כשיש לך ביטחון עצמי גבוה כמו של סרגיי ריכטר קשה מאוד שלא להתייחס אליך. לא מפחד מכישלון, מחפש חשיפה לענף ויוצא בהצהרות בומבסטיות- הקלע הישראלי מגיע לברזיל עתיר בניסיון ולאחר שהפיק לקחים מהאולימפיאדה הקודמת וממש לא מתכוון להיות "עוד חבר משלחת" בריו 2016.
ריכטר עלה לארץ בגיל שש מאוקראינה, ואת דרכו בענף הקליעה החל בהיותו בן שתים עשרה. אביו היה מתאבק ואמו עסקה בהחלקה אומנותית כך שאת האהבה לספורט הוא קיבל מהבית. מאז שנכנס לענף, ריכטר הוא טיפוס דומיננטי ובכל הנוגע ליכולותיו יש לגביו קונצנזוס מוחלט. מאז 2004 הוא זכה בכל שנה בתואר הלאומי ובשנת 2009 החל לפרוע שטרות גם בזירה הבינלאומית כאשר זכה במדליית זהב בגביע העולם והשווה את השיא העולמי לנוער. ב2011 הגיע הרגע המאושר בחייו של סרגיי- בגביע העולם בקוריאה היה לישראלי הראשון שהשיג את הקריטריון לאולימפיאדת לונדון. במשחקים האולימפיים עצמם, היה רחוק נקודה מהשגת מקום בגמר וסיים במקום התשיעי.
ריכטר, שייאוש וותרנות אלו מילים שכלל לא מאפיינות אותו- חזר במהרה למוטב. ב2013 זכה במדליית זהב באליפות אירופה ברובה אוויר וב2015 כבר שיחזר את ההישג הגדול בקריירה וקבע בפעם השנייה ברציפות קריטריון אולימפי. כעת, אחרי שנים רבות שענף הקליעה ספג לא מעט ביקורות חריפות על רקע הכישלונות המהדהדים לרשום הישג משמעותי ברמה האולימפית, עושה רושם כי ריכטר מייצר רוח אולימפית חדשה ומרעננת. ב5 השנים האחרונות, ריכטר מתחרה עם הטופ של אירופה בליגת הקלעים של גרמניה שנחשבת לליגה הטובה בעולם והצליח לאחרונה להגיע לשלב הגמר יחד עם המועדון אותו הוא מייצג, מה שמעיד על הכושר הנפלא בו הוא מצוי.
ריכטר הוא ספורטאי שאוהב ציפיות גבוהות וחשיפה מתמדת. " עצם העובדה שאני תחת הכוונה לאומית מחייבת אותי להיות טוב יותר בהשוואה ללונדון, שבה לא הייתי מסומן למדליה" , הוא מצהיר. ריכטר שואף מעצמו הרבה יותר ממה שהסובבים שואפים ממנו והצהיר לא פעם כי הוא מכוון אף למדליית זהב.
בגיל 26 מגיעה ההזדמנות הגדולה של סרגיי ריכטר להציב עצמו כאחד הספורטאים הגדולים בישראל. יש הסבורים כי הוא התקווה הכי נוצצת שהייתה לענף לקבל קצת יותר חשיפה, תקציב ותהילה. כעת, נותרה רק שאלה אחת פתוחה לקראת האולימפיאדה- סרגיי ריכטר, הצלחה או אכזבה?
