מעבר לקו האופק

ברק בכר החביא את המילה "רוטציה" עמוק בפנים ועלה עם ההרכב החזק ביותר שיכל להציב על הנייר בהתחשב בחוק "רק ל-5 זרים מותר לפתוח". אצל זיו אריה אין חדש תחת השמש וגם לא מותרות של לספסל מישהו מה-11 הפותחים בעיקר כשאין בזה צורך.
משחק בית של האדומים מהבירה? נסו שוב, הקהל הירוק התנפל על יציע החוץ למרות חרם של חלק מארגוני האוהדים ונתן לאלופה המכהנת אווירה די ביתית עם כ-4000 איש ביציע. מהצד השני, חבל היה לראות קרחות ביציע האדום, בעיקר כי בתור ירושלמי אני יודע שהם מסוגלים להרבה יותר, ועוד כשמדובר במשחק אטרקטיבי מול הירוקים מהצפון, הקהל האדום נמדד בקצת פחות מ-3000 צופים.

גילוי נאות: הייתה לי היעדרות ממושכת מהמגרשים ולכן הכרוז של הפועל ירושלים הפתיע אותי כשעבר לשפה הערבית אחרי שעשה את ההקדמה למשחק בשפה העברית, יופי של דרך להנגיש את עצמך לקהל יעד נוסף.
ביציעים אוהדי הקבוצות "עשו תורות" מי נשמע חזק יותר, קרב אותו הירוקים "לקחו בנקודות" כמו שאומרים בשפת האגרוף.
בחזרה למתרחש במגרש, נראה שברק בכר התקשה עם להוריד את החבר'ה שלו לקרקע אחרי תצוגה מעוררת כבוד מול פ.ס.ז' לפני פחות משבוע כשהירוקים (הפעם בלבן) נלחמו מול אופק ביטון, ג'ורד בוטאקה וגיא בדש בפחות אינטנסיביות כמו מול מרקו וראטי, לאו מסי וניימאר. האדומים של זיו אריה הגיעו בראש מורם אחרי ניצחון ראשון בדרבי מזה 31 שנה ולא רצו לשמש כתפאורה לאורחים העדיפים על הנייר, משימה שהצליחה במחצית הראשונה כולל איומים מסוכנים של גיא בדש וג'ורדן בוטאקה שהוציאו מהקהל הירוק תגובות של תסכול כשהדובדבן שבקפצת, צמד שערים נפלא של אופק ביטון, למורת רוחו של ברק בכר הזועף בספסלה של האורחת.
לא ברור מה בדיוק אמר ברק בכר לשחקניו במחצית, אבל אפשר לנחש באיזה טון זה היה וכנראה שזה עשה את שלו כי למחצית השניה מכבי חיפה עלתה באטרף ועם ניסיונות מיידיים להשוות אבל צחוק הגורל רצה אחרת ושער נוסף של וויליאם טוגי הפך את המשימה של האורחים מקשה לכמעט בלתי אפשרית.

ברק בכר חיכה עם החילופים ולא ברור למה, הכניסה של דין דוד במקום נטע לביא הייתה מהלך נכון אבל היה צורך להוסיף יחד איתו שחקן התקפה נוסף במקום אצילי, חזיזה או פיירו שפשוט לא הופיעו למשחק הזה והראו במקרה הטוב 20% מיכולתם האמיתית. כרבע שעה לסיום בכר תיקן את הטעות כשצ'יבוטה ורוקאביציה עלו לשחק במקום אצילי ופיירו אבל לעשות מהלך כזה כשעל השעון נותרו רק 15 דקות בפיגור 3 שערים, לא בדיוק מה שיציל לך את המשחק.
5 דקות לסיום המשחק, הקהל האורח החליט שדי ובניסיון לקצר זמן נסיעה בפקקי האיזור החל לזלוג לאט לאט החוצה. הנחיתה מאבק הכוכבים של ליגת האלופות לביצה המקומית לא קלה עבור חבורתו של ברק בכר כשגם בפעם האחרונה שביקרה בטדי אחרי הצ'מפיונס ליג אי שם ב-2002 יצאה מובסת (4:0 בידי בית"ר) והם ינצלו את הפגרה הבינלאומית כדי לעשות לשחקנים סוויץ' בראש שהליגה היא הלחם וחמאה.

אסיים את דבריי במכתב לזיו אריה כיאה למעמד: "שלום זיו, כאן חורן מירושלים. קבוצתך נראתה נהדר מפתיחת העונה ומתברגת בכבוד במקום השלישי בטבלה. ללא ספק רגע היסטורי עד כה".

ברק בכר: ״לא נחתנו מליגת האלופות והגיע לנו להפסיד רצינו לצאת לפגרה במאזן מושלם אבל פגשנו קבוצה שרצתה את הנקודות יותר מאיתנו. אולי טעיתי שפתחתי עם אותו הרכב ששיחק מול פריז״

דולב חזיזה: ״לא הופענו למשחק ומגיע לנו לקבל על זה בראש ואני בטוח שברק יעשה את זה. אני מתנצל בפני הקהל על המשחק הזה כי פשוט לא נלחמנו. אולי זה הניעור שהיינו צריכים כדי להבין את ההבדל בין ליגת האלופות לליגה. אני מבטיח שניראה אחרת מול מכבי תל אביב״
זיו אריה: ״לא רצינו להסתפק בתיקו למרות שזו מכבי חיפה, הרגשנו שאנחנו יכולים לנצח והצלחנו במשימה״

גיא בדש: ״אי אפשר לדעת איפה נסיים את העונה, יכול להיות בפלייאוף העליון, יכול להיות שנילחם נגד הירידה״