זה הכל, הגענו לסוף עונת דראפט 2018. כל הניתוחים, הספקולציות, התחזיות, עומדים להגיע לסופם המר ממש הלילה. אז לפני שנקפל הכל ונגיע לתקופה הבאמת כואבת של הפגרה, הגיע הזמן לסיים את סדרת הכתבות לקראת הדראפט – ואיזו דרך תהיה טובה יותר מזו?
חשוב לי מאוד לציין שאני רואה מוק דראפטים בצורה אחרת מעט. לדעתי, אלה שמנסים לחזות את מי תבחר כל קבוצה במוק דראפט שלהם פשוט לא עושים את זה נכון. מוקים נועדו להיות חומר קריאה קצר יחסית ופשוט יחסית, שישמש כסיכום קצר של כל הקבוצות שבוחרות בסיבוב הראשון, מה הצרכים שלהם, ומי השחקנים שעשויים למלא אותם – מבחינת איכות השחקן, התאמה לסכמה וערך השחקן (ערך עמדתי ו\או איכותי). זו הדרך הקצרה ביותר לשלב את כל ארבעת האלמנטים האלו בקריאה כמה שיותר קצרה, מה שהופך את המוק דראפט לכלי הפצת ידע יעיל מאוד, למעשה היעיל ביותר אם מתייחסים אליו נכון. בשביל זה אנחנו כאן, לא?
אז אני לא אנסה לחזות מי עשוי ללכת לאן, ובוודאי שלא אנסה לחזות טריידים. לא סתם כל הנביאים המתנסים טועים במוקים שלהם – הם כלל לא צריכים לכוון לשם, והקהל לא צריך לצפות מהם לכוון לשם. עם יחס נכון גם של הכותבים וגם של הקוראים לכלי המצויין הזה, כולנו נוכל להנות ממנו הרבה יותר.
1. קליבלנד בראונס – סאם דארנולד, קווטרבק, USC
לא בדיוק בחירה מפתיעה – ההפתעות אחר כך. לסאם דארנולד אין את המשחק הנקי של רוזן, הזרוע של אלן או האתלטיות של ג'קסון, אבל יש לו מספיק מכל אספקט של עמדת הק"ב. נוסיף לזה קור רוח במצבים קריטיים והיכולת לתפקד גם כשהכל סביבו קורס, ונקבל את הבחירה מספר 1 לקבוצה שמחפשת ק"ב כבר שנים והרגע סיימה עונת 0-16.
הישארו מעודכנים
2. ניו יורק ג'איינטס – ג'וש רוזן, קווטרבק, UCLA
רוזן הוא ללא ספק הק"ב המוכן ביותר והנקי ביותר על המגרש, ולולא השאלות שעלו לגבי האישיות שלו או הפציעות שלו, היה הבחירה הראשונה הוודאית גם בדראפט האמיתי. המשחק שלו כעת מזכיר גרסה אולי אפילו טובה יותר של איליי מאנינג, כך שהמעבר לרוזן יהיה חלק. הג'איינטס כנראה לא ימצאו את עצמם בוחרים כל כך גבוה שוב, והם חייבים לנצל את ההזדמנות – אפילו אם זה ייצור צפיפות בעמדה כרגע.
3. ניו יורק ג'טס – בייקר מייפילד, קווטרבק, אוקלהומה
ברודווי בייקר. זה פשוט נשמע טוב. הג'טס ביצעו את הטרייד הזה למעלה מסיבה ברורה מאוד, ובייקר מייפילד הוא השחקן עם הסיכוי הכי טוב להפוך לק"ב הפרנצ'ייז שהיה להם מזה זמן רב. הוא יכול אפילו לפתוח מיידית ולהריץ התקפת מקצוענים בלי בעיה, אבל לא יהיה צורך בכך כשג'וש מקאון המנוסה נמצא בסגל.
4. קליבלנד בראונס – בראדלי צ'אב, מגן קצה, NC סטייט
קשה מאוד לוותר כאן על בארקלי, אבל האפשרות ליצור צמד ראשרים מפחיד היא זו שתקבע את הבחירה השנייה של הבראונס בסיבוב הזה. מיילס גארט ובראדלי צ'אב שניהם ראשרים ברמה הגבוהה ביותר, שמסוגלים לנצח במגוון דרכים. אפשר להקריב קצת מההתקפה כדי לעצור ראשר עילית אחד. שניים, זו כבר בעיה אחרת לגמרי.
5. דנבר ברונקוס – סיקוואן בארקלי, רץ אחורי, פן סטייט
הבחירה המתבקשת כאן ברורה. קו ההתקפה של דנבר המשיך להיראות רע גם בשנה שעברה, אבל בסך הכל גם הקו הכי טוב בעולם לא יעזור בכלום אם אין לך פליימייקרים – ראה ערך קליבלנד. קינום הוא אחלה של ק"ב גשר עד שבדנבר ימצאו ק"ב חדש במחזורים הבאים, וטוב יהיה אם הוא יגיע כשכבר יש כישרון על לצידו בהתקפה.
6. אינדיאנאפוליס קולטס – רוקוואן סמית', ליינבאקר, ג'ורג'יה
קו ההתקפה של אינדי סבל בעיקר מפציעות, והאמת היא שמדובר בקו טוב שלא באמת חייב שדרוג מיידי. עמדה שכן חייבת אחד כזה בקולטס היא הליינבאקר. באינדי חייבים תוספת מהירות רצינית ליחידת הליינבאקרים אולי החלשה בליגה, ועם מתאם הגנה שהיה אחראי בין היתר על ההתפתחות של שון לי, קשה לטעות עם בחירה של ליינבאקר אקספלוסיבי שיסיים מהלכים מהר כל עוד יושאר נקי.
7. טמפה ביי באקנירס – אייזיאה אוליבר, קורנרבק, קולורדו
חייב להודות – האדון היקר ברט קולמן קנה אותי על השחקן הזה והבחירה הדי הזוייה הזאת. אוליבר הוא אולי השחקן הכי אנדרייטד בקלאס הזה. מדובר בקורנר גדול עם זרועות עד הברכיים, אבל גם עם פיזיות וגם טכניקה מצויינת. והוא עונה על הצורך העי גדול של טמפה שצריכה לפגוש רסיברים גדולים כמו מייקל תומאס, חוליו ג'ונס ואף דווין פאנצ'ס פעמיים בעונה. כרגע לאף אחד מהקורנרים שלהם אין סיכוי לעמוד מולם. עם אוליבר, זה ישתנה.
8. שיקגו ברס – קוונטון נלסון, גארד, נוטר דאם
ליינבאקר היא עמדה קריטית בהגנה של ויק פאנג'יו ואחרי הפרישה של פרימן והפציעה של טראווית'ן, אדמונדס יכול להיות בחירה מצויינת. אבל כשכישרון כזה נוחת לידיך, אין סיבה אמיתית לא לקחת אותו. עם עזיבתו של ג'וש סיטון וחוסר היכולת של קייל לונג לעלות למגרש, נלסון הוא שדרוג משמעותי לקבוצה שתשמח להמשיך לבנות על משחק הריצה שלה.
9. סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס – טרמיין אדמונדס, ליינבקר, וירג'יניה טק
האם סוף סוף יימצא מחליפו של פטריק וויליס? הניינרס נמצאים בעלייה ברורה, מצאו את הק"ב שלהם ועכשיו יכולים להתחיל לבנות סביבו. כישרון עצום כמו אדמונדס, פריק אתלטי עם יכולת אמיתית לשבור משחק לחלוטין ולעשות ממש הכל, הוא בחירה נפלאה כאן. הניינרס יכולים לעשות איתו מה שהם רוצים ולפתח אותו למה שהם רוצים, אבל החומר ממנו הוא עשוי הוא החומר הכי טוב והכי נדיר שנמצא במכרות הדראפט. לאור המצב עם רובן פוסטר, נראה שאדמונדס יהיה התקווה החדשה במרכז הגנת הניינרס.
10. אוקלנד ריידרס – מינקא פיצפטריק, סייפטי, אלבמה
כשאתה רואה את פיצפטריק עצבני על הסיידליין אחרי טעות אחת שלו, בזמן שחברו לקבוצה צריך להזכיר לו שהם מובילים ב-40 הפרש, אתה מבין עם איזה אופי יש לך עסק. מה גם שהוא ממלא צורך חשוב בהגנה של הריידרס, ויכול ליצור סקנדרי צעיר ורענן עם קארל ג'וזף וגריאון קונלי לצידו. גם כאן קשה לטעות בבחירה הזאת.
11. מיאמי דולפינס – דנזל וורד, קורנרבק, אוהיו סטייט
הניקל הוא הבייס החדש. זה ככה כבר כמה שנים, וקבוצות מבינות לאט לאט שהן צריכות לא צמד קורנרים אלא שלישייה דומיננטית. כשכל השלושה מסוגלים לשחק אחד על אחד ברמה גבוהה, זה מקל מאוד על הפלייקולר ההגנתי. דנבר עד העונה, הצ'ארג'רס, אטלנטה וגם ג'קסונוויל הן דוגמאות מעולות לקבוצות כאלה. וורד יכול ליצור שלשת קורנרים צעירה ותוססת לצד קורדראה טאנקרסלי ואחד הפורצים של העונה שעברה, קסביין הווארד. זה לא הצורך הכי דחוף של מיאמי אבל בלי רוקוואן סמית' על הלוח ועם תוספת כזו, לא אופתע אם ההגנה הזאת תוביל את הדולפינים לקרב על הוויילד קארד.
12. בפאלו בילס – למאר ג'קסון, קווטרבק, לואיוויל
אני מעדיף אותו על ג'וש אלן כאן למרות שזה באמת כבר עניין של טעם וריח. גם ג'קסון וגם אלן יכולים להיות ק"בים טובים ואפילו מאוד עם מספיק עבודה, ושניהם צריכים הרבה עבודה. איי. ג'יי מקארון הוא זה שיאפשר לבפאלו לפתח את ג'קסון עם זמן ספסל, שעשה המון לטובת פטריק מהומס כבר בעבר. ג'קסון כבר הראה על המגרש שהוא מסוגל לעבוד בהתקפה מקצוענית, אף שלא היה מספיק עקבי בכך. אם החיבור עם המאמן שלו יעבוד, יכול להיות כאן נשק מסוכן מאוד עם הכדור אצלו.
13. וושינגטון רדסקינס – ויטה ואה, מגן פנים, וושינגטון
קיר גדול באמצע קו ההגנה הוא החוליה החסרה ביותר בהגנת וושינגטון. ואה ישאיר את מייסון פוסטר וזאק בראון נקיים כדי לייצר מהלכים על הכדור, וכשלצידו על הקו משחקים ג'ונתן אלן וראיין קריגן, הפרונט 7 של וושינגטון יכול בשקט להכניס אותם למאבקי הפלייאוף.
14. גרין ביי פאקרס – הרולד לאנדרי, מגן קצה, בוסטון קולג'
פאס ראש חלש הוא אחת הבעיות הגדולות בהגנה של גרין ביי, שמחזיקה כבר בסקנדרי טוב עם שחקנים צעירים בדרכם לפריצה, לצד אחד שכבר פרץ מזמן. מחליפו של קליי מתיוז צריך להגיע כבר, ואני חושב שהפאקרס ישמחו מאוד לראות כישרון פאס ראש כמו לאנדרי מגיע אליהם ועוזר ליצור פרונט קשוח לצד מייק דניאלס, קני קלארק ומוחמד ווילקרסון.
15. אריזונה קרדינלס – קאלווין רידלי, וייד רסיבר, אלבמה
הקארדס נמצאים במצב די מבאס השנה. לא מספיק גרועים כדי לבחור ק"ב פרנצ'ייז השנה, ובלי ק"ב פותח שאפשר לסמוך עליו שישחק טוב או ישחק בכלל ולא יאלץ אותך להעלות את הרוקי שלך. במצב הזה אפשר לקחת את השחקן הטוב ביותר שנשאר וגם ממלא צורך, וליצור צמד רסיברים קטלני מצויין שיקל על הקווטרבק הקיים שלך והעתידי שלך, אם מספר 11 ימשיך לשחק עד אז.
16. בולטימור רייבנס – מייק מגלינצ'י, תאקל, נוטר דאם
ג'ו פלאקו כבר לא יהיה מספיק טוב בשביל הרייבנס. עם זה אפשר להשלים. הרץ אלכס קולינס הפתיע בעונה שעברה, וההתקפה של הרייבנס החלה לתקתק יותר כשהתחילה להתמקד מעט יותר בלהריץ את הכדור. מייק מגלינצ'י ישלים צמד תאקלים מצויין לצד רוני סטאנלי, ויאפשר לרייבנס לחזור למשחק הריצה הפיזי והמכאיב שהם תמיד אהבו כל כך.
17. לוס אנג'לס צ'ארג'רס – ג'סי בייטס, סייפטי, ווייק פורסט
הקבוצה הטובה ביותר בבית הזה, איך שהעניינים עומדים כרגע, הם הצ'ארג'רס. אין להם חורים אמיתיים באף עמדה. רבים מכם ודאי יתהו למה לא דרווין ג'יימס. ג'יימס לא מספק יכולת כיסוי עומק טובה, שזה מה שהצ'ארג'רס צריכים. בייטס לעומת זאת, ניחן בטווח, בול סקילס נהדרים ויכולת גם להחזיר כל הדרך כדורים שהוא חוטף. לגבי דרווין – את הקבוצה שלו הוא עוד ימצא. הוא אמנם היברידי מעולה, אבל את הצורך הכי חשוב ברחבי הליגה הוא פשוט לא מספק.
18. סיאטל סיהוקס – אייזיאה ווין, גארד\תאקל, ג'ורג'יה
הסקנדרי בסיאטל נכנס לבנייה מחדש וחייב עזרה. ואני כמעט בטוח שבדראפט האמיתי הסיהוקס לא יבחרו במקום הזה בכלל. אבל אם הם נשארים כאן, ההגנה על ראסל ווילסון חייבת להיות העדיפות מספר 1. אייזיאה ווין שיחק כתאקל בקולג' אבל בגלל שהוא נמוך עם זרועות קצרות יחסית, במקצוענים הוא צפוי לשחק כגארד. גארד עם זריזות רגליים של תאקל זה כלי חשוב לקבוצה שבמשך שנים מחפשת תשובה לאהרון דונלד. אולי היא תבוא מכאן.
19. דאלאס קאובויס – קורטלנד סאטון, וייד רסיבר, SMU
רסיבר בסיבוב הראשון הוא כמעט מאסט לדאלאס. עם קווטרבק צעיר על ההגה שיכול למסור רק לאלן הרנס או קול ביזלי, אף התקפה לא תגיע רחוק וזה לא משנה כמה טוב משחק הריצה שלך. בנוסף, דאק פרסקוט יתקשה מאוד להתפתח בלי רסיבר שהוא יוכל למסור אליו כדי לשמור על קצב וביטחון. סאטון הוא שחקן עם רדיוס תפיסה דומה לשל דז בראיינט ולמרות שיש עוד עבודה טכנית על הידיים שלו או הראוטים, יש לו פוטנציאל להיות רסיבר מס' 1 שההתמחות שלו היא מהאהובות על ק"בים ברחבי הליגה.
20. דטרויט ליונס – דרווין ג'יימס, סייפטי, פלורידה סטייט
הרגש אומר – נמאס לי לראות בכל משחק של הליונס את הסטט הזאת על איך הם לא מצליחים להגיע לראשר של 100 יארד מאז 2013, בוא נביא רץ שיידע סוף סוף לעשות את זה. אבל רץ כזה אפשר יהיה להשיג גם ביום השני או אפילו השלישי. במקום זה, אפשר ליצור צמד סייפטים מעולה עם גלובר קווין שמשחק כפרי סייפטי, ודרווין ג'יימס שיכול להיות הסטרונג סייפטי ולמעשה להסתובב בכל ההגנה – גם בסלוט וגם כליינבאקר בניקל. לליונס יש יחידת סקנדרי מגוונת וג'יימס יהיה יופי של תוספת.
21. סינסינטי בנגלס – ג'יימס דניאלס, סנטר, אייווה
קו ההתקפה של סינסי נחלש באופן קיצוני באוף סיזן שעבר. צירופו של ג'יימס דניאלס הנהדר עם קורדי גלן שהגיע בטרייד ישלים את הבנייה מחדש של קו ההתקפה. דניאלס הוא סנטר זריז שמזכיר מעט את אלכס מאק, ומתאים מאוד לקבוצות שמזיזות את הקו שלהן במהלכי ריצה, כמו למשל הבנגלס.
22. בפאלו בילס – וויל הרננדז, גארד, UTEP
מהצד השני של הטרייד עם קורדי גלן עומדת בפאלו, שקו ההתקפה שלה נפגע גם מהפרישה של אריק ווד ומהאולי פרישה של ריצ'י אינקוגניטו. וויל הרננדז יהפוך לאחד הפותחים החדשים בקו של הבילס, שמעדיף פשוט לחסום איש את יריבו בניגוד לחסימות אזוריות.
23. ניו אינגלנד פטריוטס – לייטון ואנדר אש, ליינבאקר, בויזי סטייט
מדובר בבחירה די קלה לקבוצה הזאת במצב הזה. עזיבתו של ג'יימי קולינס הורגשה היטב בהגנה של הפטריוטס בתחילת העונה, בנוסף לפציעתו של הייטאוור. עכשיו, כשהייטאוור יחזור, הפטריוטס יוכלו לשלב אותו כמייק קלאסי עם ואנדר אש האתלט הנפלא, וצמד הליינבאקרים של הפטס יחזור להיות מהטובים בליגה.
24. קרוליינה פאנת'רס – ג'וש ג'קסון, קורנרבק, אייווה
כמו טמפה, גם לקרוליינה יש בעיית קורנרים רצינית ובטח בהתחשב ברסיברים שהיא צריכה לפגוש פעמיים בעונה (חוליו ג'ונס, מייקל תומאס, מייק אוונס). המחליף של ג'וש נורמן יהיה ג'וש אחר – עם מבנה גוף, סגנון משחק ויכולות דומות מאוד. יוכל להשתלב מיידית בהרכב הפותח לצד ג'יימס בראדברי ואולי יהפוך את הסקנדרי של קרוליינה לאחד שיש לו סיכוי בדיוויז'ן.
25. טנסי טייטאנס – רשאן אוונס, ליינבאקר, אלבמה
אוונס אמנם לא בריא במאת האחוזים ואולי זו הסיבה שהוא לא רץ את ה-40 באף הזדמנות שהייתה לו בתהליך הדראפט, אבל כשהוא בריא הוא מראה מהירות מזרח-מערב נפלאה, כוח והיכולת לשבור חסימות לחלוטין ולסיים את המהלך. הוא יכול גם לתרום לעצירת הריצה, גם להיכנס לאחד על אחד מול רץ או טייט אנד, ושילוב האורך והמהירות שלו מאפשרים לו אפילו לתרום כפאס ראשר. הוא ממלא את החור אולי היחיד בהגנה הסולידית של טנסי, ואם יישאר בריא יוביל את ההגנה הזאת לשנים רבות.
26. אטלנטה פלקונס – דא'רון פיין, מגן פנים, אלבמה
בשנה שעברה הפלקונס החתימו את דונטארי פו, במטרה להביא שחקנים קצת יותר גדולים לדיפנסיב ליין ולעזור לדיון ג'ונס ודבונדרה קמבל, שני הליינבאקרים המהירים אך קטנים שלה. עכשיו פו נמצא ביריבה קרוליינה, ואטלנטה תצטרך למלא את החור הזה שוב. אין טוב יותר מקיר בטון עם המספר 94 עליו כדי למלא בדיוק את המשימה הזאת. הוא ימשוך את הדאבלים אליו וישאיר אותם אצלו, ושאר ההגנה המהירה של אטלנטה תעשה את שאר העבודה.
27. ניו אורלינס סיינטס – היידן הרסט, טייט אנד, דרום קרוליינה
אתלט נפלא בעמדת הטייט אנד המאוד אהובה על שון פייטון. הרסט אפילו רץ עם הכדור מדי פעם, כך שהוא יהווה נשק מסוכן ששון פייטון יחפש כל דרך אפשרית לתת לו את הכדור. הטייט אנדים היום נהיים יותר ויותר מהירים כך שיוכלו לשחק גם בעמדת הטייט אנד המסורתית, גם בסלוט ואפילו כרסיברים על קו האורך. אני סומך על שון פייטון שיידע להשתמש בו כדי לשדרג מאוד את ההתקפה הכבר קטלנית שיש לו – ממליץ גם לכם.
28. פיטסבורג סטילרס – ג'איר אלכסנדר, קורנרבק, לואיוויל
התחבטתי קשות על הבחירה הזאת, ובסוף החלטתי להמשיך בחידוש הסקנדרי של קבוצה שאני מאמין שעדיין יש לה סיכוי לתת עוד ריצה לאליפות. אלכסנדר יכול לסיים גם בתור הקורנר המצטיין של המחזור הזה, ולהוסיף אותו לעמדה סולידית שכבר יש לה את ג'ו היידן וארטי ברנס יכול לשדרג את ההגנה האחורית בצורה משמעותית.
29. ג'קסונוויל ג'גוארס – בילי פרייס, גארד\סנטר, אוהיו סטייט
בשנה שעברה, הג'אגס גנבו את קאם רובינסון בסיבוב השני. השנה הם כבר הוסיפו לקו שלהם את אנדרו נורוול המצויין, וביחד עם ברנדון לינדר, אחד הסנטרים הטובים בליגה, נבנה כאן קו התקפה יוצא מן הכלל שמוכן להריץ את הכדור עם פורנט כל היום. אין להגנה הזאת חורים משמעותיים מספיק כדי לתגבר אותה מהסיבוב הראשון, ולכן בילי פרייס, גארד חזק וטכני שמצטיין בחסימות לריצה ובפרט בדאון-בלוקס, יכול ליצור כאן קו התקפה שמורכב מארבעה פותחים צעירים ומצויינים. זה המתכון שעבד לדאלאס, זה המתכון שעשוי לעבוד גם בסאקסונוויל.
30. מינסוטה וייקינגס – מייק יוז, קורנרבק, UCF
הרבה מהשחקנים הצעירים בסגל של מינסוטה מתקרבים לסוף חוזה הרוקי שלהם. דאניל האנטר, אנתוני באר, סטפון דיגס, וגם טריי וויינס כולם מתקרבים בצעדי ענק לסיום חוזי הרוקי שלהם. הצעד הראשון בהתמודדות עם הקושי הזה הוא החלפת השחקן שהכי סביר שלא יקבל הארכת חוזה – ומדובר במקרה הזה בטריי וויינס. והמחליף העתידי שלו? מדובר בקורנר מצויין, מסוגל לרדת לכל סוג של תיקול, ויכול לשבור על הכדור כל כך מהר שאפילו הקסדה שלו לא תעמוד בזה לפעמים. הסכמה של מייק זימר היא מסובכת וכוללת הרבה סוגים של רעיונות ושילובים ביניהם. היכולת של יוז לעשות הכל תעזור לו מאוד בשנה הראשונה, בה בדרך כלל דיפנסיב באקים נשארים על הספסל במינסוטה. בונוס: יוז יהיה תוספת מיידית למשחק ההחזרה של מינסוטה, ויכול להרוויח מהלכים בספיישל טימס בזמן שהוא לומד את ההגנה. ווין-ווין טוטאלי לויקינגים.
31. ניו אינגלנד פטריוטס – בראיין אוניל, תאקל, פיטסבורג
נייט סולדר עזב בחודש מרץ לג'איינטס, וזו ההזדמנות של הפטריוטס להחליף אותו. אוניל הוא שחקן פחות או יותר באותו סגנון. גבוה מאוד, זרועות ארוכות ואתלט ברמה לא כל כך שפויה ביחס לשחקנים בעמדה שלו. הטכניקה שלו הולכת לאיבוד מדי פעם והוא לא הכי עקבי שיש בנושא הזה, אבל הוא כבר הראה שהוא מסוגל לעשות צרות גם לפאס ראשרים הטובים ביותר – תשאלו את בראדלי צ'אב – וזה כל מה שדאנטה סקארנקיה, ששמו הולך לפניו, צריך כדי ליצור שומר ראש מן המניין.
32. פילדלפיה איגלס – מוריס הרסט, מגן פנים, מישיגן
פילי נמצאת בסיטואציה נפלאה מבחינתה. סגל בלי חורים, לטווח הקצר וגם לארוך, ועד שהיא מגיעה למצב בו היא בוחרת אחרונה – זה באחד המחזורים העמוקים בשנים האחרונות. היחידה אותה כן אפשר לתגבר בבחירה הזאת, היא רוטציית קו ההגנה שמלאה בשחקנים ותיקים – מייקל בנט, האלוטי נאטה וכריס לונג. הרסט ישתלב מצויין בעמדת התאקל מאחורי פלטשר קוקס, טים ג'רניגן ונאטה, ובעתיד אף יכול להיות הכוכב הגדול של קו ההגנה הזה.
כאמור, מדובר במחזור דראפט עמוק ובעל שחקנים מוכשרים רבים שימשיכו לחכות עוד יום עד ששמם ייקרא. אולי אפילו יישארו שחקנים בחדר ההמתנה בסוף הערב החגיגי בדאלאס. מכאן, כמובן שהרבה מוקים אחרים ייראו אחרת, לכל קבוצה יש הרבה אפשרויות להתחזק עם הבחירה הראשונה שלה, והקבוצות שבוחרות גבוה בסיבוב השני יכולות אפילו להפוך את הפרנצ'ייז עם הדראפט הזה.
כאן אני סיימתי. מקווה שמי שבאמת קרא את כל הסדרה נהנה והחכים, ושהיה לו מושג קצת יותר טוב על השמות שאולי ישמע הלילה.
