טניס הוא ענף עם קהל אוהדים מצומצם יחסית, מעריצי הספורט הלבן נחשבים לאליטה בדרך כלל, ספורט שפחות פונה להמונים. יש בזה יתרונות רבים, כגון השלווה במשחק שלעיתים יותר קל להזדהות איתה מאשר הרעש הרגיל של ענפים האחרים. יום אחד, למישהו נמאס מהשקט, הוא החליט לקחת את החוק לידיים. זרק קוביות בשולחן הבלק ג'ק והפר לגמרי את החוקי המשחק שנהוגים גם בפי האוהדים. ולא, זה לא היה סא"ל חרדלי עם פמוט בפרוזדור, זה היה אוהד גרמני משוגע עם סכין מחודדת שאפילו את העבודה הנאלחת שניסה לעשות, הוא לא הצליח. לכבוד יום הולדתה ה-45 המתקרב, מוקירים כבוד למוניקה סלש שהתגברה על הדקירה הכי מפורסמת בהיסטוריה של הטניס המקצועני.
מוניקה סלש נולדה ב-2 לדצמבר, 1973, בנובי סאד הגדולה של יוגוסלביה דאז, למשפחה ממוצא הונגרי. מוניקה כבר החזיקה את המחבט המרושת בגיל 6 וקלטה מהר את הלך הרוח. את הטורניר הראשון שלה היא ניצחה רק שנתיים לאחר מכן, ואת האורנג' בול המפורסם בפלורידה היא לקחה בקלילות בגיל 12. המראה הילדותי שלה ביחד עם הקסם האישי שהיה לה בכמויות גררו הרבה תשומת לב מהעיתונים. מוניקה קיבלה פסקה מכובדת ב-NY TIMES, ישר מתחת למג'יק ג'ונסון וקרים עבדול ג'אבאר. העיתונאי, ניק סטואט, כתב כי "הילדה הקטנה שלא מצליחה להוציא משפט מפיה מבלי לצחקק, צברה תשומת לב רבה לאחרונה… שהתעצמה לאחר השיוט שלה 6:2, 6:3 על זינה גאריסון בגמר האורנג' בול". ת'ומאס בונק מה-LA TIMES נתן לכתבתו את הכותרת:" מוניקה סלש, 15, יגוסלבית. נהנית מהחיים בורוד" והמשיך לספר על מראה ה-"ברבי" הטיפוסי שלה. סלש סובבה גם את ראשו של ניקולאס בולטיירי, מאמן טניס אגדי שטיפח שחקנים כגון אנדרה אגאסי וג'ים קורייר. הוא שכנע את משפחתה לעבור למיאמי ולתת לה להשתתף באקדמיית הטניס היוקרתית שלו. מוניקה נרשמה לטניס מקצעוני בגיל 14 וניצחה את טורניר יוסטון בשנה העוקבת כאשר הביסה בגמר את כריסי אוורט, המאמי הלאומית בענף עד אז. בהמשך השנה היא הגיעה לחצי גמר הרולאן גארוס בהיותו בת 16 בלבד! זה הספיק כדי לשים אותה במקום השישי בעולם, פשוט אבסורד.
בשנת 1990, השליטה שלה בסבב הפכה להיות ניכרת ביותר. פשוט עליונות על הענף שראינו בשנים האחרונות מסרינה ווילאימס. היא לקחה בסוף את הרולאן גארוס שכמעט טעמה ממנו לפני כשנתיים עם ניצחון היסטורי עם סטפי גראף, שלקחה את הגרנד סלאם המוזהב (ארבעת פרסי הגראנד סלאם השנתיים ברצף) ב-1988. סלש ניצחה עוד עשרה טורנירים בעונה זו, כולל טורניר מיאמי, העיר בה התגוררה. בשנה העוקבת מוניקה לא הפסיקה את הדהירה שלה, לקחה שלושה תארי גראנד סלאמים יחד עם עוד פרסים שוליים אחרים שסייעו ליגוסלבית להגיע למקום הראשון בדירוג. בדיעבד, הניצחון על סטפי גראף בצרפת היה העברת הלפיד שלה, מכיוון שמשם הגרמנייה דעכה.
לכאורה, שנת 1993 הייתה אמורה להיות עוד שנה נהדרת של סלש. אמנם ידוע שכשאדם מתכנן תוכניות, אלוהים צוחק. השנה אכן התחילה באופן פנטסטי, מוניקה צברה ניצחונות מרשימים על ענקיות כמו מרטינה נברטילובה, סטפי גראף וארנצ'ה סאנצ'ס ויקאריו. במשחק רבע הגמר של טורניר המבורג שבגרמניה, טורניר שולי ביותר, חולה נפש גרמני התפרץ למגרש ודקר את מוניקה בגבה. היא כמובן הובהלה לבית החולים במהרה וההתאוששות הפיזית לקחה כמה שבועות ספורים, אמנם ההתאוששות המנטלית הייתה צריכה קצת יותר זמן. סטפי גראף, שלא הציגה יכולת יוצאת מן הכלל, חזרה לראשות הדירוג ומוניקה התדרדרה עד למקום השמיני. סלש חזרה לסבב בשלהי עונת 1995, לאחר שקבילה אזרחות אמריקאית והיתר לייצג את המדינה בטורנירים. סלש אף פעם לא נראתה כמו בשיאה, אולם היא הצליחה לקחת עוד תואר גראנד סלאם (אליפות אוסטרליה הפתוחה) ונשארה עוד כמה שנים טובות בעשירייה הראשונה עד שפרשה באופן לא רשמי מפציעה ברגלה.
לסיכום, נאחל מזל טוב לאחת מהנשים הקשוחות ביותר שהספורט הכיר!
