ברוכים הבאים למופע המרכזי

אחרי שכל הסדרות שהובילו את צמד הקבוצות הנפלאות האלה לגמר הסתיימו בתבוסות (למעט אחת מהן שנגמרה 4-1 היתר היו סוויפים) הגיע הזמן לתת לכם את המופע המרכזי, סדרת הגמר של ה-NBA ממנה תצא האלופה. לצורך כך ריכזנו לא פחות מ-8 מוחות שיעזרו לנו לפענח את שאלת השאלות. מי תהיה האלופה הבאה. אורן טל, אליסף גליס, אופק בונה, דניאל ברקוביץ', עמית כלימי, עדו דבורה, עלאא בוכארי, ו-עומרי אליה שילבו כוחות כדי להביא לכם את דעותיהם לגבי כל מה שסובב את סדרת הגמר.

ראשית כל, ברכות לעולם הספורט שהולך לקבל בשנה השלישית ברציפות את הקרב המעניין ביותר בעשור האחרון. אלילי הכדורסל שם בשמיים לא יכלו לתת לנו דבר יותר טוב משובר שיוויון גמרים שכזה. עכשיו אפשר לקום משנת החורף הארוכה שכללה את כל המשחקים של העונה פלוס הפלייאוף עד כה, והאמת שזהות המתמודדות בסדרת הגמר לא הייתה מפתיעה ויצרה היסטוריה בגמר האן בי איי. בפעם הראשונה בתולדות הליגה, ייפגשו אותן הקבוצות שלוש פעמים רצוף בגמר. קליבלנד רוצה להגן על התואר, אבל גולדן סטייט באה לנקום על ההפסד המשפיל משנה שעברה כשהייתה ביתרון 3-1 והפסידה 4-3. 

חל שיפור עצום לשתי הקבוצות בפלייאוף הנוכחי: קליבלנד בשנה שעברה הפסידה פעמיים לפני הגמר לעומת פעם אחת השנה, וגולדן סטייט הפסידה 5 פעמים לפני הגמר לעומת אפילו לא הפסד אחד בדרך לגמר. 

שתי הקבוצות רעבות יותר מתמיד לגביע השנה וניתן לראות את המאמצים שהם עשו לקראת התואר הזה: למרות אותם פרצופים מוכרים מהגמרים השונים, ניתן להבחין בלא מעט שחקנים חזקים שהתווספו לקבוצות. גולדן סטייט נמצאת כעת בגמר עם זאזה פאצ׳וליה שגרם להקלה עצומה בדרך של קבוצתו גמר, מאט בארנס, וקווין דוראנט שיחזיר דה ז׳ה ווו לגמר ב2012 שבו הושפל על ידי לברון ומיאמי. קליבלנד הוסיפה אף היא שלל שחקנים: צ׳אנינג פריי, קייל קורבר, דרון וויליאמס, והווריור בדימוס אנדרו בוגוט שפציעתו הייתה אחת הסיבות להפסד גולדן סטייט בשנה שעברה. נראה שהדבר העיקרי ביותר לשתי הקבוצות לעשות בכדי לשלוט בגמר זה להשאר בריאים ומועילים לאורך הגמר, שהרי שתי הקבוצו שהפסידו לקאבס ולווריורס לפני הגמר איבדו כל סיכוי ברגע שנפצע להם הסופרסטאר המוביל.

ראשית כל, אם יש דבר אחד שכל חברי הפאנל מסכימים עליו זה שאם סטיב קר לא חוזר לקווים אז במאצ'-אפ בין המאמנים טיירון לו אוכל את מייקי בראון בלי מלח.

אמנם הווריורז דילגו בצורה משכנעת עד סדרת הגמר אבל זה נקרה יותר בזכות יכולת של חבורת האולסטארס שבסגל שלהם ופחות טביעת האצבע של המאמן הזמני. לו, שהחליף את בלאט כבר בשנה שעברה ולקח את התואר בהחלט יכול לתת נוק-אווט לבראון על הקווים.

המאמנים הולכים לנצח על תזמורת נפלאה בשני הצדדים שכוללת את מיטב הסופרסטארים של הענף. המאצ'-אפ המרכזי לפי דעת הרוב הוא בהחלט בעמדת הסמול פורוורד בין לברון ג'יימס לקווין דוראנט.

אליסף: לברון הוא השחקן הדומיננטי ביותר כעת, עם ההופעה השמינית שלו ברציפות בגמר נראה שהוא תמיד הבנאדם שהכי כדאי לצפות ממנו למשחק טוב. אסור לשכוח אותו לעולם בשמירה, ואף רצוי לשים עליו הגנה כפולה למרות שמי שיהיה יותר פנוי בקבוצתו יזכה לסל קל.

אורן: דוראנט נחת העונה בקול תרועה רמה באוקלנד, במה שכונה "המעבר הכי חלש ושפל בתולדות המשחק" על ידי סטיבן איי סמית פרשן ESPN-. חיצי הביקורת נשלחו אל עבר דוראנט מהרגע שבישר לעולם על הצטרפותו לגולדן סטייט, אך זה לא עניין אותו לרגע אחד. התוספת הזו בהחלט הוכיחה את עצמה, לא שמישהו חשב אחרת. ג'יימס ודוראנט אוהבים לשחק אחד נגד השני, וזה תמיד נגמר בקרבות מפתח על הפרקט בין צמד הסופרסטארים, כאלה שבסופו של דבר גם מכריעים משחקים. הפעם האחרונה בה נפגשו השניים בסדרת גמר הייתה ב-2012 כשמיאמי של לברון הביסה 4-1 את אוקלהומה של דוראנט הצעיר.

האספקט אולי היחיד בו ניתן למצוא יתרון של דוראנט על לברון הוא ביכולת הקליעה שלו. KD הוא קלע טהור – כזה אשר עולה לזריקה מושלמת אחרי דריבל, קאטצ' אנד שוט, וגם כשמבודדים אותו. לברון מן העבר השני אמנם השתפר פלאים בקטגוריה הזו בשנים האחרונות, אך הקילר אינסטינקט שלו תמיד יישאר החדירה האגרסיבית לטבעת. התחושה היא שדריימונד גרין יהיה חייב לעזור לדוראנט כדי לעצור את הקצב הרצחני של ג'יימס – רחישות על שימוש באסטרטגיית "האק-ה-שאק" בעקבות האחוזים הרעים של ג'יימס מן הקו, גם כן צצו להם על פני השטח לאחרונה.

אחרי כל המפגשים בין דוראנט לג'יימס בסדרות הפלייאוף, ישנה אחוות אחים בין השניים ורואים את זה במאצ' אפים ביניהם לאורך השנים. לברון תמיד יוצא עם ידו על העליונה מול דוראנט, אך מטבע הדברים הוא רוחש לסופרסטאר הצעיר ממנו המון כבוד. ג'יימס מגיע בשיאו לסדרה הזו כפי שציינו, ועם כל הכבוד ל-KD ולרצון העז להתעלות בכושרו על הנמסיס שלו לראשונה, בקרב הזה המנצח כבר ידוע מראש.

עומרי: קווין דוראנט הגיע לגולדן סטייט במטרה ברורה להשיג טבעת אליפות ראשונה ולהחזיר לווריורס את ההגמוניה בליגה על חשבונם של הקאבס אך מול KD עומדת משימה לא פשוטה בכלל בדמותה של לברון ג'יימס. אני לא מאמין שיש שחקן אחד בליגה שמסוגל לעצור את לברון אך מה שה שדוראנט יוכל לעשות זה להחזיר ללברון באותו מטבע ולהיות בלתי ניתן לעצירה מבחינת התקפה. עד כה דוראנט נכשל כמעט בכל פעם ברגעי ההכרעה אך כבר במהלך הפלייאוף הנוכחי (בעיקר במשחק הראשון נגד סן אנטוניו) כילה מנהיגות והצליח להכריע את המשחק אך המשימה מול לברון תהיה קשה שבעתיים.

אופק:  השחקן הטוב בעולם מול השחקן השני הכי טוב בעולם. שני השחקנים הללו נמצאים בכושר מדהים, כאשר לברון, שבעונה הרגילה שיחק בהילוך שלישי, העלה להילוך ראשון בתחילת הפלייאוף והשתיק את כל המבקרים בתקופה האחרונה בדרך לגמר ה-NBA בפעם השביעית ברציפות תוך כדי שהוא מציג יכולת שיא בגיל 32, גיל שבו לא מעט כוכבים כבר מתחילים לדעוך. מנגד, דוראנט, שהיה פצוע בחודש שלפני הפלייאוף, חזר כמו ענק ומשחק בקצב מדהים וקולע באחוזי שיא מכל הטווחים תוך כדי שהוא עובר בסוויפ את הבלייזרס, הג'אז והספרס. על דוראנט מונח המון על הכתפיים שלו, כשברור שהביאו אותו בשביל דבר אחד – להביא טבעת, וכישלון כאן יטביע חותם על המורשת הלוזרית של דוראנט.

דניאל: בעמדה הזו ניצבים שניים מהשחקנים מהטובים בליגה והקרב בניהם הולך להיות רותח. את קליבלנד כמובן מוביל לברון ג'יימס שהגיע למאני טיימם בצורה מפלצתית. שום דבר לא הצליח לעצור את קינג ג'יימס במהלך הפלייאוף ומוביל בראש טבלת הקלעים עם 32.5 נק' למשחק. אז לברון במפתיע מגיע אחרי עונה עמוסה בכושר אדיר ומגיע בשיא המוכנות אל הגמר מול גולדן סטייט, שם יחכה לו קווין דוראנט. על הנייר? הכוכב של אוקלהומה בחר לפרק את הצמד עם ווסטבורק ובחר לעבור לגולדן סטייט, בגלל סיבה אחת והיא זכייה באליפות. דוראנט הבין שבקבוצה כמו אוקלהומה אין לו שותפים מספיק איכותיים לשחק עמם ולהגיע אל הטופ שבכדורסל ובחר, אולי לדעת רבים את ההחלטה הקלה לעבור לצד של המנצחים, גולדן סטייט. דוראנט לצד סטף קארי, טומפסון וגרין בנה דרים טים במערב. למרות שהכול נראה מושלם עבור גולדן סטייט, לקראת סוף העונה דוראנט נפצע בצורה מדאיגה, שהשביתה אותו למספר שבועות, כולל כמה משחקים בפלייאוף, אך כאשר שיחק הראה מדוע הוא נחשב לדבר הבא אחרי לברון. אין ספק שיותר קל ללברון לבלוט במגרש מאשר דוראנט שהוא פשוט עוד חלק מהכוכבים של גודלן סטייט ונבלע בתוכם. בשורה התחתונה : דוראנט עוד לא לקח על כתפיו את הקבוצה כמו שלברון עשה ברוב שלבי הפלייאוף וכעת מגיע רגע האמת בו דוראנט יצטרך להתעלות ממה שהכרנו, מול אחד מהשחקנים הגדולים ביותר.

עלאא: המאצ׳אפ שכל העולם מחכה לו הוא לא בין סטף קרי ולברון ג׳יימס. אלא קווין דוראנט ולברון ג׳יימס. שהולכים ראש בראש בפעם השניה בקריירה, אחרי שדוראנט הפסיד לג׳יימס בגמר2012 כשהיה עם אוקלהומה ולברון היה עם מיאמי. 

לברון ודוראנט הם שני השחקנים הכי גדולים בליגה, ודוראנט ירצה לנקום על הפסד ב-2012 וגם להשתיק את כל המבקרים שלו כשיזכה בטבעת. דוראנט עשה את המהלך שעשה לברון ב-2010 כשעזב את קליבלנד ועבר למיאמי ליצור את השלישיה האימתנית עם בוש ווייד. דוראנט עזב את אוקלהומה בסערה, ועבר ליריבה השנואה, גולדן סטייט שבאה אחרי הפסד בגמר ועונה היסטורית עם 73 ניצחונות. הוא פתח את העונה בסערה והעונה הוא נותן עונה הגנתית יותר לעומת התקפית. הוא נשאר הקלעי המחונן שהיה כשהגיע לליגה ב-2008 אבל מבחינה הגנתית הוא שיפר את עצמו ברמות מטורפות כשלצידו בעמדה הקדמית נמצא דריימונד גרין שחקן ההגנה של העונה לשעבר. 

לברון מצד שני, ירצה לשמור על התואר שהביא לראשונה לקליבלנד בפעם הראשונה בתלודותיה אחרי מהפך היסטורי בגמר ומחיקת פיגור 3-1. לברון וקיירי ולאב הם השלישיה החדשהשל הליגה עם ספסל טוב ועמוק. לברון ינסה שוב לקחת הכל עליו ולנסות לקחת עוד תואר ולהביא עוד טבעת ליד ולהתקרב לג׳ורדן. 

המאצ'-אפ המשני יותר לדעת הרוב הוא בעמדת הרכז, שם ייפגשו ראש בראש קיירי אירווינג וסטף קארי

דניאל: אין ספק שהעמדה הזו היא ככל הנראה אחת החשובות במשחק ובעיקר ששניים מהטובים בעולם משחקים אצל שתי הקבוצות. בצד של קליבלנד נמצא קיירי אירווינג שבלעדיו וכמובן לברון, אין לקליבלנד כל כך הרבה מה להציע מול גולדן סטייט. בגמר בעונה שעברה היה ניתן כמה הוא היה נחוץ בקרב מול סטף קארי ולקח איתו את קליבלנד אל הזכייה כאשר הוא מחפה על לברון. קיירי השנה עשה קפיצת מדרגה משמעותית וברוב שלבי העונה הסדירה הוביל את קליבלנד אך בפלייאוף נעלם תחת צילו של לברון ג'יימס הבלתי נגמר, אך אליו עוד נגיע בהמשך. בצד השני נמצא כמובן ה-MVP של העונה שעברה, סטף קרי, שלמען האמת לא כל כך קיבל בפלייאוף אתגרים למבחן כשפשוט מתעלל בגארדים ששיחקו מולו. קרי ממשיך לחזק ולבסס את מעמדו כקלע הטוב בליגה, עם ממוצע בפלייאוף של 28.6 נק' למשחק מוביל את הקבוצה ההתקפית בפלייאוף, 118.3 נק' למשחק.

אופק: גם כאן ישנם שני שחקנים שיש המון על הכתפיים שלהם. בעוד קיירי נשאר אותו מספר 2 שהיה, קרי, שהיה רגיל להיות ה-כוכב בקבוצה, נאלץ להקריב מעט ממקומו על מנת שדוראנט יצטרף לקבוצה. השניים הללו נמצאים בזון מטורף, בעוד קרי נמצא ככה כבר הרבה זמן, קיירי דווקא פתח קר את הפלייאוף אך חזר לכושר שהיה מצוי בו בגמר העונה שעברה עם מספרי שיא בסדרה מול בוסטון. קרי חוזר בריא מתמיד ובא בשביל לנקום על השלשה הזכורה של קיירי, בעוד אירווינג ינסה להדהים בשנית את העולם.

עומרי: אחד הקלעים הטובים בכל הזמנים ובכלל אחד מהשחקנים הטובים בליגה (שהם לא לברון), מול אחד הרכזים המשתפרים בשנתיים האחרונות שמגלה מנהיגות דווקא ברגעי המפתח במשחק. קרי נכשל בשני הגמרים האחרונים ולא הצליח לשחזר את היכולת שאפיינה אותו לאורך כל העונה, קיירי כידוע נעדר מרוב שלבי ההתמודדות בסדרת גמר הראשונה עקב פציעה ואשתקד היה אדיר.

אורן: מעט מדי פעמים ראינו את צמד הרכזים מתמודד אחד מול השני במהלך המשחקים. השניים נמנעים מכך, ומעדיפים לחפש את האלטרנ טיבה (או שאחד מהם נכנע לפציעה). בדרך כלל אנו עדים לקרוס-מאצ' המציב את קיירי אירווינג מול קליי ת'ומפסון ואת סטף קרי מול טריסטן ת'ומפסון, אך מתי שסטף קרי פגש בקיירי אירווינג על הפרקט, אירווינג היה זה שניצח בדו-קרב.

קיירי אירווינג הוא אשף כדרורים, הטעיות וקרוסאוברים. וירטואוז שמצית את הדמיון ברגע שהכדור נמצא בידיו. רג'י מילר אגדת העבר אמר לאחר התצוגות של אירווינג מול בוסטון: "אני לא בטוח שיש 'פינישר' יותר טוב ממנו בכדורסל". כמובן שהיכולת של סטף קרי לא נופלת מזו של אירווינג, אך אם לשפוט לפי שלושת המשחקים האחרונים בסדרת הגמר של השנה שעברה, בהם אירווינג הביס את קרי בדו-קרב האישי שלהם, היתרון הולך עם קיירי.

כשיש 2 קרבות כאלה גדולים על הפרקיט, שוכחים מעט שיש עוד קרב לא פשוט. המפגש בין קווין לאב לדריימונד גרין בהחלט יכול להיות משהו שיחולל משיכת חבל לכיוון קבוצה כזו או אחרת.

אופק: למרות ששניהם משחקים באותה עמדה, כל אחד מהם משחק בסגנון משחק שונה לגמרי. לאב הוא הפאוור פורוורד שאוהב לשחק עם הגב לסל וקלעי נהדר אך רך בהגנה, לעומת גרין, שבהתקפה של הווריורס הוא מרכז את המשחק לא פעם ולא פעמיים עם ראיית משחק משובחת, בעוד הוא מפגיז בצד ההגנתי עם קשיחות וחוכמה. גרין מגיע לאחר פלייאוף לא רע במערב, בעוד לאב, שאיכזב בפלייאוף שעבר, משחק סוף סוף ביכולת שלשמה הביאו אותו לקאבס והוא יהיה חייב להתעלות מול ההגנה של דריימונד גרין.

עומרי: קווין לאב הצליח העונה מעט לכפר על הציפיות הגבוהות ממנו עם מספר משחקים במהלך העונה הסדירה וגם היה לא רע גם במהלך הפלייאוף הנוכחי עם מספר משחקים טובים אך קווין עדיין לא הצטרף לקיירי ולברון והקאבס לא באמת יכולים לסמוך עליו ברגעי המפתח. לעומתו דריימונד גרין ממשיך להיות הדבק של גולדן עם זה דרך אסיסטים חטיפות ואף אפילו צעקות לחבריו לקבוצה על מנת שיתעוררו. כשגרין טוב גולדן סטייט מנצחת ובפער משמעותי בעיני השחקן החשוב ביותר של גולדן סטייט.

אבל גם אחרי המאצ'-אפים הישירים האלו עמית למשל סבור שהקרב האמיתי לא חייב להיות בין אותן עמדות. הרי זה ברור שזהו קרב של סופרסטארים וכיאה למעמד אלו הם לברון ג'יימס וסטף קארי שיילכו ראש בראש כדי להכריע את הסדרה: ה-MVP  של העונה הסדירה בשנתיים האחרונות, מול ה-MVP של הפלייאוף בעונה שעברה. שני האלופים האחרונים נפגשים לגמר שלישי רצוף.

אין ספק ששני הסופרסטארים האלו ייקבעו לאן תלך הסדרה, וניתן היה לראות לאורך כל העונה, ובכלל בשנים האחרונות, את השפעתם הישירה על קבוצתם, כל אחד במישורו.

בעוד לברון ג'יימס סוחף את קבוצתו בפן האישי לאורך שנים, סטף הוא טיפוס יותר קבוצתי. למרות זאת, השנה השניים מציגים עונות הפוכות. סטף קרי לעומתו הציג עונה פושרת, כאשר הוא יכל יותר לנוח השנה בעקבות הצטרפותו של קווין דוראנט לקבוצה.

את הוכוח הזה מסכמים עידו ו-אליסף בצורה הטובה ביותר: לגולדן סטייט יש את סטף קרי שהוא אחד מהזורקים המוכשרים ביותר בתולדות הליגה, אם לא המוכשר שבהם. לעומת זאת, קיירי אירווינג הוא שחקן יותר שלם – חוץ מהנקודות שהוא מחלק, יש לו תרומה קצת יותר טובה מקרי בחלק ההגנתי והוא יודע לחדור אל הסל במקום לחפש את השלשה בכול מחיר. וקווין דוראנט, שחקן שיכול לזכות בMVP בכול עונה, יודע לקלוע מכול מקום ולעשות הגנה ברמה מאוד גבוהה. מהצד השני, לברון ג'יימס, שהספיק לבסס את עצמו באותה נשימה עם הגדולים ביותר. לפי דעתי, שתי הקבוצות שוות בכול הקשור לשחקני המפתח שלהם.

קיירי אירווינג היה האיש המשמעותי ביותר בדקות האחרונות של הגמר בשנה שעברה, והוא יהיה המשמעותי ביותר מחוץ לקשת בכל ה48 דקות של כל משחק אצל קליבלנד. הדבר שייתן ללברון את מירב נקודות הבונוס לכיוון ״הטוב ביותר אי פעם״ יהיה גם לשבור לדוראנט וקרי את הצורה בדרך לארבעה טבעות, גמר 2012 ו2016 בייחד. בכדי להגיע להישג הזה, לברון יצטרך לעשות המון נזק לא רק לקרי ודוראנט המפלצתיים, אלא גם לאלו המשמעותיים סביבם, הפיוז בראשו של דריימונד גרין היה קצר מדי בשביל לברון והוא הורחק משחק אחד יותר מדי במהלך המאבק הסוער של שנה שעברה, גולדן סטייט יצטרכו להרגיעו ולשים מישהו אחר שיישמור על לברון באופן קבוע במקומו. לעומת זאת, לעולם לא נשכח שווריורס בעברית זה לוחמים, ואין להם לא טעות אחת בדרך אל המקום בו הם מבקרים כבר זה 3 שנים רצופות. צלפים זה שם המשחק של גולדן סטייט, אך השנה שופר גם המשחק בצבע. לתת לסטף או לקליי מרחק גם כאשר הם כמה מטרים מהקשת יכולה להיות טעות איומה, ולשמור עליהם חזק מדי עלול להיות אסון. הגיוון הרב של הכישרון שמפוזר בקבוצה יעלה לקליבלנד במחיר רב, ובעיקר כאשר בקבוצה נמצאים שני זוכי האם.וי.פי האחרונים.

את המאבקים היישנים נמשיך לראות:

• מי יהיה מלך השלשות: קרי או אירווינג?
• מי שחקן ההגנה המשמעותי יותר: דריימונד גרין או לברון?
• מי יפתיע מהספסל: איגודלה? ליבינגסטון? קורבר? דרון וויליאמס?
• מי יזכה באליפות הראשונה בקריירתו הגדושה: דוראנט או דרון וויליאמס?

ואחרי שניסבינו להבין מה משחקני הסגל ישפיע יותר זה הזמן גם להבין מי מהקבוצות נמצאת בעמדת יתרון, או אם להיות מדוייקים יותר, למה דווקא קבוצה כזו או אחרת תיקח את האליפות.

אז למה בעצם גולדן סטייט פייבוריטית? אחרי שהפכה מושא ללעג בשנה האחרונה עקב איבוד האליפות לקליבלנד, לאחר שהשמיטה יתרון 3-1 בסדרת הגמר אשתקד והפסידה את משחק מספר 7 באורקל ארינה, החבורה של סטיב קר חושבת רק על דבר אחד בלבד, וזה להשיב את האליפות הביתה לאוקלנד. יש בידיה את כל הכלים שקבוצה יכולה לחלום עליה, ובעזרתם, הכדורסל שלה נהיה למקור השראה וחיקוי בכל העולם. הכישרון האינדיבידואלי העולה מן הסגל שלה שווה ערך לכישרון הקבוצתי אשר היא מציגה לנו על הפרקט, וזה מה שרצה סטיב קר לראות מתחילת העונה.

אופק, עמית, דניאל ועומרי בטוחים שהעובדה ש-KD אצל הווריורז היא זו שמשפרת את הסיכויים של ג"ס לקחת אליפות, לא בהכרח זה יקרה  אבל אם כן, תהיו בטוחים שלדוראנט יהיה חלק משמעותי במתרחש. לדבריהם, הוא מגיע חד, רעב, ובשילוב עם יתר השחקנים הנפלאים של ג"ס בהחלט יכול להיות הגרוש החסר ללירה שהיה להם בעונה שעברה.

אורן בטוח שלא דוראנט עצמו הוא העניין אלה שיתוף הפעולה המלא של כל שחקני הסגל של הווריורז.

גולדן סטייט מגיעה לגמר הזה כשהיא בלתי מנוצחת בפלייאוף (12-0), עם ממוצע הפרשים של  16.3 מהיריבה בניצחונות שלה. יתרה מכך, היא הפסידה רק פעם אחת ב-28 משחקיה האחרונים. היא מדורגת ראשונה בליגה בהתקפה ושניה לסאן אנטוניו בהגנה, והיא תהיה לקבוצה הראשונה אשר שולחת לסדרת הגמר לא אחד – אלא שני סופרסטארים אשר מחזיקים בממוצע של למעלה מ-25 נק' למשחק. תוסיפו לצמד הזה גם את דריימונד גרין, ת'ומפסון ומגי, והנה לכם האלגוריתם המושלם לקבוצת אליפות.

סטף קרי יציג גירסא בריאה שלו לגמר בניגוד לשנה שעברה. ממוצעי הפלייאוף שלו מרקיעי שחקים עם 28.6 נק' למשחק המלווים בצליפות של 43% מחוץ לקשת. דריימונד גרין מצליח לרסן את עצמו ולא מזכיר את אותו גרין המלוכלך והמשתולל של העבר, וקווין דוראנט להוט מתמיד להשיג את הטבעת הראשונה שלו. גולדן סטייט היא הפייבוריטית המובהקת לדעת כלל הפרשנים וסוכנויות ההימורים, אך לא צריך להיות מבין גדול כדי לדעת זאת, מספיק לזרוק מבט מהיר על הסגל. הוא כבר יספר לנו כל מה שנצטרך לדעת.

עידו גם הוא חושב שזה עניין של שת"פ: גולדן סטייט היא אחת מקבוצות האן בי איי הגדולות ביותר בכול הזמנים, על זה אין ויכוח. שדריימונד גרין וסטף קרי נמצאים בהרכב הפותח שלך והם אפילו לא המובילים במדד היעילות של הקבוצה, זהו סימן שהקבוצה שלך חזקה. מאוד. גולדן סטייט צריכה לבוא בגישה שהיא הקבוצה הטובה יותר, שהחמישייה שלה חזקה יותר. גרין יצטרך לקחת את העניינים לידיים בהגנה, ולהיזהר מלבצע עבירות טיפשיות. אם הוא ידע לשלוט בעצמו, הוא יהיה כוח משמעותי שלקליבלנד יהיה קשה מאוד להתמודד איתו. גולדן סטייט צריכה לנצל את העובדה שההגנה של קליבלנד לא במיטבה באופן עקבי, וכך תוכל לבצע מהלכים טובים בהתקפה שיכריעו את המשחקים הראשונים וכך גם את הסדרה אם היא תשמור על היכולת באותה הרמה.

כאשר עומרי גם מוסיף שיתרון הביתיות ישחק לטובת הווריורז, משהו שדניאל לא ממש מסכים איתו: כבר 3 שנים ברציפות שגולדן סטייט מסיימת ראשונה ומקבלת את יתרון הביתיות מול קליבלנד וככל שהזמן עובר נראה כי זה לא באמת כה משמעותי. בעונה שעברה המשחק הוכרע במשחק מס' 7 שנערך בגולדן סטייט ודווקא שם נכשלו הווריירס במשימה מול הקהל הביתי. בעונה הסדירה גולדן סטייט הציגה מאזן בית מרשים של 36 ניצחונות וחמישה הפסדים בלבד. מה שעוד משחק לטובת הווריירס שקליבלנד העונה בחוץ, הציגה מאזן שלילי בחוץ של 20 ניצחונות ו-21 הפסדים. למרות כל הסטטיסטיקה והמאזנים, ככל הנראה ליתרון הביתיות לא תהיה השפעה כל כך משמעותית, בעיקר כי הקבוצות הללו משחקות אחת מול השנייה כל כך הרבה פעמים בשנים האחרונות. יתרה מכך, במעבר חד לסיבות שיכולות לתת דווקא לקליבלנד את התואר, דניאל סבור כי הספסל יהיה פאקטור משמעותי בסדרה. בסדרות פלייאוף, ובעיקר בזאת הספסל הוא אחד הגורמים המכריעים במשחק. אצל שתי הקבוצות לא היה קרב עיקש והצורך הקריטי שבספסל לאורך שלבי הפלייאוף, אלא שכעת הצורך בהם עולה. הספסל של גולדן סטייט קולע 31.8 נק' למשחק והספסל של הקאליברס נותן 26.7 נק'. לא רק שגולדן סטייט קולעת יותר מהספסל, היא גם שיתפה הרבה יותר את הספסל בפלייאוף, 17.8 דק' למשחק, החמישית בטיבה בליגה. עוד סיבה אחת וחשובה למה הספסל של הווריירס הרבה יותר איכותי הוא הניסיון. אנדרה איגוודאלה היה אחד מהגורמים המכריעיים לזכייה של גולדן סטייט באליפות לפני שבועיים בעיקר בזכות העלייה שלו מהספסל ושינוי המשחק שהוא נותן. אם נסתכל על קליבלנד, ג'יי אר סמית גם נחשבת לאופציה שיכולה לשנות את המשחק אך העונה לא מספק את המספרים שממנו רגילים ומסתמכים בקבוצה בעיקר על קיירי ולברון ופחות על האופציות בספסל כמו שאמפרט ופריי שכן יכולים להוסיף במשחקים שבסדרה. משהו שלשם שינו עומרי כן מסכים איתו: דרון וייליאמס, קייל קורבר, אימאן שומפרט, ריצ'ארד ג'פרסון וצ'אניג פריי הם פוטניצאל התקפי שיכול מאוד להשפיע בכל ערב נתון ובנוסף מגיעים עם המון ניסיון לעומת איגידולה (בדעיכה גדולה העונה), לווינגסטון, מגי ומקאדו. יתר החבר'ה פשוט סימנו את לברון ג'יימס בתור הסיבה שהיחסים יכולים להיות לטובת הקאבס, ובצדק.

וכשיש מצב שבוא במיין מאצ'-אפ יש שוויון, מחפשים את שובר השוויון או האיקס פאקטור.

אופק: קווין לאב/ג'אבל מקגי: ב-2015 קווין לאב נפצע בצורה אכזרית על ידי אוליניק ופספס את הגמר. ב-2016 הוא הציג יכולת רעה בגמר וספג לא מעט ביקורות, שהתבטאו בשמועות להעברה בטרייד בקיץ האחרון ובמהלך העונה הסדירה. עם זאת, הפלייאוף הזה הוא חד יותר מתמיד והתעלות שלו תהיה בונוס לצד אירווינג את ג'יימס כאשר כישלון נוסף בגמר בפן האישי מבחינתו, עלול לגמור את הקדנציה שלו בקאבס. מנגד, אצל הווריורס בחרתי את מקגי בתור אקס פקטור ולא את תומפסון או דוראנט, למה? כי מקגי סידר את הראש בפלייאוף 2017 ועושה את מה שמצפים ממנו שזה דאנקים, ריבאונדים והמון לב והקרבה על המגרש, כשהוא עשוי להתברר כאיש שיעצור את טריסטן תומפסון בריבאונד, וזה עשוי לפגוע משמעותית בתכנית המשחק של הקאבס.

עידו: האקס פקטור בסדרה הזו עבור גולדן סטייט הוא דריימונד גרין. גרין יודע לעבוד בכול צידי המגרש, הוא אחד מהריבאונדים הטובים בליגה והוא אחד משחקני ההגנה הטובים שנראו באן בי איי. בנוסף, גם קווין לאב יכול להיות משמעותי ביותר עבור קליבלנד. אם הוא בשיאו יהיה קשה לעצור את קליבלנד. לדעתי הם יכולים להכריע את הגמר.

אורן: אצל קליבלנד האקס פקטור הוא קווין לאב. הפורוורד נמצא בשיאו כרגע, ובזמן שרוב תשומת הלב תופנה מטבע הדברים לג'יימס ולארווינג, קווין לאב יוכל לנצל את מעט החופש שיהיה לו על מנת להמשיך ביכולת המדהימה שלו מחוץ לקשת (47%), לנצל את המומחיות שלו בריבאונדים, ולהפתיע גם עם איכויות הפליימייקר שמאמנו טיפח אצלו לאורך העונה. טיירון לו הכין את קווין לאב לרגע הזה, שניהם יודעים שבסדרה הזאת אין מקום לבינוניות אותה הציג לאב לאורך סדרת הגמר הקודמת. עד עכשיו קווין לאב התעלה על עצמו, והוא יהיה חייב להמשיך זאת גם מול גולדן סטייט.

הווריורס מבחינתה, תציג את האקס פקטור שלה מהספסל. הוא אמנם כבר בן 33 והוא פחות דומיננטי מבעבר, אך אנדרה איגודאלה הראה לא פעם לקליבלנד איזו עבודת הגנה נהדרת הוא יודע לעשות. בכל זאת, מדובר כאן בזוכה תואר ה-MVP של סדרת גמר 2015.

איגודאלה פחות יעיל בפן ההתקפי, הוא נותן למשחק ההגנה שלו לבוא לידי ביטוי בגולדן סטייט. ראינו זאת כששמר על דוראנט כשהיה אז באוקלהומה, וגם לא מעט פעמים בסדרות מול קליבלנד כשהקשה על לברון. כשאיגי יעלה מהספסל, הוא יכול להיות כאב ראש לא קטן לג'יימס וחבריו.

עמית: אנדרה איגודאלה VS ג'יי אר סמית'

שני השחקנים שנכנסים לקטגוריית שחקני המשנה בקבוצתם, אבל בקלות יכלו להתבלט בכל קבוצה אחרת. כאשר שתי הקבוצות הכל-כך טובות האלה נפגשות, מה שיכריע את המשחקים יהיה האקס פקטור שיגיע מהמקום הלא צפוי, משחקני המשנה.

אנדרה איגודאלה כבר הוכיח את יכולתו במעמד הזה, כאשר לפני שנתיים הוליך את הווריורס בסדרת הגמר והפתיע את כולם כאשר בנוסף לאליפות ה-NBA זכה גם בתואר ה-MVP של סדרת הגמר. איגודאלה שחקן חשוב מאוד במערך של גודלן סטייט ועל זה אין ויכוח בכלל. הכלי הכי חשוב אצלו היא היציבות, כאשר בשלוש השנים האחרונות הוא מציג מדי עונה מספרים דומים בעונה הסדירה. כדי לעזור לקבוצתו לקחת אליפות, יצטרך איגודאלה להמשיך ביציבות ואף לתת מעט מעבר ולשחזר את יכולתו מסדרת הגמר לפני שנתיים, כדי להוכיח שהוא מהשורה הראשונה של השחקנים, ביחד עם קרי, דוראנט ושות'.

JR  סמית' עבר העונה פציעה קשה שהשביתה אותו כמעט ארבעה חודשים, אך הוא חזר בדיוק במאני-טיים, לפלייאוף. סמית' נותן תפוקה קבועה כל עונה, אך העונה הממוצעים שלו ירדו הן בעונה הסדירה, ובמיוחד בפלייאוף. סמית' הוא שחקן משלים נהדר וכשהוא בכושרו הוא יוכל לתת לקליבלנד את המספרים שלו כדי להתחרות בווריורס ואף לנצח בסדרה. סמית' נמצא בקליבלנד שלוש שנים ובעונה שעברה היה מהבולטים בפלייאוף של האלופה. אם ייתן את האקס פקטור שלו, יוכל לעזור לג'יימס להוביל את הקאבס לאליפות שנייה ברצף.

אליסף: לא ארחיב במילים, האקס פאקטור הוא KD. סדרה טובה שלו והאליפות הולכת לאוקלנד.

עלאא: האקס פאקטור של המפגש הזה יהיה שחקן אחד. הלוא הוא קליי תומפסון. הקלעי המצטיין והחצי השני ב״ספלאש בראזרס״ נותן עונה קצת פחות טובה, אבל בפלייאוף הוא לא מופיע בלשוןהמעטה. אבל קליי כמו קליי יכול להתפוצץ בכל רגע נתון וכשצריך אותו הוא יספק את הסחורה. בעונה שעברה במשחק מספר 6 בגמר המערב מול אוקלהומה דאז של ווסטברוק ודוראנט, הוא קלע לא פחות מ-42 נקודות עם 11 שלשות. משחק מטורף. 

עומרי: קרב הת'ומפסונים

טריסטיאן תומפסון (קליבלנד קאבלירס)- נק' התורפה של המפלצת מן המפרץ מצוייה בצבע, זהזה פאצ'וליה (שעדיין לא כשיר במאת האחוזים) וג'מאל מגי רחוקים מלהיות סנטרים דומיננטיים בליגה. תומפסון ידוע כריבאונדר התקפה אדיר אך עם ידע לנצל את החיסרון של הווריורס בעמדה הזאת הוא לגמרי יכול להטות את הכף לזכותה של קליבלנד.

קליי תומפסון (גולדן סטייט ווריורס)- מתומפסון אחד לתומפסון בצד השני. זה נכון שהעונה קליי תומפסון היה הנפגע העיקרי מהגעתו של קווין דוראנט אך זה ברור לכולם שעוד יש לו את זה ודווקא בסדרה שבה הוא ישמר ע"י ג'יי אר סמית' זו יופי של הזדמנות מבחינתו לחזור לעצמו. קשה לי לראות את קרי ודוראנט יורדים מ-25 נק' למשחק במידה וקליי יצטרף אליהם זו תהיה מכת מוות עבור הקאבס.

אז אחרי שראיתם את דעותיהם של כולם זה הזמן להמר מה יתרחש בסדרה הזו.

עידו: ההימור שלי הוא 3-4 לקליבלנד.

עמית: סדרה קשה מאוד. אלך על 4-2 לאלופה החדשה, גולדן סטייס ווריורס.

אופק: בפרק הראשון של המיתולוגיה, העולם ראה איך אירווינג נפצע במשחק הראשון ואת הווריורס לוקחת אליפות על חשבונם של הקאבס הפצועים ועוד בפרק השני של המיתולוגיה, העולם ראה איך לברון חוסם את איגי, ואת קיירי קולע שלשת קלאץ' על קרי בדרך לאליפות ראשונה בהיסטוריה של הקאבס, תוך כדי שהם הופכים לראשונים שמנצחים בסדרת גמר לאחר פיגור 1-3, זאת לאחר רצף טעויות של הווריורס, שאיבדו גם את בוגוט על הדרך. הפעם, שתי הקבוצות מגיעות לשיא ברגע הכי מכריע של העונה, והכי חשוב מגיעות בריאות (בלי לעשות נאחס כמובן). הימור שלי על הזוכה? באק טו באק לקאבלירס ב-7 משחקים, עם אליפות רביעית ששמה את לברון באותה שורה עם מייקל ג'ורדן, ואת אירווינג בטופ רשימת שחקני הקלאץ' הכי טובים בכל הזמנים.

אורן ועומרי נמנעו מלהמר אז עברנו לעלאא: ההימור שלי שגולדן סטייט מנצחת את הסדרה בתוצאה של 4-1. הקצב של הלוחמים קשה מאוד לשמירה והקאבס צריכים לחשוב טוב איך לעצור אותם.

דניאל: אז איך תיגמר הסדרה הזו? ככל הנראה זה לא ייגמר בסוויפ אלא בכל משחק שייתן תחושה כאילו הוא המכריע ואולי שוב כמו בשנה שעברה נגיע למשחק מס' 7 ומכריע. עצם העובדה שבמשך שלוש שנים ברציפות אותו הגמר כבר מתקיים מראה לנו כמה שוות הקבוצות אחת על השנייה וגדולות על כל הליגה.

אליסף: בסופו של יום נראה שבכל פעם שהיה את המאבק הכל כך טוב הזה, הוא הוכרע כאשר לקבוצה אחת הייתה כמות ניכרת יותר של שחקנים חסרים: ב-2015 זו גולדן סטייט שזכתה לאחר פציעתו של קיירי אירווינג, וב2016 זו קליבלנד שלקחה אחרי פציעתו של אנדרו בוגוט והרחקתו ונסיקתו של דריימונד גרין.

לטעמי אלו יהיו הווריוס שיפתיעו מחדש: כרגע הם תקנו את כל טעויות פלייאוף שעבר ויצטרכו לחוש טיפה בתחילת הסדרה מה זה להפסיד. לא ייקח להם הרבה זמן לנקום על אותם שנים ואף לסיים את הסדרה בבית של הקבוצה המפסידה, כמו שנעשה בכל הגמרים (עד כה) בין שתי הקבוצות.

תוצאה סופית: גולדן סטייט ווריורס לוקחים לאחר 6 משחקים (4-2)

בקיצור, ביום חמישי ב- 04:00 תתחיל אחת מהסדרות הצמודות שידע ענף הכדורסל עם השחקנים הכי טובים בעולם בסדרה של הטוב משבעה משחקים על תואר אלופת ה-NBA. שווה להישאר ערים ולצפות ובטוח שיהיה מעניין בישורת האחרונה של הליגה, ונקווה לסדרת גמר מדהימה עם כדורסל אמריקאי משובח!