היום לפני 55 שנים, ווילט צ'מברליין קלע 100 נקודות במשחק בודד, והעמיד שיא מופלא שספק וישבר אי פעם. אותו משחק בליגת ה-NBA שדי דשדשה באותה תקופה, הפך לאירוע מכונן בקנה מידה היסטורי, לאחר שבמהלכו נשברו שיאים נוספים שהחווירו, לעומת השיא שנחרט בזיכרון הקולקטיבי. על הסיפור של אותו משחק משוגע ורווי מיתוסים בעיירה קטנה בפנסילבניה, לעיני מעט יותר מ-4000 צופים, בכתבתו של שון דין
המקום:
"הרשי ארינה" הוא אולם ספורט צנוע בעיירה הרשי, פנסילבניה, ששימושו העיקרי במהלך השנים היה כאולם הביתי של קבוצת ההוקי המקומית "דובי ההרשי". מי היה מאמין שבין כל ההיכלים המפוארים שפרוסים ברחבי ארה"ב , דווקא בארינה המיניאטורית הזו שמכילה פחות מ-7300 מקומות, התחולל אירוע הספורט שהפך זכור לדורות כ-"משחק 100 הנקודות של ווילט צ'מברליין".
המשחק שהפך באופן רשמי את הסנטר האימתני, לתשובת טריוויה, לא היה יותר מעוד התמודדות סטנדרטית בין שתי קבוצות בליגת ה-NBA, שהפופולריות שלה באותה תקופה לא התקרבה לאמות המידה שאנו מכירים כיום, הרייטינג היה נמוך ואנשים העדיפו כדורסל מכללות. בסביבות 4300 נפשות נכחו בהתמודדות בין הווריורס שבזמנו ישבו בפילדלפיה, לניו-יורק ניקס, כולל אוהדים, שחקנים, צוותי אימון ועובדי הקבוצות, עיתונאים בודדים ושדר רדיו.
השיאים:
הישארו מעודכנים
הכמות הדלילה של העדים לצד העובדה שהמשחק לא שודר בטלוויזיה, אומנם מנעה תיעוד ראוי לאותו הישג ספורטיבי שספק ויחזור, אך אותן שמועות שעברו מפה לאוזן רק העצימו את המיתוס סביב ההישג הבלתי נתפס של אחד השחקנים הכי דומיננטיים בתולדות משחק הכדורסל. מעבר לאותן 100 נקודות, ששברו שיא שווילט קבע בעצמו מספר שבועות לפני אותו משחק נגד הניקס, היה גם משחק כדורסל שהפך בזמנו בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר שנקלעו בליגה, לאחר שתוצאת הסיום עמדה על סקור של 147-169 לזכות פילי. נכון להיום המשחק מדורג במקום השישי בטבלת משחקי ה-NBA בעלי הניקוד הכללי הגבוה ביותר מאז הקמת הליגה, כשחשוב לציין שבאותה תקופה עוד לא הוכנסה לליגה הזריקה לשלוש נקודות. עוד במחצית ווילט קבע שיא שמחזיק עד עצם היום הזה לאחר שקלע את הכמות הגבוה ביותר של נקודות למחצית (59).
ווילט היה מפלצת באזור הצבע. 2.16 אורך על 125 ק"ג, של כישרון טהור לצד גנים משובחים לכדורסלן. מוטות ידיים שהפכו אותו מביג מן מרשים, לנפיל של ממש. "The big dipper" קראו לו בתיכונים ובקולג', ספק והיה שחקן שכל כך התאים לכינוי הזה יותר מהאיש שאילץ את הליגה להתאים את עצמה ליכולתו . את העונה הסדירה הזו (62\61) שהייתה השלישית בקריירה המקצוענית שלו, ווילט צ'מברליין סיים בממוצע של 50.4 נקודות למשחק, שיא שספק וישבר אי פעם. אך כמו לכל גיבור על, גם לצ'מברליין היה נקודת תורפה מהותית וידועה-זריקת העונשין.
עוד לפני בן וואלאס ושאקיל אוניל, היה את ווילט, שלצד קריירה מופלאה הציג יכולת עלובה לקליעה מהקו לאורך שנותיו כשחקן. לכן מדהים לא פחות, שמלבד האלמנט ההיסטורי העיקרי של אותו משחק, מתוך 100 הנקודות שקלע הסנטר המופלא, 28 היו נקודות מהעונשין!! ווילט הלך לקו 32 פעמים באותו משחק והחטיא רק 4 ניסיונות (87.5 % למטיבי לכת), וזה שחקן שממוצע הקריירה שלו לזריקות עונשין עומד על 51 %. תוסיפו לתבשיל 25 כדורים חוזרים (מעט מתחת לממוצע שהעמיד באותה עונה) ותבינו שמדובר במשחק של פעם בחיים, גם לאתלט שסיפק תצוגות סוראליסטיות, ושבר שיאים באופן קבוע משל היה פטיש אוויר. ווילט קבע שיא נוסף לאחר שקלע את מספר הנקודות הגבוה ביותר לרבע (31 נקודות ברבע הרביעי).
גם הם היו שם:
שלושה שחקנים של הניקס סיימו את המשחק עם יותר מ-30 נקודות. ריצ'י גוארין חבר היכל התהילה, שקלע 39 נקודות, קליבלנד באקנר שחקן הפנים שנאלץ לשמור על ווילט לאורך רוב שלבי המשחק בעקבות הפציעה של הסנטר הקבוע פיל ג'ורדן וסיפק משחק שיא שרק עכברי כדורסל יזכרו לו, של 33 נקודות ושמונה ריבאונדים. ואחרון חביב ווילי נואלס שהוסיף 31 נקודות משלו. בנוסף אליהם שני שחקנים אורחים נוספים קלעו בספרות כפולות, דייב באד שסיים ערב של דאבל-דאבל (13 נקודות ו-10 ריבאונדים) ודוני בוצ'ר (10 נקודות). כל אלו תרמו ל-147 נקודות שקלעה קבוצתם, בתצוגה התקפית מרשימה למדי, אך הם לנצח יזכרו כתפאורה במופע של ווילט צ'מברליין.
בצד המנצח אומנם לא תכננו מראש שהמשחק ילך בצורה כל כך מוחלטת לשחקן הציר הפנומנלי, אך ככל שהדקות חלפו היה ברור שווילט בזון. הנקודות החלו להצטבר היה ברור גם לקהל וגם לשחקני פילי, שההיסטוריה יכולה להיכתב שחור על גבי לבן בהרשי, פנסילבניה.
במהלך השנים שיא הנקודות של ווילט נתפס כהישג אינדיבידואלי בספורט קבוצתי, אך ללא ספק היה מדובר במאמץ משולב על מנת לייצר את הרגע הזה בשביל אחד השחקנים הגדולים ביותר בתולדות המשחק. גאי רוג'רס הרכז של פילי, שימש כדוור המרכזי למשלוחי הכדורים שהוכנסו לווילט . רוג'רס סיים את הערב עם 20 מתוך 39 האסיסטים של קבוצתו במשחק לצד 11 נקודות סולידיות. אל אטלס שימש כקלע השני בטיבו של פילדלפיה באותו ערב, לאחר שקלע 17 נקודות. פול אריזין וטום מצ'רי הוסיפו 16 כ"א.
הסיפורים:
את הלילה שלפני המשחק ההיסטורי, ווילט בילה כשגרתו, בלילה של בילוים בניו יורק עד אור הבוקר לצד אחת מהנשים שנכרכו סביב האתלט שהפך לסמל המין הראשון בעולם הכדורסל האמריקאי. לאחר שליווה את העלמה לביתה לקראת זריחה, לקח את הרכבת לפנסילבניה, אכל ארוחת צהריים דשנה לצד חברים וכמעט פספס את ההסעה להרשי.
בזמנו נדיר היה שקבוצות היו לוקחות שחקנים לבתי מלון לפני המשחק, ולכן את השעות שלפני הג'אמפ בול, בילו השחקנים כבר באולם. ווילט העביר את הזמן במשחקי הפינבול והקליעה לסל שהיו במתחם וסיפר בדיעבד שכבר ברגעי השעשוע האלה, שהוא מתאושש מחמרמורת הבין שזה יהיה היום שלו.
לאורך השנים ווילט נחשב לאישיות שנויה במחלוקת. חיי המין הפרועים של האיש שטען ששכב עם 20,000 נשים, תמיד משכו כלפיו ביקורת, והוא אף נחשב על ידי מבקריו כאגואיסט רודף תהילה. למרות התדמית הראוותנית, נראה שחבריו לקבוצה מאוד אהבו את חברם העצום לחדר ההלבשה. אפשר פשוט לקרוא את מילותיו של החבר לקבוצה אל אטלס : " רצינו שישבור את השיא, כי אנחנו מחבבים אותו".
הרבע הרביעי הפך לסיפור בפני עצמו. בעוד שחקני הווריורס עשו הכל על מנת להוביל את חברם לשיא הנקודות, מאמן הניקס אדי דונבן, החליט שהוא חייב למנוע מזה לקרות דווקא מול "הניקס האלה" שהפכו כידוע שם נרדף ללוזריות וחוסר מזל. לאחר שהטקטיקה הקבועה של שמירה כפולה ואף משולשת על הנפיל של פילי, נכשלה כישלון חרוץ, דונבן החליט לבטל את השמירה על ווילט לחלוטין ורק לנסות למנוע מארבעת השחקנים הנוספים את אופציית המסירה לעברו. בנוסף דרש המאמן שהפך לימים לג'נרל מנג'ר של המנגנון במהלך האליפות הראשונה של הניקס, לבצע עבירות על יתר שחקני הפילי, במטרה שהכדור יחזור במהרה לרשות שחקניו, וכך הם "יהרגו" את השעון. שחקני הווריורס הגיבו בעבירות מהירות משלהם. שופטי המשחק שכנראה הבינו שההיסטוריה עלולה להתפספס העלימו עין ממספר עבירות מכוונות של שחקני הניקס במטרה לתת למשחק לזרום.
כשהגיע ל-80 נקודות, ווילט סיפר שהחל להתעייף לאחר שכבר שבר את שיא הנקודות הקודם שהוא עצמו קבע, אך הדרבון מהקהל וחבריו לקבוצה, לצד הצורה שבה המשחק התפתח הובילו אותו לאותו רגע מכונן 46 שניות לסיום המשחק . יש הטוענים שזה היה הוק-שוט אלגנטי, לצד גרסאות בהן זה בכלל היה דאנק אגרסיבי. דבר אחד בטוח, באותו רגע השיא נשבר והאלפים שכן החליטו להגיע לראות את אותו משחק לא משמעותי, פרצו לפרקט על מנת לחגוג את ההיסטוריה שקבע ווילט צ'מברליין, בזכות יכולתו המופלאה, אך לא פחות בזכות פרגון בלתי נתפס מצד חבריו לקבוצה.
מכאן מגיעות השמועות שבונות אגדות. הרי כל מה שנותר זה העדויות של אותם ברי מזל שהיו שם (ושל עוד עשרות אלפים שטוענים שהיו באולם) והקלטה של שידור הרבע הרביעי. יש כאלו שאומרים שהמשחק פוצץ לאחר ההתפרצות הספונטנית של הקהל, בעוד יש גרסה הטוענת שלאחר תשע דקות של חגיגות המשחק חודש בשביל הפוזשנים האחרונים.
השפעות:
"אנשים שמעו שווילט קלע 100 נקודות ושהממוצע שלו עומד על 50 נקודות למשחק, והם רצו לראות את זה. אני מאמין שווילט הציל את הליגה".
אוסקר רוברטסון
במהלך היובל ועוד חצי עשור האחרונים, אוהדי הכדורסל זכו לראות עשרות שחקני כדורסל שגרמו להם להאמין שגיבורי על קיימים, אך שחקן שקלע 100 נקודות במשחק יש רק אחד. כמו שכבר כתבתי, היחס לליגה בזמנו השתנה באופן ניכר בזכות ההישג הספורטיבי של הסנטר המוחצן. הרייטינג החל לעלות, כשאנשים רצו לראות את "איש ה-100 נקודות". יכול להיות שזו העצמה קיצונית ויהיה לא הוגן לקחת מביג או עצמו, כמו גם מביילור, ביל ראסל ואגדות נוספות את הקרדיט ליכולת של הליגה לצאת מהדשדוש ולהפוך לאטרקטיבית. אך אין ספק שאותו משחק שיא של ווילט צ'מברליין, יצר את הבאז הראשוני שהעמיד על הרגליים את הליגה שהפכה כיום לפופולרית בכל רחבי הגלובוס.
"אנשים שמעו שווילט קלע 100 נקודות ושהממוצע שלו עומד על 50 נקודות למשחק, והם רצו לראות את זה. אני מאמין שווילט הציל את הליגה". אוסקר רוברטסון מחפש דרך לסל מול ווילט (Cincinnati Enquirer)
