האהבה לדגל, והבגידה שלו בספורט

המצב של הספורטאים הישראלים לא טוב. כמו כל שנה, סוגיית הוועדות והאיגודים חוזרת על עצמה ומאות ספורטאים נתקעים בהתחלת ובשיא הקריירה שלהם, לא מצליחים להתקדם בקצב שהם מסוגלים. אני לא מדבר על שחקני כדורגל וכדורסל כמו עמרי כספי וערן זהבי, שנמצאים בשיא הקריירה שלהם ומרוויחים את המיליונים שלהם בחו״ל. אני מדבר על הספורטאים הצעירים ומלאי הפוטנציאל, חלקם אפילו אלופי אירופה במקצועם. אותם ספורטאים שמקבלים יחס לא הוגן מהוועדות ומהאיגודים השונים. דלילה חטואל היא דוגמא מצוינות לספורטאית מדהימה בעלת הישגים קודמים בולטים שלא מקבלת את התמיכה שהיא זקוקה לה.

14 ימים לפני ריו, ספורטאית הסייף דלילה חטואל נמצאת בפרשה מאוד קשה ומסובכת. לאחר שקבעה את הקריטריון האולימפי הבינלאומי, הוועד האולימפי הישראלי קבע שדלילה לא תייצג את ישראל בריו, מהסיבה שהיא לא קבעה את הקריטריון הישראלי. מדוע ישנו קריטריון ישראלי בסייף כאשר באף מדינה אחרת אין? אני לא מדבר על ענפי ספורט שונים, אלא ספציפית על ענף הסייף. למרות שסיימה במקום ה-19 המאכזב באולימפיאדת לונדון, היא זכתה במדליית זהב במשחקי המכביה ב-2009 ובמשך שנים רבות דורגה ב-16 הטובות בעולם. אז למרות שהיא עברה פציעה במיניסקוס לאחרונה, היא הצליחה לקבוע את הקריטריון הבינלאומי, בענף שנחשב מאוד קשה ותחרותי. היא נחשבת כאחת הספורטאיות הטובות בישראל, אז למה היא צריכה לקבוע עוד קריטריון אחד?

בואו ונדבר על איגוד הטניס הישראלי. האיגוד מונע מאחת מהשחקניות הצעירות והמבטיחות ביותר של הטניס הישראלי, דניז חזניוק, השחקנית בת ה-21 והמדורגת 340 בעולם, מלהשתתף בטורנירי הפדרציה של הנבחרת הלאומית שלה, מהסיבה כי היא נמצאת בריב עם השחקנית המדורגת 596 בעולם והשחקנית המובילה של ישראל, שחר פאר. בכל שנה כשהטורניר מגיע לאילת במסגרת הבית האזורי, עולה השאלה: האם האיגוד ירשה לחזניוק לקחת חלק מהנבחרת? בראיון עם JSport היא פתחה את הלב על הכל: התמיכה של האיגוד, התסכול הרב והציפיות לעתיד.

״ההורים שלי עובדים קשה מאוד כדי לממן אותי וזה לא מספיק״ אמרה חזניוק. ״כרגע את רוב התחרויות שלי אני בוחרת מהפן הכלכלי, ואני חושבת שזה מאוד תוקע אותי, גם מבחינת דירוג. במקום להסתכל על הפן המקצועי, הפן הכלכלי לוחץ ואומר: לא, לא, את לא יכולה לנסוע לשם כי זה רחוק, ועדיף לשחק משהו יותר קרוב כי זה יותר זול. זו אחת הסיבות שגם שיחקתי את כל התחרויות בארץ בשנה שעברה, כדי להרוויח כסף… זה מאוד מתסכל. אני לא יכולה לממן מאמנים וצוות כמו כל שאר הבנות בתחרויות. בנוסף, אני לא יכולה לקחת את ההורים שלי לתחרויות, כי הם חייבים להשאר בארץ ולהרוויח… אני המדורגת השנייה בטובה בארץ ואף אחד לא עוזר לי.״

״אין לי שום קשר אליה ואני לא יודעת מה האיגוד מממן לה ומה לא. מה שכן, היא מקבלת כסף כי היא משחקת את משחקי גביע הפדרציה, דבר שלא נותנים לי לעשות…״

״תאמין לי, אני לא רציתי לשחק את כל התחרויות פה בארץ שנה שעברה. הייתי שמחה לתת לבנות מהארץ להתקדם בדירוג, במקום לנצח אותן. אבל ככה זה שצריך להרוויח קצת, וזה מתסכל.״

״אני שמחה לשמוע על מקרים בהם האיגוד תומך בשחקנים, למרות שזאת לא אני. אני יודעת שמגיעה לי תמיכה, אבל לצערי אני לא מקבלת אותה. בכל מדינה אחרת, שחקנית ברמה שלי מקבלת מימון של כמעט 100%: שוודיה, רוסיה, טורקיה.. גם ארצות שבהן יש הרבה שחקניות כאלו. בארץ שלנו אנחנו כמה שחקניות מקצועיות בודדות, ולצערי זה המצב. ובכל זאת חשוב לי לשחק לי תחת הדגל הכחול לבן, כי ככה חונכתי״.

״כרגע אני רוצה להתמקד בדירוג האישי שלי ובינתיים חשוב לי להתקדם. בתחרויות הבין לאומיות אני מייצגת את ישראל גם ככה. כשיגיע הזמן לגביע הפדרציה נראה מה יהיה. בינתיים מתמקדת בדברים אחרים. כמובן שלפני גביע הפדרציה מגיע הגל הזה של: האם דניז תשחק? מה האיגוד יאמר הפעם? אני כבר לא פותחת עיתונים. כל שנה אותו סיפור. האיגוד מבטיח כל פעם ליצור איתי קשר וזה לא קורה, ואז הם מודיעים מי תשחק באיזה מסיבת עיתונאים וזהו.״

״אני אוהבת להיות מאוד ריאלית.. להיות בטופ 250 יהיה תוצאה טובה כדי לסיים את השנה הזאת. אני חושבת שהטניס שלי שווה יותר מהדירוג שלי ואני צריכה ללמוד לשלוט בו במשחקים שלי. אני רוצה כבר שנה הבאה להשתתף בטורנירי גראנד סלאם ולהראות את עצמי במוקדמות. אליפות ישראל היא גם סוג של נקודת ציון״.

״אם לדבר על השנים הבאות, אי אפשר לקפוץ מדרגה בלי לעשות צעדים לפני. הכל כל כך תלוי בהתקדמות שלי. להגיד שאני רוצה להיות ראשונה בעולם, זה משהו שכל שחקן יגיד לך. אני רוצה כל שנה להראות תוצאות יותר טובות מבשנה הבאה ולהמשיך להתקדם. להיות בטופ 100 בעוד שנתיים שלוש לפחות, אני חושבת שזה גם ריאלי. להכנס לטורנירי גראנד סלאם ולא להיות תלויה בכסף שאני מרוויחה בתחרויות הקטנות״.

אם נחפש מספיק, נמצא מספיק ספורטאים וספורטאיות מוכשרים ומוכשרות שלא מקבלים את התמיכה המגיעה להם מהאיגודים השונים בארץ. כל הזמן מדברים על העובדה שהספורט בארץ לא מתקדם. מביאים יועצים זרים לנבחרות הלאומיות, בונים מגרשים. אבל כדי לאפשר לילד או לילדה להתקבל לתוכנית כזו או אחרת, עליו לבוא ממשפחה מאוד עשירה, אחרת זה על גבול הבלתי אפשרי. על האיגודים השונים לחשוב פעמיים על עבודתם, לחשוב על הסיבות שבשבילן האנשים השונים יושבים מול שולחן הדיונים ודנים בהן.

אתם (איגודי הספורט השונים) לא שם בשביל להרוויח כסף, אלא בשביל לקדם את הספורט הישראלי והגיע הזמן שתפעלו כמצופה מכם.