כמו לנשום בפעם הראשונה (חלק א')
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
רגע השיא בחייו של ספורטאי הוא המשחקים האולימפיים, מס' שבועות אליהם הוא מתכונן מרגע שנהפך למקצוען, וכשהרגע הזה מגיע, לעלות להתחרות אין תחושה גדולה מזה, אין מילים לתאר את מערבולת הרגשות, טירוף חושים, חשיפה למיליוני צופים, דגלים מתנוססים, קהל שמריע. ישראל לא זכתה לקצור הצלחות באירוע הספורט הגדול בעולם עד שאסתר רוט-שחמורוב עלתה על המסלול באצטדיון האתלטיקה ופתחה פרק חדש בתולדות הספורט הישראלי "המשלחת הישראלית במשחקים האולימפיים", היא לא נכנעה לטרור שגזל ממנה את מאמנה האישי ולא אמרה נואש למרות הדרך הארוכה והקשה שהפכה אותה למביאת ההצלחות הראשונה במשחקים האולימפיים. זהו סיפור של אישה שהגיעה מבית שלא ידעו בו מהו ספורט ובעזרת הרוח והאופי היא הפכה לחלוצת הספורט האולימפי בארץ.
בסוף כיתה ח' קיבלה אמא של אסתר פתק מהמחנך בו הוא כתב "עמיצור שפירא הפועל תל אביב", האם שהאמינה כי ילד צריך למצות את הפוטנציאל שלו, לקחה את אסתר ולאחר יום ארוך של חיפושים מצאו את המקום המדובר, זהו היה המפגש הראשון של אסתר עם מאמנה עמיצור שפירא שעתיד להוביל אותה לגדולה. עמיצור ראה את הכישרון הלא מלוטש והדריך אותה בצעדיה הראשונים בעולם האתלטיקה, כספרינטר שלא הצליח להגיע לרמות הגבוהות הוא ראה בה את מי שתגשים את חלומותיו, ההיסטוריה מוכיחה כי היא עשתה זאת ובדרך הכי מתוקה שיש. לא עבר זמן רב עד שאסתר התחילה לממש את הכישרון שלה ופחות משנה מאז החלה להתאמן תחת עמיצור שברה את השיא הישראלי בריצת משוכות. כבר במשחקי אסיה בבנגקוק 1970 היא קצרה הצלחה אדירה כשזכתה במדליות זהב בריצת 100 מ' משוכות וקרב חמש וכסף בקפיצה לרוחק. ב-1971 זכתה באליפות ישראל בקפיצה לרוחק וקבעה שיא ישראלי חדש בכל אחד משלושת הניסיונות שלה כשבכל פעם היא משפרת את השיא שקבעה רק קודם לכן ובכך הפכה לישראלית הראשונה שקופצת למרחק של 6 מ' לפחות.
האולימפיאדה במינכן 1972 הייתה הראשונה בה השתתפה אסתר, את המשחקים האולימפיים במקסיקו 4 שנים מוקדם יותר היא החמיצה בגלל פציעה. באחד הערבים לאחר שהעפילה לחצי גמר יצאו חברי המשלחת לצפות בהצגת "כנר על הגג", שם גם חגגו את העפלתה של רוט-שחמורוב לחצי הגמר, אסתר שלא הבינה גרמנית ישבה ליד מאמנה עמיצור שתרגם לה לעברית. עם סיום ההצגה, קבעו להיפגש למחרת בחדר האוכל. הנשים במשלחת שוכנו בבניין נפרד וזהו היה המפגש האחרון בין הספורטאית המחוננת למאמנה. לנצח.
"אסתר שחמורוב הגיעה במינכן לשיא, אבל לא לשיא השיאים. הוא בת 20 בסך הכל – וזהו גיל שבו הכל עדיין לפניה. עם כל הניסיון שלה ועם ההישגים שמאחוריה – צפויה אסתר שחמורוב לעתיד של גמר אולימפי. האמנם תהיה זו דמות העתיד של שחמורוב? על כך נדע רק לאחר שיחה עם אסתר, לאחר שובנו הביתה. עתידה – אסתר שלה הוא ותלוי בעיקר בה". מאמנה עמיצור שפירא ז"ל לאחר שהעפילה לחצי הגמר במינכן
למחרת דפיקה בדלת קטעה הכל, היא התעוררה כשכוחות הביטחון הגרמנים כבר כיתרו את המבנה בו שכנו רוט-שחמורוב והספורטאית הישראלית הנוספת מחשש שישנם מחבלים שמסתובבים בשטח. אסתר עודכנה במתרחש ובין רגע עולמה חרב, הטרור גזל את המאמן והחלום, הודיעו לה כי כבר 2 אנשים מהמשלחת נרצחו וכי ישנם 9 בני ערובה, המחבלים איימו כי אם לא ישוחררו כ-200 אסירים מהכלא הישראלי הם ירצחו ספורטאי בכל שעתיים שחולפות, הלחץ והמתח בו שרו האנשים בארץ ובמינכן היה מטורף, בלתי ניתן לתיאור. מהוועד האולימפי הבינלאומי נמסר בתגובה כי אם מספר ההרוגים יעמוד על 2 בלבד המשחקים ימשיכו כמתוכנן, 2 הליקופטרים הגיעו ועליהם עלו תשעת חברי המשלחת כשהם מכוסים בראשם, אסתר ניסתה לאתר את מאמנה עמיצור אך ללא הצלחה, מיד לאחר טיסת ההליקופטרים פנו אל אסתר וביקשו ממנה כי תלך להתארגן לקראת יום התחרות של מחר בו היא מתחרה, דיבורים על אי כניעה לטרור ועוד שלל ססמאות נאמרו בניסיון השכנוע אך כשעמיצור נמצא בין שמים לארץ וחייו תלויים ועומדים היא לא יכלה לשאת זאת. היא קיבלה 2 כדורי שינה ונשלחה לחדר על מנת שתוכל לנוח לקראת היום הבא, בבוקר כשהתעוררה וראתה את המבטים של האנשים סביבה אסתר הבינה כי החטופים כבר לא בין החיים. הלב שלה נשבר, המורה דרך שלה כבר איננו ולא היה טעם להמשיך בספורט. במקום ריצת חצי גמר והמשכת החלום יחד עם עמיצור היא ליוותה אותו בדרכו האחרונה. מחשבה על פרישה נשארה בגדר מחשבה בלבד בזכות שיקוליה על ההשלכות של המעשה שלה: נתינת גב לטרור, כניעה להתערבות בוטה של פוליטיקה בספורט, מאין הריגת העקרונות האולימפיים. היא שמרה על כושר כדרך לשיקום ועם הזמן היא חזרה למסלול ולריצה בעזרת חברה הטוב שהפך לימים לבעלה – פטר, שהפך עם הזמן למאמנה האישי.
שנתיים לאחר המשחקים האולימפיים רוט-שחמורוב זכתה בשלוש מדליות זהב במשחקי אסיה שנערכו בטהראן (ריצות 100 ן-200 מ', 100 מ' משוכות). ב-1975 השתתפה במשחקי אסיה שם זכתה בזהב בריצת 200 מ', בהמשך אותה שנה קבעה שיא ישראלי חדש באותה ריצה שרק לאחר יותר מ-25 שנה נופץ. שנה לאחר מכן בעת השתתפותה במשחקים האולימפיים במונטריאול הגיע להישג המשמעותי הראשון של ישראלי/ת במשחקים כשהעפילה לגמר 100 מ' משוכות ובפעם הראשונה מאז הבכורה הישראלית באולימפיאדות השתתף ישראלי בגמר כלשהו. החלום של עמיצור ז"ל מומש, 4 שנים לאחר רצח 11 הספורטאים ז"ל הגיע גמר בכורה אותו הקדישה אסתר לזכרם. את אותו הגמר היא סיימה שישית.
אסתר רוט-שחמורוב, שם שחובה לדעת, גיבורת תרבות, פורצת דרך, אישה שלא נכנעה למכשולים ולקשיים והיו הרבה כאלה, ספורטאית שהגיעה להישג הבכורה של ישראלי/ת באירוע הספורט הגדול בעולם, היא שברה את המחסום והכשירה את הקרקע למדליה, מתוך עוני ומחסור פיזי אך עם עושר מנטלי היא פרצה דרך עבור ספורטאי ישראל, היום אגדת האתלטיקה חוגגת 65 שנים, זהו יום שכולו מוקדש לה, לאסתר רוט-שחמורוב, הספורט הישראלי מצדיע, מוקיר ומעריך את ההישגים שטוו את תחילתו של עידן הישגי, תמשיכי לרוץ ולהאיר את הדרך בדרכך שלך.
