החלפת משמרות? על האחים גאסול והרננגומס
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
כבר מעל עשור, הספרדים מתהדרים בשלל כוכבים גדולים בכדורסל העולמי, בראשם כמובן האחים גאסול.
פאו ומארק גאסול, שניים מהכוכבים האירופאים הגדולים אי פעם, אשר מחזיקים בשלל תארים, כל אחד בדרכו שלו בליגה הטובה בעולם (פאו פעמיים אלוף NBA, 4 פעמים אולסטאר, 3 פעמים באחת מחמישיות העונה, מארק שחקן ההגנה של העונה ב-2012/13, 3 פעמים אולסטאר, פעמיים באחת מחמישיות העונה) ועוד המון תארים בזירה האירופית.
בתור אחים, השוואת הקריירות שלהם הינו דבר בלתי נמנע, אך הפרשי הגילאים מקשים על בחינת הקריירות שלהם אחת מול השניה, בעיקר בשל הפרש שנות הניסיון והפרש תקופת השיא של כל אחד מהם.
פאו הגיע לליגה בתור הבטחה גדולה יותר, כאשר נבחר כבר בבחירה השלישית בדראפט בשנת 2001, לאחר עונה מרשימה במדי ברצלונה, שבה אף נבחר בתור השחקן המצטיין של סדרת הגמר של הליגה.
לעומתו, מארק בה עם ציפיות נמוכות, נבחר בבחירה ה-48 בדראפט 2007, והיה מוכר בעיקר בתור "אח של", ובתור אחד מהמרכיבית בטרייד המפורסם אשר הנחית את פאו בלייקרס, מה שבסופו של דבר הוביל ל2 אליפויות לקבוצה מעיר המלאכים.
פאו כבר עם הגעתו לליגה הפגין יכולת גבוהה ודומיננטיות אשר תאמו את הציפיות, וסיים את עונתו הראשונה בליגה עם 17.6 נקודות, 8.9 ריבאונדים ו-2.1 חסימות למשחק, ממוצעים מרשימים באופן כללי, ובמיוחד כאשר מדובר ברוקי.
לעומתו, מארק הגיע לליגה קצת פחות בשל, אך עדיין סיפק עונת רוקי מרשימה, כאשר שיחק את כל משחקי הקבוצה ואף פתח ב75 מהם, וסיים את העונה עם 11.9 נקודות ו7.4 ריבאונדים למשחק, מרשים עבור רוקי.
בהמשך הקריירות שלהם, ניתן היה לראות את ההבדלים במשחקם, מלבד ראיית המשחק המרשימה לעמדתם, כאשר פאו היה כוח התקפי גדול יותר, עם מגוון רחב של יכולות התקפיות אך "רכות" בהגנה, לעומת מארק אשר נודע בתור כח הגנתי כחלק מקבוצת ה"גריט אנד גריינד" של ממפיס, ואף זכה בשחקן ההגנה של העונה בעונת 2012/13, אך לא היה ידוע בתור כח התקפי גדול, דבר אשר שיפר פלאים לאורך הקריירה, וכיום הוא אחד הסנטרים ההתקפיים הטובים ביותר בליגה.
עם זאת, הזמן עובר והאחים גאסול מזדקנים (פאו 37, מארק 32) ובספרד מחפשים תחליף ראוי, כאשר הראשונים לקפוץ לעין הם האחים הרננגומס.
האחים הרננגומס, וילי וחואן, כבר בליגת ה-NBA, הראו לא פעם יכולות גבוהות. הם אומנם לא ברמתם של האחים גאסול, ויצטרכו לעבור דרך ארוכה כדי לנסות להתחיל לגרד את השגיהם של הגאסולים, אך הם עוד צעירים ועתידם בכיוון הנכון.
נתחיל עם האח הגדול, וילי. וילי הרננגומז, (2.10, 23, סנטר) משחק בניו יורק ניקס, נכנס לעונתו השניה בליגה לאחר עונה רוקי מוצלחת, אותה סיים עם 8.2 נקודות ו-7 ריבאונדים למשחק, ב-18.4 דקות למשחק, מה שמראה על יעילות נדירה.
השנה, כאשר קבוצתו מכוונת כלפי בחירת דראפט גבוהה יותר מאשר כלפי פלייאוף, וילי יכול לקבל הזדמנות להוכיח את עצמו, אולי בדרך להיות סנטר העתיד ליד הכוכב העולה של הקבוצה, פורזינגס. אך כדי להגיע לשם, עליו לעבור רוטציה לא פשוטה בעמדתו, אשר כוללת את נואה המזדקן (אשר ישחק בעיקר כדי לא להפוך את החוזה שלו לבדיחה אפילו יותר גדולה) ואנס קאנטר, אשר הראה יכולות התקפיות מרשימות באוקלהומה בעונה החולפת, אך היעדר היכולת ההגנתית שלו, יכולה לפתוח את הדרך להרננגומס להשתלטות על העמדה.
האח הקטן יותר, חואן, נאלץ להתמודד עם סיטואציה קצת יותר קשה. כמו אחיו הגדול, חואן משחק בעמדות הגבוהים (2.06, בן 22, פאוור פרוורד) ובעונת הרוקי שלי סיפק מספרים סולידיים, עם 4.9 נקודות ו-3 ריבאונדים ב-13.6 דקות דקות למשחק.
חואן משחק בדנבר נאגטס, ונאלץ להתמודד עם רוטציית גבוהים חזקה, אשר כללה בעונה שעברה את ניקולה יוקיץ' (הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה), נורקיץ'\פלאמלי בחלקים, שניהם מגוונים מאוד, ואפילו פאריד, אשר איבד ממעמדו ברוטציה אך עדיין מהווה חלק לא קטן ממנה. נוסף על כל אלה, בקיץ הגיע פול מילסאפ, והתיישב בדיוק על העמדה של חואן.
בשנה הקרובה חואן ינסה לפלס את דרכו קדימה ברוטציה, בתקווה לתפוס מקום משמעותי בתור מחליף של שני הגבוהים הפותחים וכוכבי הקבוצה, או פשוט יקווה לטרייד למקום פחות צפוף, בו יוכל להראות את יכולותיו.
אז נכון, הפתיחה של האחים הרננגומס והציפייה מהם לא גבוהה כמו של האחים גאסול, אך עתידם עוד לפניהם ורק הזמן יגיד כמה גבוה הם יגיעו.
