להרבה חברות היאבקות יש צורות בוקינג שונות ומגוונות. חלקן מתבססות על רגש וחלקן מחושבת. חלקן דינמיות וחלקן נוקשות. אבל היום נדבר על התכנית הכי מדוקדקת בעולם ההיאבקות. שיטת ה"ביג 4"
שיטת הביג 4 היא שיטה שמציגה 4 אנשים שונים (הירושי טאנאהאשי, טטסויה נאיטו, קאזוצ׳יקה אוקאדה וקני אומגה) בתור הפרצוף של החברה שכל פרצוף פונה לקהל אחר. את השיטה הזאת כבר ביצעו בעבר (למשל: ארבעת הפרשות של הWWE) אבל אף חברה לא השתמשה בה כתור שיטת הבוקינג הראשית ורק בשביל לקדם מחלקות שונות.
ייתרון – טובים הארבע מן האחד
כל אחד ברביעיה פונה לקהל אחר ובמקום לנסות ליצור כוכב אחד שיתאים לכל הקהלים הם יצרו ארבע שכל אחד מתאים לקהל משל עצמו. הירושי טאנאהאשי מתאים לקהל הוותיק שאוהב לראות פרצוף מוכר. קאזוצ׳יקה אוקאדה פונה לקהל היפני, עם הקריזמה שלו והמראה הנוצץ שלו הוא פשוט להיט בקרב הקהל היפני. טטסויה נאיטו – האנטגוניסט הראשי, הוא לא נבל כמו סוזוקי אבל הוא צעיר ומתאים לתפקיד כמו כפפה ליד. קני אומגה – קני פונה לקהל הבינלאומי, בפנים של היפנים קני מצוייר כרשע שמזלזל בתרבות היפנית בעוד שבעולם קני מצוייר כגיבור שהצליח לשבור את תקרת הזכוכית ולהיות הלא יפני הראשון שזוכה בG1.
חסרון – תקרת זכוכית
הישארו מעודכנים
כשיש לך 4 פרצופים שעליהם בנויה כל התכנית בוקינג שלך מאוד קשה לתת פוש למישהו שהקהל מת עליו, אולי אפילו בלתי אפשרי. יש כל כך הרבה מתאבקים שהקהל מת עליהם אבל אף אחד מהם לא יכול לקבל פוש גדול, זה הרי ברור שזאק סייבר ג׳וניור לא יזכה באליפות מאוקאדה וזה ברור שבד לאק פאלה או טאמה טונגה לעולם לא יכבשו את זירת המיין איבנט כשקני בסביבה.
יתרון – זמן התאוששות
כשאחד מארבעת הגדולים זקוק להתאוששות החברה יכולה להרשות לעצמה את זה בגלל שיש שלושה אחרים שיכולים למכור אירועים ובכך נמנעות פציעות רבות. אחת הדוגמאות לכך הן פציעת הברך של קני אומגה בדיסטראקשין, לקני אומגה הייתה בספטמבר פציעת ברך קלה ובגלל שהוא יכל לקחת זמן חופשי הוא הצליח לחזור בזמן להגנת האליפות שלו.
חיסרון – טלאנט רייד
ב2016 הWWE החתימו 2 מהביג 4 הקודמים (איי ג׳יי ושינסקה) ואם NJPW לא היו מספיק זהירים הם היו נתקעים בלי ביג 4 וכל המבנה בוקינג שלהם היה קורס. אבל למזלם הם הורידו את האליפות במשקל קל מקני אומגה דבר שנתן לו אפשרות להתקדם למשקל כבד ו"להחליף" את סטיילס, והיה להם את נאיטו שצבר פופלריות עם הסטייבל החדש שלו והיווה "תחליף" לנאקאמורה.
יתרון – היגיון בוקינג
בגלל שלכל אחד מהביג 4 יש סטייבל משל עצמו לפני כל מפגש בינייהם הם יכולים לעשות בנייה עם קרבות טאג הגיוניים ולא סתם פייסים נגד סתם הילים. בנוסף הם שומרים את הקרבות בין הביג 4 לאירועים גדולים כדי שלא כל אירוע יהיה מפגש בינייהם (שלא כמו סינה נגד אורטון או אוספריי נגד סקארל) וככה יש הייפ לפני ככל התנגשות.
חסרון – אין הפתעות
אף אחד לא באמת חושב שמישהו חוץ מאומגה או נאיטו יקח את האליפות מאוקאדה וזה הופך את זה לצפוי. הרי אפילו שכולם רוצים שסייבר ג׳וניור יקח את האליפות מאוקאדה אף אחד לא חושב שזה יקרה (אם מישהו חושב שזה יקרה שיכתוב בתגובות ואני מבטיח לא לרדת עליו יותר מדי). ובגלל שארבעתם בפרונט גם אם מישהו יקח מהם תואר ראשי (אליפות במשקל כבד / בין יבשתית) כולם יודעים שבקרוב זה יחזור אליהם והחלפת הידיים זה רק בשביל פיצול שלטונות.
יתרון – לא מחליפים סוס מנצח
השיטה של הביג 4 הביאה את NJPW להיות החברה השניה הכי גדולה בעולם והיא רק צומחת ואם שיטה עובדת לך, תמשיך איתה. אז בתקווה שנראה עוד מלימת רייטינג במהרה בימינו, Goodbye and Goodnight!
