מקום מוקדם בפלייאוף. הם סיימו את העונה במאזן 44:38.
המפתח לניצחון מיאמי: משחקים עקביים מחוליית השוטינג גארדים. השחקנים בעמדה מספר 2 אצל הקבוצה מסאות' ביץ' נתנו הופעות אדירות אך גם תצוגות שפל, בעיקר לאחר פגרת האולסטאר. ג'וש ריצ'רדסון תמיד היה עקבי בהגנה אך לא יציב בהתקפה, ויין אלינגטון קלע 8 שלושת במשחק האחרון של העונה, אך הקלעי המחונן גם הציג משחקים של פחות מ-20% ממחוץ לקשת. דוויין וייד קלע זריקות גדולות בקלאץ', גם נגד הסיקרס, אך לפעמים ניסה להשתלט על המשחק והזיק לקבוצתו. גם טיילר ג'ונסון ורודני מקגרודר צריכים להיכנס לקצב בשביל ההיט.
מפתח לניצחון פילדלפיה: להכניס את בן סימונס לעניינים באיטיות. לעניות דעתי, עונת הרוקי של בן סימונס לא רחוקה מהעונה הראשונה של "קינג ג'יימס" אי שם ב-2003. אולם, הפלייאוף זה סטרס שונה לגמרי, במיוחד שהוא ייאלץ לשחק את תפקידו של אטלס ולסחוב את כל העולם על גבו לאחר הפציעה של הסנטר המלהיב ג'ואל אמביד. אם הווטרנים בקבוצתו ייסיעו לו בצד ההתקפי בעיקר, הוא ירגיש יותר נינוח על הפרקט.
אקס פקטור: אחת מהיריבויות שעוברות מתחת לראדאר היא היריבות בין אמביד לחסן וייטסייד. שני השחקנים לכלכו על השני בתקשורת ובמדיות החברתיות השונות. שני לא מפחדים להגיד מה שהם רוצים בפים לכל אחד. במשחק האחרון נגד פילי, וייטסייד התפוצץ לתצוגה אדירה של דאבל-דאבל כולל פוסטר מהדהד על הראש של אמביד. חרף עונה בינונית של חסן, אל תופתעו אם האמוציה תוציא ממנו סדרה לפנתיאון.
תחזית: בקרבות הישירים ביניהם, 2 הקבוצות ניצחו את 2 משחקי הבית שלהם. מיאמי קלעה 409 נקודות, פילי קלה 407. אף משחק לא הוכרע ביותר מספרה אחת ושתיים מהם הוכרעו בהפרש של פוזשן בודד. חוסר הניסיון של הסיקסרס והנחיתות בעמדת המאמן יתנו להיט את היתרון.
מיאמי ב-6, האנדרדוג מנצח.
הישארו מעודכנים
קליבלנד קאבלירס – אינדיאנה פייסרס
הרקע: אלופת המזרח של השנה שעברה קצת נמנמה בעונה הסדירה, כפי שלברון נוהג לעשות. הם ישנו קצת יותר מידי אך בסוף התעוררו בזמן בשביל להבטיח את יתרון הביתיות. האבירים מאוהיו סיימו את העונה הסדירה במאזן 50:32.
הפייסרס היה ההפתעה המרעננת של העונה, לאחר ששחררו את הקשר עם הכוכב פול ג'ורג', רבים האמינו כי הם ילחמו על כדור פינג-פונג לבן מאשר על הפליאוף. אך הפלא ופלא, ויקטור אולאדיפו נתן את עונתו הטובה בקריירה (כפי ששחקנים נוטים לעשות לאחר שיוצאים מהחושך מצרים שנקרא הצל של ראסל ווסטברוק) ונייט מקמילן המאמן נראה כמו מקצוען של 20 שנה על הקווים. הם סיימו את העונה עם 49 ניצחונות ו-33 הפסדים.
מפתח לניצחון קליבלנד: להדליק את הסוויץ' ולנפות לקינג את הדרך. לברון שוב נותן עונה בקליבר של MVP והוא מחזיק את הקבוצה על גבו כמו תמיד. אם הם יתנו לו את האור הירוק להשתלט על המשחק מהיבט פיזי ומנטלי הוא יגמד כמעט כל חסרון שיש לקבוצתו.
מפתח לניצחון אינדיאנה: "התקפה מנצחת משחקים, הגנה מנצחת אליפויות"- פול וויליאם ברייאנט. למרות שהמשפט נאמר בהקשר של פוטבול, הוא אפליקטיבי גם לכאן. ההגנה של הפייסרס דורגה במקום ה-11 ביעילות, בניגוד ליריבה מאוהיו שדורגה במקום ה-29. לפייסרס יש שחקני הגנה של אחד על אחד מצוינים, בשילוב עם הגנה סכמטית על עמדת הפורווד העמוסה של הקאבס, הם יכולים לגנוב את הסדרה.
אקס פקטור: ג'ף גרין. הפוורורד הוטרן נותן תפוקה ואנרגיה בשני צדי הפרקט בשנייה שהוא עולה מהספסל. כמה משחקים גדולים שלו, ספציפית ברבע הרביעי נתנו לקבוצתו ניצחונות קריטים. בסדרה צמודה כזו, היכולת שלו יכולה להיות זו שתעשה את ההבדל.
תחזית: לברון פשוט טוב מידי, הקאבס ב-6.
