מונדיאל 2018 שיתקיים ברוסיה בקיץ יהיה מאוד מפתיע. בעקבות הדחתה הלא צפויה ויש היאמרו סנסציונית של איטליה בפלייאוף מול שבדיה, ואי העפלה לגביע העולם לראשונה מזה 60 שנה ובהיעדרם של נבחרת הולנד מהטורניר היוקרתי נראה כי לא רק הכדורגל שלנו כאן בארץ הולך לאחור. האמנם נבחרת איטליה שהייתה בבית הישראלי לא באמת יכלה לעבור את ספרד שבכמה וכמה רמות מעליה נכון להיום, נבחרת הולנד לעומתה כשלה פעם נוספת במוקדמות מבית חלש בהרבה כאשר מלבד צרפת, נבחרות כמו שבדיה, בלארוס ובולגריה לא אמורות להוות איום ממשי על האורנג'.
דווקא איטליה שהליגה שלה היא עדיין מ-6 הליגות הבכירות באירופה כשלה ברגע האמת מול נבחרת שהכוכב הבלתי מעורער שלה פרש מהמדים הלאומיים ועכשיו לא נראה שיש מישהו שיכול למלא את מקומו, למרות היותם עדיפים האיטלקים נכנעו לבסוף למשחק הקרבה מרשים במיוחד של ההגנה השבדית ושל שוערה.
אז איך בכל זאת נבחרות כמו הולנד ואיטליה מוצאות את עצמן בחוץ, ונבחרות כמו קרואטיה ואיסלנד (שהייתה הקבוצה הכי מלהיבה ביורו האחרון), נמצאות בפנים?
בראש ובראשונה המאמן הוא זה שמזמן את הסגל, והוא זה שצריך להכין את הקבוצה מנטלית, וטקטית לכל משחק כאילו הוא גמר מונדיאל (מה שבאיסלנד כנראה למדו לעשות), ובהיעדר הכוכבים הוא צריך למצוא תחלופה ראוייה כאשר בלוטי שלוהט בליגה חייב היה לפתוח לצידו של אימובילה. עוד נקודה מעניינת היא הצבתו של מתיאו דרמיאן מגנה הימני של מנצ'סטר יונייטד שממעט לשחק במדי השדים האדומים בליגה, פתח על חשבונו של זפאקוסטה שדווקא במשחק הליגה האחרון שותף לחלק מכובד מהמשחק.
גם השחקנים לא נקיים מההדחה הכואבת של האיטלקים כאלו שקיבלו את המפתחות מונטורה לא הצליחו להועיל לנבחרתם. לעומתם בנבחרת קרואטיה למשל משחקים שחקנים שעל הנייר נחותים מהאיטלקים אך הכנה נהדרת של המאמן למשחק מול היוונים והצבתם של ברוזוביץ' וראקיטיץ' שנמצאים בכושר משחק נהדר עשו את ההבדל בצמד המשחקים.
באיסלנד הסיפור קצת שונה הסגל הלא נוצץ של האיסלנדים מצליח להוכיח שהכדורגל שלהם במגמת עלייה, עם שמות שרובם משחקים בליגה המקומית או במקביל ליגות נידחות יחסית, אפשר גם למצוא שחקנים שמשחקים בליגות מוכרות יותר כמו גילפי סיגורדסון שעשה חיל בסוונזי אך העונה קצת איבד את מקומו בהרכבה של אברטון, גם ארון גונארסון המשחק בקארדיף מהצ'מפיונשיפ הוא שם שבהחלט תופס את מקומו בהרכב. בהתקפת האיסלנדים נוכחים אלפרד פינבוגאסון מאאוגסבורג, ואפילו את חלוצה של מכבי תל אביב וידאר קיארטנסון שנחשב למאוד מוערך באיסלנד.
אז מה בעצם הסוד של הנבחרות ה-"קטנות" להצלחה, אמרנו שמאמן הוא בהחלט מרכיב מאוד מאוד חשוב להצלחת הנבחרת, אך לא רק הוא אחראי לכך. מחוייבות מצידם של השחקנים, חיבור למרות שחלקם לא משחק יחדיו וגם נחישות הם עוד מרכיב מאוד חשוב מהצלחה של נבחרת מה שכרגע לא נראה בנבחרת איטליה והולנד. עכשיו לאחר פרישותיהם של בופון, קייליני, בראצלי, ודה רוסי האיטלקים איבדו עמודי תווך בנבחרת והיו חלקים בלתי נפרדים מההרכב של האיטלקים.
