טייגר וודס היה שם נרדף להצלחה. אמרת טייגר וודס, אמרת תארים, זכיות, מדליות. טייגר וודס היה הגולפאי מספר אחת בעולם ואחד הספורטאים המצליחים בעולם. ואז הגיעה שנת 2009 הארורה מבחינתו. יש משפט שאומר – "כל מה שעולה חייב לרדת" אז לוודס הגיעה נפילה קשה לתקופה לא קלה. הוא הצליח להתאושש ממנה קצת, לעיתים אפילו בצורה יפה, אך לאחרונה הוא חווה נפילה נוספת, בגידה שמגיעה מגופו המתייעף "כרגע, אני צריך לעבוד המון על המשחק שלי ובמקביל להקדיש זמן לאנשים החשובים לי", נכתב בהודעה, "המשחק שלי והתוצאות שלי בלתי מתקבלות. כמו שכבר אמרתי בעבר, אני מופיע לטורניר כדי להתחרות ברמה הגבוהה ביותר. אחזור כשארגיש שאני מוכן
טייגר וודס נולד בסייפרס שבקליפורניה וכונה בשם "טייגר" (טיגריס) על שם חברו הטוב של אביו, אשר שירת עמו יחד במלחמת וייטנאם. מהעת שהחל להתפרסם כשחקן גולף, הפך כינויו לשמו הפרטי והוא נקרא בפי כל "טייגר וודס". וודס גדל באזור העיר לוס אנג'לס ולמד בתיכון בעיר אנהיים. אביו של וודס, ארל וודס, אשר הלך לעולמו בשנת 2006, השתחרר מצבא ארצות הברית בדרגת לוטננט קולונל (סגן אלוף). שניים מסביו של האב הם ממוצא אמריקאי-אפריקאי, אחד ממוצא סיני ואחד ממוצא אינדיאני. אימו של וודס הגיעה לארצות הברית מתאילנד ואף היא ממוצא מעורב, שניים מסביה תאילנדים, אחד סיני ואחד הולנדי. וודס, מגדיר את מוצאו האתני, בבדיחות הדעת, במונח שהמציא Cablinasian (צירוף של חלקי המילים "לבן" (Caucasian), "שחור" (Black), "אינדיאני" (Indian), "אסיאתי" (Asian), בשפה האנגלית).
וודס היה "ילד פלא" בספורט הגולף והחל לשחק כבר בגיל שנתיים. בשנת 1978, בהיותו בן שלוש, הוא הופיע בתוכנית אירוח בטלוויזיה אמריקאית בה הפגין את כישרונו. כבר בגיל חמש הצליח לשחק גולף ברמה שחובבנים מנוסים רבים מתקשים להגיע אליה, וכישרונו תואר בירחון הגולף המוביל Golf Digest. בשנת 1984 ניצח בתחרות לגילאי 10-9 במסגרת אליפות העולם בגולף לנוער, והוא בן שמונה בלבד, אך צורף לתחרות מכיוון שלא הייתה קבוצת גיל שהתאימה לגילו. החל מאותה שנה זכה וודס באליפות העולם בגולף לנוער שש פעמים, מהן ארבע ברציפות בשנים 1988-1991. בגיל 15 היה לאלוף הנוער בגולף בארצות הברית, המנצח הצעיר ביותר בתחרות זו מאז ומעולם. באותה שנה נבחר לשחקן השנה החובבן בגולף על ידי הירחון גולף דייג'סט.
בשנת 1992, לאחר שהגן על תוארו כאלוף הנוער של ארצות הברית בגולף חובבים, התחרה וודס לראשונה כחובבן באירוע של התאחדות הגולף המקצועני (PGA), באליפות הפתוחה של לוס אנג'לס. בשנת 1993 זכה בפעם השלישית ברציפות באליפות הנוער של ארצות הברית בגולף, ועד היום הוא אלוף הנוער הצעיר ביותר בארצות הברית והיחיד שהצליח לזכות ביותר מאליפות אחת. בשנת 1994, לאחר שזכה באליפות ארצות הברית לחובבנים, היה חבר בנבחרת ארצות הברית לאליפות העולם לגולף חובבים. בהמשך אותה שנה החל את לימודיו באוניברסיטת סטנפורד, ובשנת 1995 ניצח בתחרות גולף ארצית לסטודנטים. וודס הגן על תוארו כאלוף ארצות הברית לחובבנים בשנת 1995 ובאוניברסיטה שבה למד, נבחר לאתלט הבולט ביותר בשנת לימודיו הראשונה. באותה שנה השתתף לראשונה, עדיין כשחקן חובב, בתחרות גולף מקצועני באליפות ראשית (מייג'ורס), הצליח לעבור את שלב הניפוי וסיים במקום ה-41, כחובבן היחיד שעבר את שלב הניפוי. בגיל 20 היה וודס לשחקן הגולף הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית שהצליח לנצח שלוש פעמים ברציפות באליפות ארצות הברית לחובבנים. באותה שנה ניצח אף לראשונה בתחרות גולף יחידים, לסטודנטים ואף הישווה את שיא החבטות לחובבן באליפות בריטניה הפתוחה בגולף. לאחר שבילה שנתיים כסטודנט, עזב את האוניברסיטה והצטרף לשורות הסבב המקצועני בגולף.
הישארו מעודכנים
בחודש אוגוסט 1996 הכריז וודס על הצטרפותו לסבב המקצועני בגולף ומיד חתם על חוזה פרסום עם חברת נייקי, למוצרי ספורט, בשווי 40 מיליון דולר ועם חברת טייטליסט (Titleist), למוצרים לספורט הגולף, בשווי 20 מיליון דולר. האליפות הפתוחה של מילווקי הגדולה, הייתה התחרות הראשונה בה השתתף כמקצוען והוא סיים בה במקום ה-60. אולם בשלושת החודשים הבאים ניצח בשתי תחרויות מקצועניות ובכך רכש לעצמו כרטיס כניסה לאליפות הסבב. בשנת 1996 הכתיר אותו ירחון הספורט היוקרתי של ארצות הברית, ספורטס אילוסטרייטד כ"ספורטאי השנה", בזכות השפעתו על משחק הגולף, והתאחדות הגולף המקצועני (PGA) הכתירה אותו כ"שחקן הצעיר הטוב של השנה". עד היום הוא שחקן הגולף היחיד בסבב הגולף המקצועני שזכה לתואר זה שנה בלבד לאחר שנכנס לסבב. בחודש אפריל 1997 ניצח וודס בתחרות המאסטרס בהפרש של 12 חבטות מהבא אחריו והיה למנצח הצעיר בכל הזמנים בתחרות זו ולמנצח הראשון ממוצא אפריקני או אסיאתי. בדרכו לניצחון שבר וודס 20 שיאים של תחרות המאסטרס, והשווה שישה שיאים אחרים והפך מאז לשחקן הגולף הבולט בעולם. באותה שנה הוא המשיך וזכה בשלוש תחרויות מקצועניות נוספות בארצות הברית וב-15 ביוני 1997 דורג לראשונה כמספר אחד בעולם בין שחקני הגולף המקצוענים. היה זה 42 שבועות לאחר שהחל בקריירה המקצוענית שלו – העלייה המהירה ביותר בהיסטוריה של הגולף למקום הראשון בדירוג העולמי.
למרות שהציפיות מוודס הלכו וגברו, יכולתו בשדה הגולף החלה לרדת במחצית השנייה של שנת 1997, ובשנת 1998 ניצח בתחרות אחת בלבד בסבב הגולף המקצועני. וודס ענה למבקריו כי הוא מנסה לשנות את אופן החבטה שלו בכדור וכי הוא מקווה להשתפר בעתיד.
בחודש יוני 1999 ניצח וודס בטורניר ממוריאל, ובכך סימן את תחילתה של התקופה הארוכה ביותר שבה שלט שחקן גולף כלשהו בראשות הגולף המקצועני. במשך שנתיים אחר כך זכה ב-17 תחרויות גולף מקצועני, ובמהלך חמש שנים נוספות זכה ב-32 תחרויות נוספות, הישג חסר תקדים מזה עשרות שנים בספורט הגולף. את שנת 1999 סיים עם שמונה ניצחונות בתחרויות, הישג שלא היה דומה לו בעשרים וחמש השנים הקודמות. הוא נבחר באותה שנה לשחקן השנה בגולף על ידי סבב הגולף המקצועני וכן לאתלט השנה על ידי סוכנות הידיעות Associated Press. בסוף שנת 1999 החל וודס רצף של 264 שבועות בראשות הדירוג העולמי בגולף, הישג שאין שני לו. החל משנת 1999 ועד לשנת 2002 זכה וודס בשבע מתוך אחת-עשרה אליפויות בסבב הראשי (ה"מייג'ורס" – טורניר המאסטרס, אליפות ארצות הברית הפתוחה בגולף, האליפות הפתוחה של בריטניה, ואליפות ה-PGA). בשנת 2000 ניצח באליפות הפתוחה של ארצות הברית בגולף בהפרש של 15 חבטות מהבא אחריו, שיא חדש ששבר שיא הפרש חבטות קודם שהושג כ-140 שנים קודם לכן בשנת 1862.
את שנת 2000 פתח וודס בניצחון חמישי ברציפות בתחרות המקצוענית שבה שיחק, ובסך הכול ניצח באותה שנה בשלוש אליפויות בסבב הראשי, ובתשע תחרויות מקצועניות והישווה או קבע 27 שיאים חדשים בסבב המקצועני. בתחרות AT&T הפגין את מלוא יכולתו כאשר שבע גומות לפני סיום התחרות פיגר אחר המוביל בשבע חבטות, ולמרות זאת הצליח בסופו של דבר לנצח בתחרות. לאחר שניצח באליפות הפתוחה של ארצות הברית לשנת 2000, הפך וודס לשחקן עם סך הזכיות הכספיות הגבוה ביותר בהיסטוריה של הגולף המקצועני. וודס מחזיק גם בשיא המקצועני לניצחון במספר החבטות הנמוך ביותר מתחת לתקן בתחרות מקצוענית (19 חבטות מתחת לתקן). וודס המשיך לשלוט בגולף המקצועני אף בשנת 2001, זכה פעם נוספת בטורניר המאסטרס, והיה לשחקן היחיד שזכה באותה שנה בכל ארבע האליפויות בסבב הראשי (המייג'ורס). ממוצע החבטות שלו בשנת 2000 היה הנמוך אי פעם בהיסטוריה של סבב הגולף המקצועני.
בשנים 2003 – 2004 המשיך וודס להיות אחד השחקנים הבולטים בסבב המקצועני, אך כבר לא היה השליט המנצח במגרשי הגולף. בשנים אלו לא זכה וודס באף אחת מהאליפויות הראשיות. בשנת 2003 היה השני בדירוג הזכיות הכספיות ובשנת 2004 במקום הרביעי. בחודש ספטמבר 2004 ירד וודס מהמקום הראשון בדירוג הכללי בגולף המקצועני. למרות שהישגו של וודס בדירוג היה חסר תקדים, רבים מהפרשנים תהו לגבי הירידה בכושרו. חלקם תלו זאת בשינוי אופן החבטה שלו בכדור, אחרים ייחסו זאת לאירוסיו. וודס הודיע באותה עת כי הוא מתאמן פעם נוספת בשינוי אופן החבטה שלו באופן שיפחית את העומס על ברכו השמאלית, שבה עבר ניתוח אורטופדי כתוצאה משחיקה ממושכת.
בשנת 2005 שב טייגר וודס לנצח. הוא חזר ועלה למקום הראשון בדירוג המקצועני. בשנת 2005 ניצח שוב באליפות המאסטרס. בתחילת יולי 2005 ניצח וודס בפעם השנייה באליפות הפתוחה של בריטניה, ובכך זכה בפעם העשירית בקריירה באליפות ראשית. סך הכול ניצח בשש תחרויות בסבב המקצועני באותה שנה ובסופה עמד בראש דירוג הזכיות הכספיות.
שנת 2006 החלה אף היא בשליטה של וודס בגולף המקצועני, אולם בחודש מאי נפטר אביו, שהיה גם מורהו הרוחני בגולף ומקור השראתו, זאת לאחר מאבק ממושך במחלת סרטן הערמונית. וודס התקשה להתגבר על משבר זה בחייו ויצא לחופשה של תשעה שבועות מהסבב המקצועני. כאשר שב להתחרות באליפות ארצות הברית הפתוחה, ניכר היה כי אינו באותו כושר משחק, והוא לא הצליח להעפיל משלב הניפוי, בפעם הראשונה בקריירה המקצוענית שלו. אולם, שלושה שבועות אחר כך סיים במקום השני בתחרות ווסטרן הפתוחה והשתיק בכך את מבקריו. בהמשך אותה שנה המשיך וזכה באליפות הפתוחה של ארצות הברית ואף באליפות ה-PGA. עד נובמבר 2006, זכה וודס ב-54 תחרויות מקצועניות בסבב התאחדות הגולף המקצועני והוא השחקן הצעיר ביותר שניצח ביותר מחמישים תחרויות.
ב-11 שנים שבהן התחרה וודס בסבב המקצועני, עד לסוף שנת 2007, הוא הרוויח כ-101 מיליון דולר אך ורק מניצחונותיו הספורטיביים בתחרויות גולף מקצועניות. הכנסותיו מחוזי פרסום עולים בהרבה על סכום זה, ומסתכמים בכ-769 מיליון דולר.
"איכזבתי את משפחתי ואני מתחרט על הטעויות האלה בכל ליבי", כתב וודס באתר האינטרנט שלו. מאז תאונת הדרכים המסתורית, שבה וודס נפצע קלות בפניו, העריכו רבים כי הפצעים היו תוצאה מחבטה של אשתו, אלין, וכי ההתנגשות בצינור הכיבוי ובעץ התרחשה לאחר שהיא שברה את חלון הרכב במחבט גולף. בהודעת ההתנצלות שלו המשיך וודס להכחיש גרסה זאת. מקרה זה היה נקודת המפנה בחייו האישיים ובקריירה של הגולפאי המחונן. רבים לא האמינו שהוא יתאושש מהמכה אך לוודס היו תכניות אחרות. זה אמנם לקח לו זמן, אבל שנתיים וחצי אחרי ששרשרת הבגידות שלו הפכה לחומר הכי לוהט בצהובונים, וודס חזר לזכות בטורנירים. במארס 2012, וודס ניצח בטורניר ההזמנה של ארנולד פאלמר ושלושה חודשים לאחר מכן הוא זכה בטורניר ה-73 בקריירה והפך לשיאן הזכיות בטורנירים בסבב בכל הזמנים. ב-2013 הוא זכה בשישה טורנירים נוספים, אך מאז – נאדה.
בזמן שחלף מאז, וודס סבל מפציעות רבות, כאבי גב כרוניים ולמעט הברקות בודדות, בעיקר מיכולת נמוכה על גבול הפתטית. אם בעבר פרשנים העלו חשש שוודס יחסל את התחרותיות בענף הגולף ויהפוך אותו להצגה של איש אחד, היום הם מתווכחים בינם לבין עצמם האם בכלל ישנו סיכוי כלשהו שנזכה לראות אותו זוכה בטורניר נוסף.
בניגוד, כאמור, להתרסקות המקצועית שלו, דווקא בחייו האישיים וודס חווה פריחה. אחרי שהתגרש מנורדגרן, הוא החל לנהל מערכת יחסים עם לינדזי וון, כוכבת סקי ודמות אהובה במיוחד בספורט האמריקאי. הזוגיות היציבה של השניים הצליחה לשקם במובן מסוים את התדמית המרוסקת של וודס.
וודס כבר בן 40. אילו היה משחק בכל ענף אחר, הוא היה נחשב לקשיש. למעשה, כנראה שכבר היה שחקן עבר. גולף שונה, הקריירות בו ארוכות יותר. את תואר המייג'ור ה־18 והאחרון שלו קטף ג'ק ניקלאוס האגדי ב־1986, בהיותו בן 46. זה אותו שיא זכיות במייג'ורים שוודס נראה בדרך לשבירתו, שעה שזלל 14 תארים גדולים החל ב־1997. כעת, השיא הזה נראה בטוח. סקר שערך השנה ESPN בקרב 56 גולפאים העלה כי 70% מהם לא מאמינים שוודס יזכה בתואר מייג'ור נוסף, שלא לדבר על ארבעה.
זכייתו ב־2008 באליפות ארצות הברית מסמלת במידה רבה את הטעויות שביצע בחלק הראשון של הקריירה. הופעתו בטורניר היתה מופלאה, גם בגלל שעשה זאת כמעט על רגל אחת. וודס שיחק תוך שהוא סובל מקרע ברצועה בברך, שליווה אותו במשך עשרה חודשים, ומשברי מאמץ בשוקית. מיד אחרי האליפות נכנס לחדר הניתוחים. היה זה תואר המייג'ור האחרון שלו. בשנה שאחרי התפוצצה פרשיית הבגידות. מאז, הוא לא באמת חזר לעצמו.
יש המקשרים את קשייו של וודס לפרפקציוניזם שלו, לשינויים החוזרים ונשנים שעשה בסגנון החבטה בניסיון למצוא את ההנפה המושלמת. ייתכן שזה היה נכון בתקופות אחרות, אך כשגופו אפילו אינו מאפשר לו לחבוט, הסגנון לא משנה. בשנים האחרונות, גובה ממנו הגוף מחיר כבד על התקופה שבה התעקש להמשיך לשחק חרף פציעות או חזר מוקדם מניתוחים. "יש סיבה שהגוף מתפרק", אומר גולפאי העבר הגדול גרג נורמן.
סטיב וויליאמס, הקאדי (נושא כלים) שעבד עמו בין 1999 ל־2009, טוען כי וודס השקיע בצעירותו יותר מדי בגופו ובחיזוקו. "כשיביט לאחור, טייגר עשוי לפקפק בחלק מהפעילויות שעשה", אמר ל־BBC, "ייתכן שחלק מהעבודה בחדר הכושר הובילה להחמרה בפציעות הללו". קל לבטל את דברי וויליאמס, שמסוכסך עם וודס מאז נפרדו השניים. באוטוביוגרפיה שפרסם, ביקר הקאדי את התנהלותם של וודס ואנשיו בזמן חשיפת הבגידות וטען כי חש "כמו עבד" כשהגולפאי השליך את מחבטיו לעבר התיקים, שולח אותו להתכופף ולהרימם. וודס לא הגיב להערכות של וויליאמס בנוגע לגופו, אך מודה שעשה טעויות. "שיחקתי כשאני סובל מהרבה פציעות, במצבים שבהם כנראה שלא הייתי צריך", אמר, "עליתי לעצמי בטורנירים, בחודשים ובשנים".
מהמקום ה־476 בדרוג העולמי, הדרך חזרה למעלה, אם אי פעם תתחיל, תהיה ארוכה. שיאו של וודס מאחוריו, אבל אסור לשכוח כמה עצום היה — גם אם לא נגע בשיא המייג'ורים, וגם אם החברה המודרנית תמיד דורשת יותר. "קראתי הרבה ברשתות החברתיות על מספר התארים שטייגר יכול היה לקחת", סיפר מקילרוי, "למה שלא פשוט נעריך את מה שעשה? זה כשלעצמו יוצא דופן".
