מספר 10 – רומן ריינס
רומן ריינס הוא הניסוי הכושל וינס ליצור כוכב על. הקהל לא סובל אותו, המתאבקים בחברה וגם לא בחברה שלא סובלים אותו ובהחלט יש סיבה לזה. רומן אחלה בזירה אבל יש לו לעבוד הרבה כדי להיות מישהו שיכול להוביל חברה על הכתפיים. במיקרופון רומן משתפר בזמן האחרון אבל עדיין לא שפיץ. במצבו בנוכחי אני מאמין שהרצף הכי גדול במיין איבנט של רסלמניה הוא מוגזם ואולי עדיף שוינס לא יכניס את הניסוי שלו לגרון שלנו בלי לפתח אותו עוד טיפה.
מספר 9 – פאנק
הרבה אנשים קוראים לפאנק "המתאבק הכי טוב אי פעם" למרות שבפועל הוא לא קרוב לזה. פאנק מתאבק טוב, אבל לא יותר מזה והקרב היחיד בקריירה שלו שהיה טוב גורם לכולם לטעון שהוא מעולה ושאין יותר טוב ממנו, אבל חוץ מהקרב הזה הוא מיסמס את רוב הקרבות שלו.
מספר 8 – ג׳ון סינה
הישארו מעודכנים
כשאתה אומר היאבקות בימים אלו, השם הראשון שקופץ לראש הוא ג׳ון סינה. הוא טוב על המיקרופון, הוא אחלה של מתאבק אבל הוא לא הסכין הכי חדה במגירה, כמעט כל פעם שהוא החזיק באליפות הייתה בשביל לקדם מכירות צעצועים והוא הביא לעולם את אליפות הספינר שדי הרסה את כל היוקרה של אליפות העולם.
מספר 7 – דה רוק
דווין ג׳ונסון מלא בכריזמה עד הגג אבל חסר כל יכולת זירה. הוא אומנם דמות מאוד מהנה מבחינת כריזמה ויכולת דיבור. מבחינתי הוא עושה מה שהוא עושה על המיקרופון יותר טוב מכל אחד אחר אי פעם אבל עדיין חסרה לו יכולת היאבקות בשביל להיות המתאבק האולטימטיבי.
מספר 6 – ברוק לזנר
בא, F5, מנצח את הקרב ולוקח את השיק. זאת הייתה הרוטינה של ברוק לזנר מאז תחילת הקריירה, כל אליפות שהוא זכה בה חסרת כל משמעות וכל שלטון אליפות שלו שווה ערך לשלטון של ג׳ינדר מהאהל, הסיבה היחידה שהוא זכה באליפות היא סטרואידים.
מספר 5 – ביג שואו
הסיבה היחידה שביג שואו קיבל פוש זה הגודל הענקי שלו. השמועה מספרת שאם תעברו על כל קרב בקריירה שלו (חוץ מהראמבלים), לא תמצאו קרב טוב אחד!! והשמועה גם נכונה, גם מול יריבים שאי אפשר לפשל נגדם הוא פישל והוכיח את עצמו בתור אחד המתאבקים הגרועים ביותר אי פעם.
מספר 4 – דיזל
דיזל הוא דוגמה קלאסית למתאבק שלא היה מקבל שום פוש אם הוא לא היה מקושר לאנשים הנכונים. עם סט של 3 מהלכים ואיטיות יתר בזירה אני גאה להכריז עליו כתור מתאבק פחות טוב ממני וזה לא דבר טוב.
מספר 3 – גולדברג
היצור לא ידע, לא יודע ולא ידע להחזיק יותר מ10 דקות בזירת היאבקות. הוא סתם קיבל רצף עצום של ניצחונות כי מחלקת הבוקינג של WCW היא זבל טהור, אפילו אני יכול למכור קרב יותר טוב ממנו (וזה בא ממישהו שאפילו לא מצליח לבצע RKO אחד נורמלי) וגם כאשר הוא חזר לריצה אחרונה הוא פשוט ביסס את האליפות האוניברסלית בתור אליפות "הפארט טיים".
מספר 2 – ריק פלייר
אם נודה בזה, פלייר היה מתאבק איטי ומשעמם, הוא לא היה מעולה על המיקרופון, הוא גנב את הגימיק שלו ממתאבק מת ואת הנעילה האייקונית "שלו" הוא גם העתיק ואפילו בהעתקה הוא הצליח לפשל (עד כמה גרוע אפשר להיות בלהחזיק למישהו את הרגל). הוא זכה ביותר מדי אליפויות עולם ביחס למה שתיארתי עכשיו ואולי הסיבה היחידה שהוא לא במקום הראשון זה כי הוא לא קבר מתאבקים אחרים
.
מספר 1 – האלק הוגאן
האלק הוגאן הוא אולי המתאבק הכי אייקוני אי פעם, אבל ביחס ליכולת שלו בזירה הוא המתאבק הכי אוברייטד בכל הזמנים. כל הקריירה שלו הוגאן התעסק בלקבור כשרונות צעירים שהיו אמורים לקבל פוש שיהפוך אותם לאייקון הבא של ההיאבקות. בנוסף הוא זכה ביותר מידי אליפויות ביחס לגיל המופלג שהוא זכה בכל האליפויות האלה, ביחס לכוכבים שהיו באותה תקופה וביחס לזה שלא היה מגוון גדול של אליפויות ביחס להיום.
