FedeRare

השוויצרי הוא השחקן הטוב ביותר בהיסטוריה, ומי שיגיד אחרת, שקרן. יש לו הישגים כל כך משמעותיים, כמו ההישג הגדול ביותר, 17 תארי גראנד סלאם. נוסיף 302 שבועות (כמעט 6 שנים) שבהם שהה בראש טבלת הדירוגים העולמית. נכפיל ב- 1000+ המשחקים שאותם ניצח בכל 17 שנות הקריירה שלו. נחזק ב- 90+ מיליון הדולר שאותם הרוויח במהלך חייו כשחקן, ונקנח ב-f אשר נמצאת על בגדי חברתו המצליחה, ונקבל משוואה פשוט מושלמת.

נעזוב לרגע את ציוני הדרך הנהדרים שבהם האיש בר המזל הזה עבר, נוכל לראות את הדברים שמאפיינים אותו, כמו למשל שיטת המשחק המשונה שלו: 30% של השקעה במשחקוני ההגשה של היריב, 80% של השקעה במשחקוני הגשתו, ו-100% השקעה במשחקונים חשובים. בנוסף לשיטת המשחק, הוא מנהל אורח חיים ספורטיבי מאוד קפדני ומקצועי, ולכן כאשר גופו היה צעיר, הוא לא נפצע כלל. הפציעות האחרונות שלו נובעות אך ורק מגילו המתקדם, הרי קשה לשחק בגיל 34, אבל הוא מצליח, וזו עוד סיבה לאהבתי הגדולה אליו. הטכניקה העילאית שלו הוחלפה בניסיון ובראש ברזל, שגורמים לו עד היום להשאר בצמרת העולמית.

השנה, בווימבלדון, כאשר האיום הסרבי הגדול הודח כבר בסיבוב השלישי, הדרך לתואר נראית בהירה מאי פעם. את הטורניר הוא התחיל בקלות והיה חלק מאירוע בלתי נשכח, בו מרקוס וויליס (שעליו פירטתי בכתבה אחרת) הגיע לסיבוב השני של הטורניר כאשר הוא מדורג 772! ושיחק מולו. כמובן שרוג׳ר לא התרגש ועבר אותו מבלי להסתכל אחורה, בדרך לסיבוב הבא. אבל מאז תחילת התחרות לא היה לפדרר משחק מותח, ולכן כאשר הגיע שחקן שמסוגל להדיח את השוויצרי, כישוריו הועמדו במבחן: האם ניסיונו מספיק כדי לנצח את המגדל המדורג 9 בעולם? התשובה היא בהחלט כן. למרות הפיגור המפתיע של פדרר, הוא ידע מה הוא צריך לעשות והוא חזר בגדול בדרך לעוד ציון דרך מרשים.

ביום שישי הוא ישחק בחצי הגמר של הטורניר שהוא כל כך אוהב, בו הוא זכה בתואר אלוף הווימבלדון 7 פעמים, יותר מכל אחד אחר, והוא ירצה לזכות בתואר ה-8 שלו על אדמת ה-All England, וה-18 שלו בקטגוריית הגראנד סלאמים. כמה סמלי זה יהיה אם הוא יזכה בתואר וישבור את השיא של עצמו, יגדיל את שמו בספרי ההיסטוריה, במיוחד עכשיו, כאשר נולה בחוץ, האפשרות שלו לעשות זאת נמצאת במרחק נגיעה. למרות זאת, לפדרר עדיין יש חצי גמר לעבור, שאותו הוא ישחק נגד ראוניץ׳, בקרב של דור הזהב נגד הדור הצעיר. אם יעבור אותו, יפגוש הוא ככל הנראה את אנדי מארי, בשחזור גמר 2013, כאשר הבריטי ניהיה הבריטי הראשון מזה 77 שנה שזוכה בתואר.

השנים של פדרר ספורות, וכאשר אלוהים מעניק לשחקן הכל כך מוכשר הזה אפשרות להטביע חותמת אחרונה כנראה בעולם הטניס, הוא צריך לנצל אותה. למרות הזקנה, למרות האי יציבות, פדרר הוכיח כבר כי הוא יכול לעשות הכל, ולכן רוג'ר פדרר, אתה הפייבוריט שלי, תמיד היית, ותמיד תיהיה.