גיים אובר-מארק: אוברמארס חוגג 45 אביבים
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
ישנם שחקנים, אשר מוכשרים ככל שהיו, שהעומסים בענף ומצבם הפיזי לא היטיב עימם. לאורך הקריירה, הם נחלמו בפציעות, פרשו וחזרו, עד שנכנעו לחלוטין. גדול ככל שהיה , מארק אוברמארס היה כזה, ואמש הוא חוגג את יום הולדתו ה-45.
כדורגלנים מוכשרים רבים שיחקו בשורותיה של נבחרת האורנג'. חלקם נצרבו בזיכרון התודעתי של האוהדים, וחלקים נשכחו ממזמן. מארק אוברמארס, אשר לא חרך דשא כבר כמעט עשור, היה שחקן גדול. פציעות רבות תקעו לו מקלות בגלגלים, אך זה לא מנע ממנו לרשום לזכותו 86 הופעות בנבחרתו, לא כולל 401 הופעות ו 78 שערים במשחקים רשמיים, חלקם בטופ האירופי של סוף שנות ה 90 ותחילת שנות ה 2000.
הנדידה בארץ השקועה
הקשר, יליד אמסט שבהולנד, החל את דרכו אי שם ב1987, בגיל 14. הוא שיחק בקבוצות הנוער של גו אהד איגלס, בה הגיע עד לקבוצת הבוגרים ב1990. את עונת 90/91 סיים עם שער ליגה אחד בלבד, ועונה לאחר מכן עבר לקבוצה הולנדית נוספת, ווילם טווה. גם הפעם סיים עם שער ליגה אחד בלבד, אך לעומת עונתו הקודמת היווה בורג חשוב בהרכב ב31 הופעות. וילם טווה, הקבוצה בה שהה עונה אחת בלבד, היוותה ללא ספק מקפצה משמעותית להמשך הקריירה שלו. ב 92' כבר עבר לשחק במועדון הגדול ביותר בארצו, אייאקס אמסטרדם, ומשם- הדרך לנבחרת כבר הייתה סלולה.
באייאקס היה שותף ל35 שערים ב135 הופעות, ומשם הפך לשם דבר בכדורגל העולמי. הוא לקח איתה את הגביע של עונת 92/93, וקטף את תואר כדורגלן העונה בהולנד. אחר כך הגיעה גם הזכייה באליפות , וגם בליגת האלופות, אך אז התחילו גם הפציעות.
בחודש דצמבר 1995 נפצע אוברמארס לראשונה בברכו, מה שגרם לו להפסיד את המשך העונה. הוא חזר להרכב לאחר מכן והמשיך לכבוש, אך הרומן עם הפציעות רק החל.
מערבה אל הממלכה
בקיץ של 1997 הצטרף למועדון ענק נוסף, ארסנל, בה חתם לחמש עונות. תחת שרביטו של ארסן ונגר, קיבל דאז הזדמנות בהרכב הפותח, אותה ניצל טוב רק בתחילת העונה. לאחר חוסר יציבות במדי התותחנים, שנמשכה זמן מה, חזר לסכן את שערי הקבוצות היריבות לאחר שנה. הוא זכה איתה בדאבל, ומקביל גם הפך לשם גדול בנבחרת הולנד, של אותם הימים. בשתי העונות שלאחר מכן, זכה עימה באליפות נוספת, ונבחר על-ידי אוהדי הקבוצה למקום ה 12 ברשימת השחקנים הגדולים בהיסטוריה שלו . ואז גם הגיעה ההצעה.
לאציו או ברצלונה?
בקיץ של שנת המילניום, לאחר טורניר היורו, מארק הפך לשחקן מבוקש. קבוצות מהטופ האירופי גיששו לגביו, והראשונה במירוץ הייתה לאציו (שהייתה אלופת איטליה באותה שנה) אך דווקא כשכולם חשבו שהוא יחתום בה, הוא העדיף את ברצלונה אליה עבר עם ידידו פטי. במונחים של אז, לפני עידן העברות התלת ספרתיות, זו הייתה העברה הhסטרית. 25 מיליון פאונד- זה הסכום ששלשלו מכיסם הקטלונים , תמורת השחקן שהפך בין לילה להולנדי היקר ביותר.
אך אז הפציעות החמירו. כבר בתחילת דרכו בברצלונה החלו שרשרת פציעות לפגוע ביכולתו , והן חזרו על עצמן במהלך כל ארבעת שנותיו במועדון. הוא נזרק הצידה מאור הזרקורים (יחד עם ברצלונה דאז) ולא זכה איתה בתארים. ב 2004 נכנע לפציעות, פרש בגיל 31 ממשחק פעיל, ובכך הימם את ארצו.
פציעות כתומות
גם במדי האורנג' הסיפור היה דומה. אוברמארס, שיחק לראשונה ב 1993 במדים הלאומיים, בתקופה בה עוד פרץ בצעירותו באייאקס. הוא נחשב להבטחה גדולה, והוכיח זאת מיד: הוא כבש כבר אחרי חמש דקות במשחק הבכורה שלו (מול טורקיה, מוקדמות מונדיאל 94') ושיחק גם במונדיאל עצמו באותה השנה. הוא גם קטף בטורניר זה את פרס השחקן הצעיר הטוב ביותר, אך את יורו 1996 ראה מהטלויזיה הביתית בגלל הפציעה הארורה בברכו. ב98' מזלו היטיב עימו יותר, אך גם שם נפצע באימון לקראת משחק רבע הגמר מול ארגנטינה. שרשרת הפציעות דשדשו בו גם לקראת יורו 2000, ולקראת יורו 2004 אף קיבל את עצתו של אדבוקאט לא להתאמן יותר מפעם אחת ביום. יש לציין שלמרות כל המכשולים הללו, רשם אוברמארס העיקש 86 הופעות בנבחרתו, בהן הרשית 17 פעמים, כל זה במשך 11 שנים קסומות שנקטעו בפרישה הדרמטית.
מארס טורקי
ואז הגיעה החזרה. זה היה ביולי 2008, במשחק מחווה נורמטיבי להולנדי אחר שפרש- יאפ סטאם. אוברמארס הפגין ניצוצות של כשרון עבר, והריח הנוסטלגי של יכולתו הגיע עד לאפם של מספר מועדונים. כך, לאחר ארבע שנים מחוץ למגרשים, הפך שוב לדמות מרכזית בחלון העברות של היבשת. הוא חזק דווקא לקבוצת ילדותו, לה שמר חסד נעורים, גו אהד איגלס. הוא שיחק בה כעונה אחת בלבד, בה לא מצא את הרשת פעם אחת, והפציעות שוב העמיסו על גבו. הוא תלה את הנעליים שנית בגיל 36, והפעם לתמיד.
ואמש, תשע שנים אחרי, הוא חגג 45. אוברמארס, למרות הפציעות, ייזכר ועדיין נזכר כשחקן גדול. שהיווה בורג במכונה המשומנת ההולנדית של סוף שנות ה 90 ותחילת שנות ה 2000.
