ג'ו דימאג'יו היה אגדה עוד בחייו ולא רק בגלל יכולות השיא על מגרש הבייסבול. עד היום אין מי שמשתווה אליו בשום מובן. סיפורו של אגדת ספורט שלא נראה גם עוד 100 שנה
ג'וזף פול נולד במרטינז, קליפורניה, ב-25 לנובמבר 1914, הילד השמיני מתוך תשעה של ג'וזפה ורוזלי דימאג'יו שהיגרו לארה"ב מסיציליה בתחילת המאה הקודמת. בעקבות השפל הגדול של שנת 29 נאלץ ג'ו בן השש-עשרה לעזוב את בית-הספר והתחיל לעבוד במפעל ליצור בקבוקי מיץ תפוזים. במהלך השנים הקרובות עסק גם בסבלות בנמל אך בעיקר השקיע את זמנו הפנוי במשחק בייסבול במגרש חניה בפאתי סן-פרנסיסקו. אז החלו השנים הראשונות במשחק, שהוכיחו שגם הטובים ביותר צריכים קשרים.
וינס, אחיו הגדול של ג'ו, התקבל בשנת 1932 לכלבי הים של סאן-פרנסיסקו, קבוצת מיינור-ליג קטנה. במהלך העונה הקבוצה היתה צריכה שורטסטופ, ווינס המליץ על אחיו הצעיר ג'ו. ג'ו הצעיר הראה ניצוצות של כוכב כבר מההתחלה, המספרים שלו מהעונה המלאה הראשונה בכלבי הים היו מדהימים- ממוצע חבטות של 340., 28 חבטות מעבר לגדר, 161 RBI ורצף חבטות של 61 משחקים.
בעונה השנייה שלו (1934), סקאוטרים רבים הגיעו למגרש המאולתר בסן-פרנסיסקו לראות את הפלא שעבר לשחק בסנטר-פילד, עם סיום העונה סוכם שבתום העונה הבאה יעבור ג'ו בן ה-20 ליאנקיז, תמורת חמישה שחקנים ו-25,000 דולר.
בשלושה במאי 1936 עלה דימ'אגיו הצעיר בפעם הראשונה במדי היאנקיז, כבר באותו משחק הוא חבט בשלוש מתוך שישה אט-באטס, העונה הראשונה המשיכה להיות חלומית והוא סיים אותה עם 29 הום-ראנז ו-206 חבטות, שיאי יאנקיז עבור שחקן שנה ראשונה שעדיין לא נשברו. באותה עונה נבחר דימאג'יו לשחק באול-סטאר, ה"רוקי" הראשון אי פעם לעשות זאת. את העונה, כמו גם את השלוש הבאות, סיימו היאנקיז כאלופים כשניצחו בסדרת הגמר את הג'יינטס, במה שהיה ה"סאבווי סיריס" לפני שהג'יינטס עברו לסן-פרנסיסקו והמטס הוקמו.
אך לא הכל היה ורוד בקריירה שלו. צ'ארלס א. לינדברג מוכר בעולם בעיקר בשל היותו הטייס הראשון שחצה את האוקינוס האטלנטי ללא חניות ביניים. אך בארה"ב מוכר לינדברג גם בשל פרשיה אחרת, הרבה פחות שמחה. בשנת 1932 נולד בנו הראשון של לינדברג. התינוק נחטף ומעולם לא נמצא, הפרשה סרבה לרדת מהכותרות והעסיקה את ארה"ב במשך שנות השלושים. באפריל 38, כמה ימים לפני פתיחת עונת הבייסבול, ביקש דימאג'יו להשתחרר מהיאנקיז בכדי לאלץ אותם לשפר את שכרו שעמד על 25,000 דולר. בסוף הוא ויתר, אך האוהדים של היאנקיז לא. בתחילת העונה הם קראו קריאות גנאי לכל מהלך שלו. דימאג'יו, בהתבטאות אומללה שרק הגבירה את הקריאות, אמר לכתב ששאל אותו על צעקות הבוז: "היית יכול לחשוב שאני חטפתי את התינוק של לינדברג". אבל האוהדים כמו אוהדים שכחו לו את הכל כשהיאנקיז זכו ב"וורלד סיריס" בתום העונה
חיי המשפחה שלו היו מעניינים גם הם, דימאג'יו האיטלקי בעל המראה השרמנטי, נחשב לרווק מספר אחת בארה"ב. בנובמבר 39, שישה ימים לפני יום הולדתו ה-25, שבר את הלב לנערות רבות בכל רחבי אמריקה כאשר התחתן עם השחקנית דורותי ארנולד. החתונה נערכה כשמחוץ לקתדרלת סן-פרנסיסקו עמדו עשרות אלפי אוהדים שרצו לראות את הזוג המלכותי יוצא מחופתו. בשנת 41 נולד בנו ג'ו ג'וניור, אך למרות זאת הנישואים לא עלו יפה ובסוף שנת '43 הזוג התגרש.
לו גריג, שחקן הבסיס הראשון של היאנקיז, נשא ב-4 ביולי 1939 נאום בשל מחלת עצבים נדירה, ופטירתו ביוני 1941 השאירה את שחקני ואוהדי היאנקיז המומים.
אחרי שסיים משחק ללא חבטה ב-14 למאי מול קליבלנד, החל דימאג'יו את רצף החבטות הארוך בהסטוריה, בשני ביולי מול הרד-סוקס חבט דימאג'יו הום-ראן, ששבר את שיא החבטות במשחקים רצופים שנקבע ע"י ווילי קלר ב-1897 ועמד על 44. לאחר המשחק התראיין דימאג'יו ברדיו וגרם לאלפי עיניים לדמוע כאשר הקדיש את השיא ללו גריג שנפטר שבועות מספר לפני כן.
הרצף נעצר ב-17 ליולי אחרי 56 משחקים, יותר מחודשיים מאז שהחל. לאחר המשחק אמר דימאג'יו: "נו, אני שמח שזה נגמר".
כמו מספר כוכבי בייסבול, ובראשם טד וויליאמס שהיה טייס קרב, התגייס דימאג'יו, בתחילת שנת 43, לצבא ארה"ב. בניגוד לווילאמס, דימאג'יו העביר את שירותו בעיקר בכניסה ויציאה מבתי חולים שטיפלו באולקוס שלו, את שאר הזמן העביר במשחקי בייסבול עם החבר'ה בבסיס. האירוע המשמעותי היחיד שעבר עליו בצבא היה גרושיו מאשתו דורותי, שהיו, כאמור, בסוף 43. הוא השתחרר לאחר המלחמה בספטמבר 1945, וחזר לשחק ביאנקיז בעונת 46 לאחר שלוש שנות הפסקה.
ג'ו המשיך להוביל את היאנקיז להישגים. ב"וורלד סיריס" של שנת 47, שהיתה הראשונה ששודרה בטלויזיה, ניצחו היאנקיז את הברוקלין דודג'רס בעוד "סאבווי סיריס", לפני שהדודג'רס עברו גם הם לצד השני של אמריקה.
בעונת 49 היה דימאג'יו שחקן הבייסבול הראשון שקיבל 100 אלף דולר לעונה, ובעונת 51 הוביל את היאנקיז לאליפות נוספת כשהוא מעביר את השרביט לשחקן הגדול הבא של היאנקיז – מיקי מנטל.
בדצמבר אותה שנה, כשהוא בן 37, הודיע דימאג'יו על פרישה ואמר: "פשוט אין לי את זה יותר". המספרים של דימאג'יו במהלך הקריירה סולידיים- 2214 חבטות, 361 הום-ראנז ו-1537 RBI, אבל גם ממוצע של 325., שלושה תארי MVP, אול-סטאר בכל אחת משלוש-עשרה שנותיו בליגה ותשע טבעות אליפות.
בית העיריה של סן פרנסיסקו לא ראה כזה דבר עד שהחלו לערוך בו נישואים חד מיניים, ב 14 בינואר 1954, שנתיים אחרי שהכירו ב"בלינד-דייט" באו בברית הנישואין ג'וזף פול דימאג'יו ונורמה ג'יין מורטנסון, הידועה גם כמרילין מונרו (כנראה שלא אנחנו המצאנו את השידוך בין דוגמניות לספורטאים). הנישואין, דרך אגב, לא הוציאו את שנתם, והזוג המלכותי (מס' 2) נפרדו אחרי תשעה חודשים בלבד.
בשנת 55, כצפוי, נבחר דימאג'יו להיכל התהילה בפעם הראשונה בה היה מועמד. ובשנת 69 במהלך חגיגות מאה שנה לבייסבול הוא נבחר לשחקן הטוב ביותר שעדיין בחיים (התואר הכללי הלך ל"בייב" רות'). שנתיים לפני כן הוציא פול סיימון את השיר "גב' רובינסון" ובו השאלה האלמותית- "Where have you gone, Joe DiMaggio?", כשג'ו שמע את זה הוא אמר לחבר: "מעולם לא הצלחתי להבין את כוונת השיר".
בספטמבר 98 התגלה בגופו של דימאג'יו סרטן ריאות. באותו חודש הוא הגיע בפעם האחרונה ליאנקי-סטאדיום ושם, מול קהל רוגש, הוענקו לו תשע טבעות אליפות במקום התשע שנגנבו מחדרו במלון ב-1960. חצי שנה לאחר מכן, בשמיני למארס 1999, כשהוא בן 84 נכנע ג'ו דימאג'יו לסרטן.
