הכדורסל הישראלי מודל 2016/2017 מעלה בעיה שכבר הועלתה מספר פעמים בעבר, אך לא באמת נפתרה. אני מדבר כמובן על מספר הזרים, על מעמדם של הישראלים בקבוצות ואיך זה משפיע על הנבחרת.
באליפות אירופה האחרונה ניתן היה לראות שיש לנו נבחרת שמורכבת משחקנים מוכשרים שהשם שלהם הוא לא עמרי כספי, אך בכל זאת, המשחק מול איטליה בשמינית גמר הראה שאנחנו עוד לא ברמה של הנבחרות הגדולות של אירופה, וזו כמובן בעיה. מה אפשר לעשות? מה אפשר לשנות? איך אפשר לגרום לשחקנים הישראלים לתפוס פיקוד על הקבוצות שלהם כמו שהיה בעבר, וכך לחזק את הנבחרת?
פתרון שניסו בשנים האחרונות הוא "החוק הרוסי". חוק זה אומר שבכל רגע נתון במשחק ליגה, חייבים להיות 2 ישראלים על המגרש. התומכים בחוק זה טוענים שאם שחקן ישראלי יהיה חייב לשחק בכל רגע נתון על המגרש, אז מן הסתם הוא יקבל יותר ביטחון וישחק יותר טוב. אז זהו, שלא. מאז שנכנס לתוקף החוק הרוסי אפשר לראות שקבוצות הליגה מחפשות דרך לעקוף את החוק הרוסי מאשר לקבל אותו. הן עושות את זה בעזרת מתאזרחים, קניית ישראלים מקבוצות אחרות וכו', מה שמוביל לאותו מצב – "זרים" שמשחקים יותר מהישראלים/ ישראלים שמשחקים מתוך חובה ולא בגלל שמגיע להם לשחק, מה שמוביל הרבה קבוצות להפסדים.
החוק הרוסי מכניס את השחקן הישראלי לסוג של שאננות – "לא משנה מה אני אעשה, אני אקבל את הדקות שלי". סיטואציה זו מאוד מאוד בעייתית. היא בעצם מונעת משחקנים ישראלים לעבוד קשה כדי להרוויח את המקום שלהם ברוטציה מול השחקנים הזרים.
אני מאמין שאם וברגע שנבטל את החוק הרוסי, השחקן הישראלי יבין שהדקות שלו בקבוצה לא מובטחות יותר. כלומר, הוא יהיה חייב לעבוד יותר קשה, לשאוף להיות ברמה של השחקן הזר שלצידו כדי להיות חלק משמעותי מהקבוצה. כמובן שזה לא פיתרון קסם, זה תהליך שייקח זמן. לפעמים צריך לפרק כדי לבנות משהו יותר טוב, אבל בסופו של דבר זה יכול להביא את נבחרת ישראל לגבהים שהיא עוד לא ידעה.
הישארו מעודכנים
כל הנבחרות הגדולות באירופה מורכבות משחקנים מצוינים שמשחקים בקבוצות גדולות, בין אם זה באירופה ובין אם זה בNBA. למה הם ולא אנחנו? הרי אין ביננו שוני גנטי יוצא דופן, כולנו בני אדם עם אותו מוח ואותו לב ואותן כליות. אז למה הנבחרות ההן יותר טובות עם שחקנים יותר מוכשרים?
השחקנים האירופאיים מבינים מהרגע שהם נכנסים לליגה המקומית, ששום דבר לא מובטח להם. לא דקות, לא נקודות ובטח של מקום בספסל. הם יודעים שהם צריכים לעבוד פי 2 יותר קשה כדי שיהיו ראויים לשחקן לצד שחקנים זרים. דוגמא מצוינת היא מילוש תאודוסיץ' – לא אתלט, לא מהיר במיוחד, לא חזק במיוחד. מה שעושה אותו לשחקן הכי טוב באירופה היום הוא השכל שלו, הנסיון שלו, העובדה ששיחק לצד שחקנים מוכשרים ממנו גרמו לו לעבוד קשה יותר ולהגיע לרמה שלהם ואפילו מעבר. ברגע שכל שחקן ישראלי יבין את מה שמילוש הבין ממזמן, נוכל לגדל שחקנים ברמה גבוהה.
לסיכום, מצב השחקנים הישראלים כרגע הוא לא טוב, הם לא ברמה גבוהה כדי לשחק מול שחקנים בקבוצות אירופאיות גדולות, ובחלק מהמקרים לא מספיק טובים כדי לשחק מול זרים בליגה שלנו. אם נצליח להגיע למצב בו השחקן הישראלי יהיה ראוי לשחק לצד שחקן זר בגלל היכולת שלו ולא בגלל חוק, נדע שהצלחנו.
