משחקי אגו

ב-6 לפברואר 2016, נבחרת ישראל נכשלת פעם נוספת לעלות לבית העליון של טורניר הפדרציה בטניס. עוד שנה שבה הנבחרת הלאומית מפסידה, ועוד על אדמת הבית שלה, ישראל. עוד שנה שבה האוהדים הממורמרים שעשו את דרכם מכל קצוות הארץ, חזרו הביתה בתחושת אכזבה, בתחושה שבשנה הבאה יהיה טוב יותר. כיצד ייתכן שהנבחרת הלאומית של מדינת ישראל בנשים לא מצליחה לעלות מדרגה, לעזוב את הבית האזורי ולהפוך לאחת מהנבחרות הטובות בעולם?

ב-2007 עשינו זאת. היינו בבית העליון. היינו אחת מ-8 הנבחרות הטובות בעולם והייתה לנו גאווה לאומית, גם אז, לא להרבה זמן. גם אז, הפסדנו ברציפות לרוסיה, אוקראינה ואסטוניה וירדנו מהבית העליון לבית האזורי. במשך מספר חודשים מועט, הייתה תקווה שאנו מסוגלים להראות לעולם שיש לנו ענף ספורט מצליח אחר, חוץ מהג׳ודו והגלישה. הרי כולנו יודעים שבזמן הקרוב, כדורגל וכדורסל הם לא הענפים לחפש בהם הישגים. אנו פשוט רעבים להצלחה בספורט.

עד היום, העם הישראלי הגיע מוכן לכל משחק של הנבחרת, עודד מכל הנשמה, רצה שהמדינה הקטנה שלנו תצליח ותמקם את עצמה על המפה, כמו אוקראינה, רוסיה, צ'כיה. גם כשיש שחקניות מוכשרות, כאשר אחת מהן נחשבת משום מה לשחקנית הטובה בהיסטוריה של הטניס הישראלי, שחר פאר, אנחנו פשוט לא מצליחים. כמו בכל ענף ספורט, האגו וחוסר המקצועיות של המערכת הורס מדי שנה את החלום הישראלי, בספורט בכלל, ובטניס בפרט. ההנהלה הכושלת שממשיכה לתת ל״שחקנית״ שחר פאר את הבמה. ההנהלה, הכוללת את שלמה גליקשטיין ועמוס מנסדורף, ממשיכה לתת לשחר פאר את האפשרות לעשות כל מה שברצונה החופשי.

שחר פאר היא השחקנית שמונעת מדניס חזניוק מלהשתתף בטורנירי הפדרציה. עקב הסכסוך המתמשך בין השתיים, נבחרת הפדרציה שבראשה המאמנת ושחקנית העבר ציפי אובזילר, מונעת מהשחקנית להשתתף במשחקי הנבחרת, למרות שדניס עקפה את שחר וכעת היא נמצאת רק במקום ה-592 בעולם, לעומת חזניוק שמדורגת כמעט 250 מקומות מעליה, במקום ה-340. שלמה גליקשטיין טען פעם כי דירוג עולמי הוא לא הקריטריון היחיד להיכלל בנבחרת הפדרציה, אלא שגם היכולת לשמור על תחושה חברותית בנבחרת. אז אם כך, יש להעיף את שחר מכל המדרגות ולמנוע ממנה מלהיות הפנים של הטניס הישראלי.

די, כמה כבר אפשר לסבול את חוסר המקצועיות שלה? כמובן שיש כאלו שלא יסכימו איתי, אבל שחר פאר היא הפרי הרקוב ביותר במערכת, אבל לא היחיד. כל מי שנותן לה את הבמה להגיד ולעשות מה שבא לה, מקומו לא פה. באליפות ישראל, היא לא הסכימה ללחוץ יד לחזניוק ואמרה לה: ״את בושה למדינה״. למרות זאת, היא המשיכה לייצג את הנבחרת הישראלית שלנו, המשיכה להפסיד ולשבור את התקוות של האוהדים. כמי שהיה נוכח בכל טורניר הפדרציה שנערכו באילת, 4 בסך הכל, אני אומר באופן חד משמעי כי שחר פאר היא אדם לא מקצועי, רע, ומעל הכל, מזמן לא בשיאה.

הגיע הזמן לפנות את הדרך לאחרות, גברת פאר. את מדורגת במקום ה-596 בעולם, והיית פעם 11 בעולם. תמיד אומרים כי את השחקנית הישראלית הטובה ביותר, אבל זה ממש לא נכון. למרות שנולדה בבלארוס, אנה סמשנובה היא השחקנית המעוטרת ביותר והטובה ביותר בהיסטוריית הענף היפה. למרות שהיגרה לארץ בגיל 14, היא שיחקה בנבחרת במשך 15 שנים (שיא שגם אובזילר שותפה לו), ניצחה 38 משחקים ביחידות (שיא) והתמודדה ב-61 משחקים. חוץ מזה, היא זכתה ב-19 תארים שוניםשלא קשורים לנבחרת, דבר ששחר לא עשתה.

שחר פאר כבר מזמן לא בשיאה ולכן בחיים ולא תהיה הגאווה הישראלית, האישיות שהספורטאים והספורטאיות צריכים וצריכות להעריץ. איך זה שהשחקנית הישראלית המעוטרת ביותר היא בכלל לא ישראלית? איך זה ששחר פאר פותחת פה מול כל מי שהיא רוצה ולא מענישים אותה? איך זה שמדי שנה הקהל הישראלי מעודד מכל הנשמה אבל לא מקבל תרומה? ולמה, אף איגוד ספורט בישראל לא פועל למען שיפור הספורט, ולא למען שיפור חשבון הבנק שלהם? שחקנים רבים ומצוינים שזוכים בתארים רבים ונותנים גאווה ישראלית עצומה לא מקבלים את התמיכה הכספית הנדרשת על מנת שימשיכו בראש ובלב שקט בקריירה המקצועית הנפלאה שלהם. עד מתי?

גם שחקנים ושחקניות צעירות, כמו לדוגמה, עומר אצילי, שלא מצליחים להתפתח בצורה נורמלית בגלל האגו של בעלי כרטיס השחקן שלהם, בדוגמה הזו, אלי טביב. כל ספורטאי הטניס, הטאקוואנדו המעוטרים, הגלישה, הג׳ודו, הירי, הרכיבה, הריצה, וסייף ועוד ענפי ספורט רבים. למה לא תומכים בהם? כנראה בגלל כמה סיבות:

הסיבה העיקרית, כסף! אנשים רוצים כסף ולא עושים את המוטל עליהם. לא מגייסים כספים כדי לתת לשחקנים רבים ומוכשרים את הקריירה המגיעה להם. ברור שגם אנחנו, אנשי התקשורת אשמים בזה. ככל שמסקרים ענפי ספורט כמו כדורגל וכדורסל, כך גם הכסף הולך לענפים האלו. צריך לתת במה שווה לכל אחד וזוהי הדרך בה אני בחרתי ללכת, מקווה שיצטרפו אליי עוד כי יש מספיק ספורטאים מוכשרים שמחכים לבלוט.