אנו כבר מריחים את הדראפט הממשמש ובא וגם רואים את הסוף בסדרת הכתבות שלנו לקראתו. זוהי הכתבה השביעית בסדרה עד כה, שתעסוק כאמור בליינבקרים שעומדים להיכנס השנה לליגה. בשנה שעברה 29 ליינבקרים נבחרו בדראפט, מה שהציב אותם במקום השלישי, מאחורי התופסים ומגני הפינה. הליינבקר הראשון שנבחר היה חסון רדיק מטמפל שנבחר על ידי האריזונה קארדינאלס בבחירה ה-13. נבחרו עוד 2 ליינבקרים בסיבוב הראשון, ג'ארד דיוויס מהפלורידה "גייטורס" שנבחר על ידי עיר המכוניות בבחירה ה-21 ורובן פוסטר מאלאבאמה שנבחר על ידי הסן פרנסיסקו פורטי ניינרס בבחירה ה-31.
הפוטנציאל של הקבוצה השנה גדול בהרבה מהפוטנציאל של שנה שעברה, ובנוסף עמוס בהרבה יותר בצמרת.
הטופ 5:
- טרומיין אדמונדס, ליינבקר, וירג'יניה טק.
כאשר אדמונדס ייבחר, הוא עדיין ייחשב כ"טינאייג'ר". הוא יהיה אחד מהשחקנים הצעירים ביותר שנבחרו בדראפט הזה ואפילו בהיסטוריה של הליגה. אדמונדס יכול לשחק במגוון עמדות כגון ליינבקר פנימי, חיצוני ואדג' ראשר, וגם עשה זאת בהצלחה יתרה. הוא שילוב נדיר של מבנה, גודל, מסת שרירים ואתלטיות טהורה. אדמונדס היה דומיננטי בקומביין, הפנומן הציג מהירות של סייפטי כאשר רץ 4.54 בריצת ה-40 וגם כמעט הגיע ל-10 בקפיצה למרחק.
הישארו מעודכנים
אדמונדס יהיה שילוב מיידי בכל סכמה הגנתית משום שהוא כל כך וורסטילי מבחינת תפקידיו על המגרש וגם מבחינת יכולותיו המרובות בכל עמדה. אדמונדס גדול ואתלטי מספיק בשביל לכסות טייט אנדס ורסיברים מאסיביים, מצרך כל כך לוהט בשוק של היום. לטרומיין יש אינסטינקטים מחודדים בקריאת הרץ האחורי והוא נוטה לאמוד נכון את הבלוקים כנגדו ומבצע את המהלך האחרון ברוב מהלכי הריצה. אולם, ברוב המהלכים האחרים, האינסטינקטים טומנים בחובם את החיסרון הכי גדול שלו: חוסר הניסיון. אדמונדס, כמו הרבה מאוד שחקנים צעירים, רוצה לעשות את המהלך המרהיב שייראה ב"ספורטסנטר" בשבועות הבאים במקום לעשות את המהלך הנכון לקבוצתו. פליי אקשן, גם הרכים שבהם מפילים אותו בפח הרבה יותר מידי. הוא מרשה למומנטום שלו להשתלט עליו ובשל כך שהוא לא קורא את המהלך נכון, הוא מזיק מאוד לקבוצתו ובדרך כלל מוותר על יארדים רבים שהיו יכולים להימנע בקלות עם קצת סבלנות.
מבנה גופו מאפשר לו לשלוט במרכז השדה, הגפיים שלו ארוכות וכפות הידיים שלו רחבות ביותר, בשילוב עם האתלטיות שלו, הוא יכול להגיע מקצת אחד לשני בשניות. אם ינקה קצת את טכניקת התיקולים שלו, משום שלעיתים בורחים לו בקלות מידי, הוא יהפוך למתקל הטוב ביותר בליגה ב-3 שנים הבאות.
התלבטתי האם לשים את אדמונדס לפני מספר 2 ברשימה שלנו, איך לבסוף החלטתי לשים אותו פה מכיוון ששמעתי פרשנות אחת שאומרת את הכול: "לעיתים אין לו מושג מה הוא בכלל עושה על כר הדשא והוא עדיין השחקן הכי טוב במשחק הזה". חרף חסרונותיו הרבים בשלב זה, במיוחד מנגד מספר 2 ברשימה, היתרונות והפוטנציאל פשוט מגמדים אותם.
- רוקוואן סמית', ליינבקר, ג'ורג'יה.
"ללא סטייה מהנורמלי, קדמה היא לא אפשרות" – פרקנ זאפה, מלחין וזמר.
זוכה פרס ה"באטקס" לשנת 2017 הוא הסטייה מהנורמלי וזה מה שהופך אותו לאב טיפוס כה מעניין לליינבקר המודרני. סמית הוא נמוך יחסית (185 סנטימטרים) ויש לו מבנה קומפקטי שדומה לשחקן סקנדרי.
סמית' היה יעיל מאוד בבליצים בזמנו כ"בולדוג" ובעיקר בשנה החולפת. הוא צבר 22 לחצים ו-8 סאקים רק ב-2017 בלבד! גם הסטטיסטיקה המתקדמת משבחת ומהללת אותו: מקום ראשון ביעילות של לחץ על הקוורטרבק במהלכי מסירה מבין שחקני העמדה שלו בקונפרנס שלו (ציון 29.6), מקום שישי באחוזי עצירת ריצה בכל פוטבול המכללות (13%) , מקום חמישי ביעילות של תיקולים, מה שנותן לו יתרון אדיר על אדמונדס, שניצב רק במקום ה-34.
לצד כל היתרונות הללו, טמונים ברוקוואן גם לא מעט חסרונות: ראשית, הוא מתקשה בהתמודדות עם בלוקים של אחד על אחד, במיוחד בקרבות של מומנטום ותנופה מהירה. ראינו כיצד קבוצות יכולות לנצל את החולשה הזו בקלות יחסית במשחק ה"רוז בול" נגד האוקולהומה סונרס. הם כל פעם שלחו את אורלנדו בראון קדימה ושיתקו את סמית' למשך כל המשחק. למרות שה"בולדוגס" ניצחו לבסוף, הם וויתרו על יותר מ-40 נקודות וסמית' קיבל את האצבע המאשימה. שנית, סמית' לא חטף בכלל ב-2017, סימן מדאיג מאוד לשחקן בעמדה כמו שלו. זאת ועוד, בהשוואה הישירה עם טרומיין אדמונדס, הוא נכשל. אדמונדס יכול לשחק במגוון של תפקידים ובכל סכמה הגנתית. סמית' יכול לשחק רק תפקיד מסוים שאין ברוב הסכמות ההגנתיות אצל המקצוענים.
סמית' מזכיר לי מאוד שילוב של טלווין סמית מהג'אגס ולאבונטה דייויד מהבאקנירס. אם יגיע למערכת הנכונה הוא יפרח. אני מאמין כי הפאקרס במספר 14 או אפילו הניינרס בבחירה התשיעית יכולות להקנות לו את הכלים שלהם הוא זקוק בשביל לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.
- לייטון ואנדר אש, ליינבקר, בויסי סטייט.
ואנדר אש הוא אחד מהשחקנים הכי שנויים במחלוקת בדראפט הזה. חלק מהמומחים צופים אותו מוקדם בסיבוב הראשון וחלק וויתרו עליו בשלישי. חלקם סבור כי הוא מיושן ולא מתאים לסגנון החדש וחלקם מאמין שככה ליינבקרים בעוד 5 שנים צריכים להיראות והוא רק מקדים את זמנו.
לואנדר אש יש את האייקיו הגבוה ביותר לליינבקר בדראפט הזה. האינסטינקטים שלו הם מהירים, נכונים וללא דופי. קריאת המהלכים שלו היא כפי של ווטרן של שנים היה עושה. לייטון הוא גם מכונת איבודים, התיקולים הנכונים והחזקים שלו מוציאים את הכדור פעמים רבות מידייהם של שחקני ההתקפה האומללים שנאלצו לפגוש בו. הוא הכריח 4 פאמבלים בעונה החולפת בלבד והוא גם חטף עוד פעמיים. התחולל שיפור דרסטי אצל ואנדר אש בעונה האחרונה בעיקר בהיבטים של היעילות והמנטליות. ואנדר אש ביצע מהלכים אדירים ברגעים הכי קריטיים בקלאץ', כאשר הזכור שבניהם היה מול קולוראדו סטייט, בו הוא לבדו עצר אותם על קו השער והכריח איבוד שסגר את העניין בהארכה. 90.4 היה הציון של ה"ברונקו" במדד המוערך של PFF בשנה החולפת, הכי טוב בעמדה אחרי סמית'.
אכן, ואנדר אש שיחק בקונפרנס חלש ולא מול האריות שיש ב-SEC למשל. הוא גם לא אתלטי במיוחד ומהירותו בינונית להחריד בעידן שכל הליינבקרים חייבים להיות מהירים.
הרצפה של ואנדר אש לטעמי היא הנמוכה ביותר, אך אני לא יודע אם יגיע לקצה היכולת שלו.
- סקאי מור, ליינבקר, דרום קרוליינה.
אם מכונת זמן הייתה קיימת בימינו אנו, הייתי שולח את מור לשנות ה-70', הוא היה הופך לאגדת במהירות הבזק. לצערי, הסגנון המיושן שלו לא ממש מתאים לליגה כיום. חרף זאת, מור הוא מהשחקנים היעילים ביותר בקלאס, הטכניקה שלו פנומינלית והוא לא הרשה ט"ד נגדו בשלוש שנים האחרונות!
אם ימנע מפציעות, הוא יכול להפתיע אנשים רבים. ההשוואה שלו היא לורנס טימונס בשל המבנה הדומה וסגנון המשחק המיושן.
- בריאן או'דניאל, ליינבקר, קלמסון.
או'דניאל הראה עקומת עלייה יציבה מאוד בין כל שנה ושנה ששיחק תחת המאמן התובעני דאבו סוויני. הוא התמודד מול התחרות הכי קשה והתמודד בכבוד. האישיות שלו ויכולו המנהיגות שלו זה מה שכל קבוצה רוצה בחדר ההלבשה שלה.
בשנה החולפת ניתן לאו'דניאל את התפקיד הכי גדול שלו ולמורת התוספת האדירה באחריות, הוא רק גדל והתפתח מכך ותרם את תפוקתו. הוא מומחה בכיסוי, האספקט הכי חשוב בעידן המודרני לליינבקר.
בנוסף לעיל, משחקו בספיישל טימס הוא מהטובים שראיתי בכל פוטבול המכללות בשנים האחרונות.
ראויים לציון:
רשאן אוונס, ליינבקר, אלאבאמה.
התקרה של אוואנס היא בהחלט בטופ 3 בדראפט הזה אך הרצפה שלו נמוכה מאוד. קשה לו בכיסוי והוא לא מתאים את עצמו להגנות והוא מתקשה בלמידתם, נורת אזהרה רצינית. מוערך יתר על המידה בשל ההישגים הקבוצתיים שלו, אך יש לזכור שהיה איתו גם שחקן עלית בכל חולייה הגנתית (מינקה פיצפטריק בסקנדרי, ד'ארון פיין בקו ההגנה).
מאליק ג'פרסון, ליינבקר, טקסס.
מין מיילס ג'ק לעניים. שחקן עם עקומת עלייה גדולה ויפה שהתמודד טוב מאוד מול תחרות קשה. יש קצת סימני שאלה בתחום המנטלי שלו. שחקן פזיז ביותר אך גם יכול להגיע לגבהים במערכת הנכונה.
