מכירים את זה שאתם נוסעים על כביש מהיר, מד המהירות מדגדג את ה-100, ואתם אחוזי קנאה שאין לכם את האפשרות פשוט להאיץ, לרכב לעבר האופק ורק לשמוע את שעגת המנוע? אבכן עם המצב בארץ מבחינת כבישים ותחבורה, ככל הנראה המצב הזה יישאר בגדר חלום, אבל עבור סבסטיאן לב (או לוב אם תרצו כי קצת קשה להעביר במדויק את האות œ בצרפתית) החלום הזה הפך למציאות.
לב נולד בצרפת במחוז אלזאס הגבול בגרמניה כאשר תווך 150 הקילומטרים לכל כיוון לעומק הגבול מאוכלס בתושבים ממוצא גרמני-גרפתי אשר לא הצליחו לצאת לכיוון הנכון של הקו המפקיד לאחר מלחמה כזו או אחרת עוד מתקופות נפולאון בונאפארט. לב נולד בחלק הצרפתי, אבל המנטליות שלו בכל הקשור לנהיגה הייתה גרמנית לגמרי. בגרמניה, מולדת ה"אאטובאן" (הכביש המהיר שנותר לך אישור לנסוע בו רשמית עד 130 קמ"ש אבל לא רשמית ללא הגבלת מהירות), גדלו נהגי מירוצים אגדיים הן בענף הפורמולה 1 והן בענף הראלי ומירוצי המכוניות שלא דורשות "טייס", לב אמנם היה צרפתי, אבל השתייך לקטגוריה הזו. את הסימנים הראשונים של חיבתו למנוע הוא נתן כאשר פוטר מעבודתו כשליח סמוך לשדה התעופה המקומי בגלל שלמרות שהביא את המשלוחים בריאים ושלמים ליעדם, הוא לא ירד מ-100 קמ"ש באף נסיעה ואגר דוחות מהירות בצורה סיסטמטית (מה לעשות, בצרפת אין אאטובאן). כדי שלא ישאר מובטל הוא שילב בין אהבתו לבין הצורך ההכרחי במשרה והחל להתחרות בתחרות המירוצים המקומית שהייתה תחת חסותה של "סיטרואן", מירוץ ה-Saxo.
בשנת 2002 לב נכנס רשמית לסבב ה-WRC תחת קבוצת סיטרואן שהתלהבה מיכולת הנהיגה שלו בטורנירים הקטנים שאירגנה. כבר בעונת הבכורה שלו, לב האפיל על חבריו המנוסים יותר לקבוצה, קרלוס סאינץ וקולין מק'רה ופספס את תואר האליפות בנקודה בלבד, תואר אותו גרף מי שעתיד היה להיות יריבו העיקרי, פטר סולברג. בשנת 2004 ההשואה הראשונה של לב אל מיכאל שומאכר נעשתה כאשר הצרפתי חיכה באופן מושלם את הדומיננטיות של הגרמני בסבב הפורמולה 1 וגרף אליפות היסטורית, עבורו ועבור "רנו" שרצתה תואר אחרי מספר שנים עקרות. בעונה שלאחר מכן, בסיום המירוץ התשיעי של העונה, לב שבר את שיא הנצחונות הרצוף לעונה אחת כאשר העמיד את השישי שלו ברצף ובכך השאיר את טימו סאלונן הנפלא מאחור. בהמשך העונה, בזמן הראלי הבריטי, לב הגיע למצב שבו הוביל את המירוץ, מה שהיה מבטיח לו את התואר בוודאות אבל לאחר שבקטע ה-15 אירעה תאונה בה נהרג נהג המשנה של מרקו מרטין, מייקל פארק, לב גזר על עצמו במכוון עונש של 2 דקות כדי לנשור למקום השלישי, מה שגרם לו לא לזכות בתואר באותו מירוץ. "רציתי לנצח, כל כולי רצה את הניצחון הזה, אבל אני אשיג אותו בעזרת ההגה והגלגלים ולא כתוצאה מזה שעמיתי למקצוע נהרג על מסלול", אמר אז הצרפתי. במירוץ הבא הוא סיים שני מאחורי מרקוס גרונהולם מה שנתן את האות לחגיגות של אליפות נוספת וללא שום כוכביות של מקרה טרגי ש"עזר" לו לזכות. לב לקח את האליפות הזאת עם פער של 56 נק' מה ששבר את שיאו של וולטר רוהל אשר לו היו 54 נק' יתרון לפני לא פחות מ-25 שנה קודם לכן. הוא גם ניצח את כל 12 הקטעים של הטור דה קורס והפך לראשון שזוכה מכל הקטעים של מירוץ ראלי כלשהו אי פעם. שנה לאחר מכן חברת "סיטרואן" לקחה הפסקה הסבב ה-WRC אבל רשמה את קבוצת הבת קרונוס לתחרות תחת השם Kronos Citroen WRC Team, קבוצה בה כמובן שללב היה תפקיד משמעותי. לב פתח את העונה רע ובמירוץ הראשון התרסק מה שאילץ אותו להתחיל עם עונש את הקטעים הבאים. הוא סיים מקום שני אחרי מרקוס גרונהולם ובכך התפתחה היריבות הגדולה בין השניים שהיו מועמדים לסיים 1-2 כבר מתחילת העונה. את הסיום של אותה עונה בהחלט אפשר לקחת מסרט דרמה טוב שכן לב פתח פער עצום (כרגיל) על יריבו השבדי ועל הדרך השווה (בגרמניה) ושבר (בטוקיו) את שיאו האדיר של קרלוס סיינץ של 26 ניצחונות של ראלי שלם. ניצחון במירוץ קפריסין העמיד את לב בעמדה שבא חסרה לו נקודה אחת במירוץ הבא אבל המזל רצה אחרת ולב יצא לטיול אופניים בשוויץ ושבר את עצם הזרוע הימנית שלו מה שגרם לו להחמיץ את המירוצים האחרונים של העונה, ארבעה במספר. גרונהולם , שראה כי יכול לסגור את הפער, ניצח במירוץ הראשון מבין הארבעה (טורקיה) ונגס בפער והגיע במצב רוח מרומם למירוץ מספר 2, אוסטרליה. בסופו של דבר, הוא סיים במקום החמישי המאכזב מה שנתן את האות לחגיגות של לב, שראה דרך לוויין את המירוץ ופרסם דרך אתר האינטרנט שלו סרטון בו הוא חוגג את הזכייה עם כוס קפה בבית ולא עם השמפניה המסורתית ("הבדלי שעות, המירוץ לפי שעון צרפת הסתיים ב8:35 בבוקר, אני לא תכננתי לשתות שמפנייה כל כך מוקדם").
לעונה הבאה לב כבר חזר כנהג סיטרואן שוב ואחרי עונה מתישה ומלאת תהפוכות, ההשוואות לשומאכר שוב הגיעו כאשר לב זכה באליפות הרביעית שלו ברצף, שכן שומי עצמו זכה ברצף של חמישה בין 2000-2004 (כולל) אבל כדי באמת להגיע להישגו של שומי ולקח ת5 אליפויות רצופות, לב היה צריך גם ניצחון בעונה הבאה (2008). יריבו על התואר היה מיקו הירוונן הפיני וכאשר לב הגיע למירוץ הלפני אחרון של העונה הוא בא עם יתרון של 14 נק 'על פני הפיני, אחרי שגם הפך לנהג הרביעי בלבד בהיסטוריה שאינו ממדינות סקנדינביה שזוכה במירוץ פינלנד (מול האוהדים המאוכזבים של יקירם הירוונן). היתרון של 14 הנק' קבע כי על הצרפתי לסיים לפחות בטופ-5 כדי להיות תלוי לגמרי בעצמו, ואחרי שרק אותו הירוונן ולאטבאלה סיימו לפניו, הוא חגג את המקום השלישי במירוץ עם תואר מספר 5 סה"כ וגם חמישי ברצף ובכך שבר את שיאם של יוהא קנקונן וטומי מאקינן (ושלו עצמו) שנשארו עם 4 זכיות בלבד.
בעונת 2009 לב כבר היה בטוח שתואר האליפות חומק ממנו כאשר הוא הגיע למירוץ האחרון של העונה בפיגור נקודה מול הירוונן. רק ניצחון במירוץ של בריטניה היה מקנה לו את התואר. אחרי נהיגה מדהימה, בעיקר בקטעים 8-9 שם הגדיל את הפער מ2.5 שהיות עד ל 25 שניות מיריבו על התואר, נצח במונחים של ראלי. לב ביסס את שמו כנהג הראלי הטוב ביותר בכל הזמנים עם אליפות מספר 6 והכין את הקרקע להרהורי הפרישה שלו.
הישארו מעודכנים
עונת 2010 נפתחה עבור הצרפתי באופן נפלא גם היא. מהר מאוד הוא שוב יצר פערים בלתי ניתנים לגישור מיריביו אבל לאחר מכן הוא דעך קצת ביכולת ולמרות שסיים על הפודיום בכל אחד מהמירוצים של העונה חוץ מיפן (שם סיים חמישי) הוא הגיע למירוץ האחרון בצרפת כשתואר האליפות עדיין לא מובטח לו. בצרפת, ה-Tour De Corse בו עלה לתודעה לראשונה הוחלף במירוץ אחר ה-Grand Prix Alsace שדגל הסיום שלו הונח בכניסה לכפר שבו לב גדל. מול הקהל הביתי, המשפחה האוהבת ויחד עם אינספור דמעות של אושר, לב חצה את קוה הסיום ראשון, גרף אליפות שביעית רצופה ועוד יותר העצים את מורשתו בענף הראלי התובעני.
לב דחה את הודעת הפרישה שלו אחרי שהשתכנע כי עדיין מסוגל להתחרות בצורה תחרותית מאוד מול יתר נהגי הסבב וקיבל ראיה לכך כשבאופן מדהים גרף גם את האליפויות של 2011 ו-2012 כדי לשים לעצמו מספר בלתי נתפס של 9 גביעי אליפות, כולן רצופות!
בשנת 2013, כשלא הצליח לשים את ידיו על התואר (לאנחת הרווחה של יתר משתתפי הסבב) הוא הודיע על פרישה ואמר שישאר בצוות הטכני של סיטראון כיועץ ומדריך נהגים צעירים של קבוצת Citroen Junior שהכשירה את ה"סבסטיאן לב"-ים הבאים. חיידק הנהיגה הכה בו פעם אחת נוספת שכן אחרי שנה אחת בחוץ, הוא אסף את עצמו ונרשם לעונת 2015 כנהג מן המניין אחרי שראה את האליפות חומקת לסיטרואן לטובת פורד. למרות זאת, הוא התקשה להסיר את החלודה שעטפה אותו בשנת השבתון ושוב לא זכה בתואר והניח את המפתחות בצד הפעם סופית. לב הפך את הנהיגה לעניין משפחתי שכן אישתו ואלרי היא נהגת המשנה שלו במירוצים שאינם במסגרת ה-WRC, שם שירת אותו נאמנות חברו ממונטה קרלו, דניאל אלאנה.
ללא ספק, מדובר באגדת ענף המירוצים ולא רק בראלי עצמו אלא בכללי וייקח עוד הרבה זמן עד שמישהו יתקרב להישגיו של הצרפתי חם המזג.
