חסיד אומות העולם, יאן קספר קליין (נולד ב-8 ביוני 1912) היה מורה ותיק להתעמלות בבית ספר טכנולוגי בעיר דלפט שבהולנד. הוא היה חבר קרוב של היהודי בוב דנבום (נולד ב-23 בדצמבר 1909), שבנוסף לכשרונו בציור התחרה בקפיצה למים וזכה בפרסים רבים ואף באליפות הולנד. דנבום התמחה בקפיצות למים מגובה שלושה מטרים.
עם כיבוש הולנד הסתתר דנבום בווילה שבה נהג להתאכסן בסופי השבוע, באגמונד-בינן שבצפון הולנד. כשפונה אזור החוף, נטש דנבום את מקום המסתור שלו וב-1 בינואר 1943 עבר להתגורר עם קליין. בתקופה זו כבר חלק קליין את ביתו עם חברו, מישה אלקן, יהודי מלטביה שעבר לאמסטרדם בגיל 19. בדרך כלשהי הצליח מישה לשכנע את הגרמנים שרק שניים מסביו היו יהודים, וכך הצליח להינצל מגירוש ואף ניצל מהגבלת תנועתו.
כאשר האיצו הגרמנים את גירוש יהודי הולנד, לקחו יאן ומישה בהדרגה לביתו של יאן את כל בני משפחתו של בוב דנבום: הוריו, אחותו, גיסו וקרוביו. לבסוף התגוררו 17 יהודים בבית הקטן בן שלוש הקומות, בו היה מקום מסתור מיוחד תחת הגג.
כדי להקל על הצפיפות, היו ארבעה או חמישה מהפליטים שוהים מעת לעת אצל אמו של קליין, גב' ק. קליין-מנהרסט, בביתה שבאזור המופצץ של האג. ביתו של יאן שכן באזור שקט בעיר. אם היה מישהו מגיע לביקור, נדרשו הנמלטים להיות בשקט מוחלט. כדי להשקיט את החשדות בדבר הסתתרותם של אנשים בבית, סיפר קליין לשכנים שבבעלותו יש מפעל לפירורי לחם כאשר אלה ראו אותו נושא ככרות לחם רבים מדי.
בתקופת המלחמה הועסק יאן בהפצת מזון, ועיסוק זה אפשר לו לנוע בחופשיות ברחבי העיר. באמצעות קשריו עם המחתרת השיג יאן כרטיסי קצבה בכל חודש עבור כל הפליטים שבהשגחתו.
הישארו מעודכנים
ב-16 בפברואר 1944 פשטו הגרמנים על בתיהם של קליין ושל אמו. כולם נעצרו, כולל יאן, גב' קליין ומישה אלקן. רק בוב דנבום נמלט. מבין 19 האנשים שנעצרו, רק חמישה שרדו את המחנות. הוריו של בוב, יואל דנבום ודבורה דנבום-גזן , אחותו מריאן ויסחונמקר-דנבום ובעלה פיליפ ויסחונמקר, נרצחו באושוויץ. חברו של בוב, סימון ווס, נרצח בגרמניה. יאן קליין, שנכלא בדכאו, ואמו, גב' קליין בת ה-65 שנכלאה בווכט, שרדו. מבין היהודים שרדו רק שלושה: מישה, שעלה לישראל לאחר המלחמה; רוזה ווס-רייקסמן, שלאחר מכן נישאה לבוב דנבום, וקרוב רחוק של בוב. לאחר המלחמה שב יאן לעבודתו כמורה להתעמלות.
ב-28 במאי 1974 הכיר יד ושם ביאן קספר קליין כחסיד אומות העולם.
