13 שנים למותו של "הבדרן המפוצץ"

האגדה בתחילת דרכה

עומאר סיבורי נולד בשנת 1935 בסאן ניקולס, שבבואנוס איירס וכבר כילד היה אפשר להבחין בכישרון הגדול של מי שעתיד להיות אחד הקשרים הגדולים בעולם.
במשחקים עם חבריו בשכונה ובמגרש שהיה בסמוך לביתו, הילד הצעיר ומלא השיער הראה יכולות פנומנליות, יכולות של שליטה אדירה בכדור, להטוטנות ותרגילים, שבעבר לא היו נפוצים כל כך וכמו כן יכולות הבקעה במספרים הגדולים שידועים לנו כיום משחקנים גדולים כמו כריסטיאנו רונאלדו, או מסי.
סיבורי החל את הקריירה המקצועית שלו כשחקן במדי קבוצת קלאב טיאטרו מוניסיפל, המקומית, מנהל הקבוצה דאז, אנג'ל מאסימו, אמר עליו שהוא היה מסובב ראשים אפילו כילד ואף צד את עיניהם של כוכבים גדולים ומועדוני על בזכות היכולות שלו והדברים שהיה עושה על המגרש, שחקן כזה שבאים בשבילו לראות כדורגל, מעין הצגה בתיאטרון, היכולות האדירות שלו והמזג החם שהיה לסיבורי יצרו מעין "ליצן", במובן הטוב של המילה, כשהיה מוכשל במשחקים, אפילו כילד שאמור להיות חסר ביטחון, היה יוצא בהפגנתיות כנגד השופטים והיריבים, דבר שהיה מביא את אוהדיו עד כדי צחוק והנאה אפילו מפרט שולי שכזה.
בשנת 1954 עבר סיבורי לשחק במדי ריבר פלייט, הפופולאריות של הקשר הכשרוני, הביאה אלפי אוהדים חדשים של הקבוצה לראות את משחקיו וליהנות גם הם מהצגות היחיד שהיה עושה על המגרש, מעבר לקטע המבדר שלו, במישור המקצועי הביא סיבורי שערים חשובים ותארים למועדון הארגנטיני הענק, 30 שערים ב 60 משחקי ליגה, היה תרומה משמעותית מבחינתו בדרך לזכייה שלישית ברציפות, בתואר האליפות בארגנטינה, בפעם הראשונה בהיסטוריית המועדון.

המעבר לגברת הזקנה

בשנת 1957, לאחר הזכייה השלישית באליפות, מועדוני העל באירופה, החליטו לעשות צעד ולנסות להנחית כוכב על דרום אמריקאי, דבר שבאותם שנים, כמעט ולא קרה, במיוחד לא מעבר של כוכב נוצץ, בעל יכולות ופוטנציאל אדירים, יובנטוס האיטלקית, הייתה הראשונה לשים ידה על הנער והרצון של סיבורי ללבוש את מדי הזברה של הגברת הזקנה, היוו גורם מכריע ויובה הוציעה 30 מיליון פסו (רבע מיליון דולר באותם ימים), בכדי להנחית את הארגנטיני בטורינו, אגם הסכום שקיבלה ריבר עבורו, שימש אותה בהשלמת הבנייה והיציע באצטדיונה- המונוטמנטל, אותו יציע שייקרא על שמו של סיבורי, אחרי לכתו.
כבר שמעמד ההצגה של סיבורי, אלפי אוהדי יובה הגיעו כדי לראות את הבחור הצעיר מלהטט קצת בכדור ומנופף אליהם לשלום, סיבורי לא נלחץ ולעיני הקהל, עשה מהלך ותוך כדי הליכה הקפיץ את הכדור על רגליו ועל ברכו והקיף את המגרש 4 פעמים בצורה זאת, מבלי שהכדור ייפול, באותם ימים תרגילים אלו לא היו נפוצים כל כך, הרי שהיום גם חובבנים עושים להטוטים כאלו, אוהדי יובה נשבו בקסמו כבר בהתחלה ובכל משחקים הקבוצה היו אלפי אוהדים שהגיעו להינות מהבדרן המהולל.

במדי יובה, סיבורי היה חלק מהטריו הקסום של הקבוצה, יחד עם בוניפרטי האיטלקי וג'ון צ'ארלס הוולשי, אגדות באותם ימים, בנו את ההיסטוריה של מועדון העל האיטלקי, כאשר במשך ארבע שנים, יובה זכתה בשלוש אליפויות ושני גביעים איטלקיים, כמו כן סיבורי גם קיבל את ההכרה וההכרזה, כשהוכתר לשחקן הטוב באירופה באותה שנה (1961),

 

במהלך משחקים, סיבורי הוכשל לא מעט, מזגו החם אף גרם לו כאמור, לצאת בהפגנתיות כנגד שופטים, דבר שמשך עבורו לא מעט כרטיסים, חלקם גם כהים, סיבורי החליט לעשות מהלך משונה ובאחד המשחקים הוריד את הגרביים לגובה נמוך בהרבה ממה שהם צריכים להיות, בטענה שיריביו ייראו אותו ברגליים חשופות ואולי יפגעו בו פחות, כמובן שהמהלך לא צלח וההתגרות של סיבורי ביריבו, על ידי הלהטוטנות שלו והתרגילים שהיה עושה עם הכדור, משכו עבורו הכשלות רבות.

אחד הרגעים הזכורים לסיבורי ולאוהדי יובה, רגע ביזארי בו החלוץ הוכשל ויצא בקריאות ובתנועות ידיים כנגד השופט ובמהלך חסר אחריות קיבל כרטיס אדום מוצדק, מי שהחליט להעמידו במקום, היה לא אחר מאשר חברו לקבוצה, הוולשי צ'ארלס, שסטר לו במהלך הירידה שלו מהמגרש, לעיני כל הקהל, מהלך שסימן עבורו את סיום הקדנציה במדי הגברת הזקנה, המזג החם שלא שלט בו, גרמו ליכולות הכדורגל הגדולות שלו, להידחק מעט הצידה, אך בנו את אישיות הכוכב שלו.
המזג החם והאגו הגדול שלו, בתוספת בקשת מאמנו דאז, הררה, שישחק בצוותא עם חבריו ויישחק עבור הקבוצה ופחות לבד, הביאו לפיצוץ בין השניים וסיבורי עזב את יובנטוס לטובת התכלת של נאפולי.

 

המעבר לנאפולי

בשנת 1968, עבר סיבורי לשחק במדי נאפולי, הקבוצה של אותם ימים, לא הייתה דומה לזאת של היום, קבוצת מרכז טבלה, בלי הרבה שאיפות, אך הגעתו של סיבורי משכה למגרש אלפי אוהדים שהאמינו שבעזרת הכוכב אפשר לעשות זאת, סיבורי מבחינתו המשיך באותה מגמה שבנתה את הקריירה שלו, להטוטים ותרגילים שפשוט נראו כקסמים שיצאו מרגליו, יכולות כיבוש אדירות שהובילו את נאפולי למלחמה על התואר עד הסוף, כאשר הקבוצה לא צלחה וסיימה רק במקום השני.
נאפולי בהנהגת סיבורי, הייתה הקבוצה הטובה ביותר באותה עונה, אך למרות זאת לא הצליחה לזכות בתואר, הארגנטינאי שבא 20 שנים מאוחר יותר למועדון, השלים עבורו את המשימה, כמובן מדובר בדייגו מראדונה, שהביא את האליפות לנאפוליטנים.
הגעתו של סיבורי כאמור משכה את ההתלהבות של כל העיר, גם אנשים שלא אהבו כדורגל הגיעו לצפות בשחקן, האהבה שקיבל סיבורי בעיר הייתה כל כך גדולה, הוא טען" לא זכינו בתואר אך הרגיש כאילו כן", "היינו קרובים כל כך", למרות שלא הצליח להביא את האליפות, גם הקהל של נאפולי נשבה בקסמו ובקסם שברגליו, אנשים התאהבו בכדורגל בזכות סיבורי ומה שהיה עושה על המגרש, התרגילים שנגלו לעולם בזכות יכולותיו, הביאו לצמיחה של דור חדש, טכני יותר וקטלני יותר.
את הסיום העגום של הקריירה סיבורי לא ירצה לזכור, משחק מול האקסית, הגברת הזקנה, מול אותו מאמן שהביא לעזיבתו את הקבוצה, סיבורי סיים את המשחק מוקדם מהצפוי והורחק בכרטיס אדום, גם אז יצא בהפגנתיות כנגד השופט, בטענה שלא היה אשם, כמה שנים מאוחר יותר טענה זו אומתה כאשר ארמיניו פאבאלי, שנשאל באחד הראיונות שלו על אותו משחק ועל אותה עבירה וענה- "קיבלתי הוראה להיצמד אליו, לסחוט עבירה ואולי גם כרטיס", פאבאלי הודה שלא היה מגע ושסיבורי הורחק שלא בצדק, אגב משחק ההרחקה והתנועות שעשה סיבורי כייצא כנגד השופט, הביאו להרחקה נוספת של 6 משחקים, סיבורי ניסה לחזור מההרחקה, אך גם הגיל וגם חוסר היכולת לחזור, הביאו לפרישה של הכוכב הגדול ממשחק פעיל.

 

קריירה בינלאומית והיותו מאמן

סיבורי שיחק במדי ארגנטינה והיה שותף לזכייה של הקבוצה בקופה אמריקה בשנת 1957, בסך הכל 8 שערים ב 9 משחקים, נתון גדול מבחינתו, הייתה תרומתו לאלביסלסטה, המעבר שלו לשחק בארץ המגף, הביא לרצונות להתאזרח וכך גם היה, סיבורי עבר לשחק במדי איטליה והיה שותף להופעה של הנבחרת בגביע העולם של 1962 שנערך בצ'ילה, סיבורי רשם במדי איטליה 19 הופעת בסך הכל וכבש 8 שערים.

לאחר שפרש בשנת 1969, סיבורי החליף צד ועבר לעמוד על הקווים, 10 שנים, בהן לא רשם הצלחה מיוחדת, אך עמד על הקווים של נבחרת ארגנטינה למשך שנה, בין 1972-73.
סיבורי הפסיק לאמן לאחר שנה לא פשוטה בראסינג קלוב ועזב את התחום.
ב 17 בפברואר, 2005, הלך סיבורי ללעולמו, בגיל 70 האגדה שנכנסה לספרים הגדולים ביותר של הכדורגל העולמי, השאיר אחריו מורשת מפוארת של כיבושים וקסמים, להטוטים ותרגילים שלא נראו בעולם באותה עת, לאחר מותו נקרא היציעה המפואר ביותר באצטדיון המונומנטל, של ריבר פלייט על שמו.