לואיס האריה, סיפורו של אלוף
עלא בוכארי
2 בספטמבר 2017
ענפים נוספים
1 דק׳ קריאה
אי שם בלונדון של 62' נולד לו ילד למשפחה שחומת עור שלא ידע בעתידו להיות בספר ההיסטוריה של האגרוף העולמי. לנוקס לואיס, שבגיל 12 עבר עם הוריו לקנדה, שם בתיכון קמרון הייטס, הוא הצטיין בפוטבול, כדורסל וכדורגל. ואפילו בשנת 82' עזר לקבוצת התיכון שלו לזכות באליפות הכדורסל הארצית.
בסוף לנוקס, החליט לעבור לספורט שהוא הכי אהב, אגרוף. כבר בשנה הראשונה שלו הוא הצטיין והשתפר מאוד וזכה באליפות לחובבנים. בגיל 18 החליט לייצג את קנדה באולימפיאדת 84' בלוס אנג'לס והגיע עד רבע הגמר, שם הפסיד לטיירל ביגס האמריקאי שזכה בזהב. אחרי האולימפיאדה הוא החליט שלא להפוך למקצוען ונשאר להילחם כחובבן 4 שנים נוספות. באולימפיאדת סאול, לנוקס רצה הזדמנות שניה וקיבל אותה ואף זכה במדליית הזהב הנחספת שרצה. הוא סיים את מאזנו כחובבן עם 75 ניצחונות ו-7 הפסדים.
אחרי שהכריז שהוא הופך למקצוען, הוא חזר לאנגליה, הוא אפילו הכריז על עצמו בתור בריטי, אפילו שייצג את קנדה באולימפיאדה.
באוקטובר 92' לנוקס קיבל את ההזדמנות הגדולה שלו כמקצוען. הוא ניצח בשני סיבובים את דונובן ראדוק, והפך למועמד הראשון על התואר במשקל כבד. ובדצמבר של אותה שנה, לנוקס הוכתר כאלוף, אחרי שהאלוף נמצא כפצוע ולא יכול להתחרות מול לנוקס. לנוקס הפך לבריטי הראשון במאה ה-20 שזוכה באליפות במשקל כבד.
בשנת 94', לנוקס לואיס עלה להגן על התואר מול אוליבר מקאל באצטדיון וומבלי שבלונדון. זה היה קרב "ביתי" של לנוקס, ולמרבה הפתעת הואהדים שתמכו בו, הוא הפסיד את הקרב ואת החגורה אחרי שישה סיבובים, למרות שלנוקס חזר לעמוד על הרגליים, השופט ראה שהוא לא יכול להמשיך ועצר את הקרב והכריז על אוליבר כמנצח. אחרי הקרב, לואיס פיטר את המאמן האישי שלו, פפה קוראה, אחרי כמה וויכוחים בינהם. והחליט למנות את מאמן דווקא של אוליבר, עמנואל סטיווארד שראה בו המון פוטנציאל, ואוליבר לא עמד בדרכו.
אחרי שנה, השניים נפגשו שוב לקרב חוזר על האליפות, וזה היה קרב מוזר לאנשים ולקהל, במיוחד לאוליבר עצמו, אחרי שהפסיד בניקוד את שלושת הסיבובים הראשונים, אוליבר עלה ולא רצה להמשיך את הקרב ולהתמודד עם לנוקס בסיבוב הרביעי והחמישי. אוליבר ביקש מהשופט לעצור את הקרב ואף התחיל לבכות באמצע הזירה. מה שנתן ללאויס את הניצחון ואת האליפות בחזרה.
בשנת 99', לנוקס התמודד מול איוונדר הוליפילד, בקרב שהיה אמור להיות זיווג האליפויות. במה שנראה שהקרב הולך לכיוון של לואיס, הקרב נקבע כתוצאת שיוויון, ושניהם החזירו את האליפויות שלהם למקומם הקבוע. לפי המספרים בקרב הזה לנוקס הנחיל 384 אגרופים על הוליפילד שנתן רק 130 האגרופים.
8 חודשים אחרי, לקרב הזה התבקש קרב חוזר, וזה מה שקרה. הפעם זה קרה בווגאס האלמותית, ושם הקרב כבר נהיה צמוד לכל 12 הסיבובים, ונקבע אלוף בלתי מעורער חדש בשם לנוקס לואיס. השניים חילקו כבוד אחד לשני ואחד שיווח את השני במסיבת העיתונאים. לנוקס לואיס נבחר לספורטאי הבריטי של השנה בבריטניה.
אחרי בקרב מול הוליפילד, לנוקס התבקש להגן על שלושת תאריו בשנה וחצי, בקרב הראשון מול מייקל גראנט, לנוקס ניצח וישר חזר להתאמן לקראת הקרב השני שלו מול פראנקיוס בוז'ה, שהיה קשה יותר אבל לנוקס הצליח לשמור על התואר לקראת הקרב האליפות האחרון שלו מול דיוויד טואה, שלואיס ניצח רק בזכות החלטת שופטים אחרי 12 סיבובים קשים.
באפריל 2001, לנוקס התחרה מול האסים רחמן, האנדרדוג, ניצח את האלוף, ולקח ממנו חגורת אליפות, בזמן שלנוקס היה עסוק בצילומי הסרט "אושן 11". באותה שנה, לואיס, דרש קרב חוזר אבל רחמן ניסה להתעלם ולברוח מהקרב על ידי מציאת יריב אחר. לנוקס החליט לתבוע אותו על זה שלא ענה לבקשתו, ובית המשפט גזר עליו כזכאי, ובקרב השני בינהם, לנוקס החזיר את התואר שלו אחרי 4 סיבובים.
ביוני 2002, עולם האגרוף נתן לקהל את מה שהוא רצה, והפגיש את שני הלוחמים האגדיים לנוקס לואיס נגד מייק טייסון. אחרי שנשך אותו באוזן במסיבת העיתונאים בקרב טייסון נראה אחרת, בסיבוב השמיני, טייסון נראה עייף ומסורבל, לנוקס ניצל את זה כדי לתת לו מכת וו ימנית כדי לנצח את טייסון ולהחזיר את האליפות אליו.
בפברואר 2004, אחרי הניצחון על קליצ'נקו, הכריז לנוקס לואיס, על פרישה עם מאזן של 41 נצחונות, 2 הפסדים ושיוויון אחד. לואיס, יחד עם איוונדר הוליפילד ומוחמד עלי הוא אחד משלושת המתאגרפים היחידים בהיסטוריית האגרוף במשקל כבד אשר זכה בתואר אלוף העולם במשקל כבד שלוש פעמים. חייו המוקדמים – עם פרישתו מהאגרוף לואיס עבר למיאמי ביץ עם ארבעת ילדיו ואשתו גברת ותולט צ'אנג סגנית לשעבר ג'מייקה. לואיס אמר ב-2007 כי הוא שוקל לפתוח אקדמיה לאגרוף בינלאומית. ללואיס יש וילה במועדון גולף בג'מייקה. לואיס שחקן חובב שחמט והוא מימן תכנית לימודי שחמט עבור נוער מעוטי יכולת אחד מהתלמידים קיבל מלגה מאוניברסיטה טנסי טק.
