עבדתי כאנליסט בכדורגל הישראלי שנים רבות והכרתי בו כמעט כל פינה מאחורי ולפני הקלעים, אבל את כדורגל הנשים הכרתי רק כשכבר עייפתי ועמדתי לפרוש. את המוטיבציה להכיר את כדורגל הנשים נתנה לי כדורסלנית העבר, שרון זאבי שכיהנה כמנהלת תחום כדורגל הנשים בהתאחדות לכדורגל. היא היתה חדורת אמונה שאת המוצר הזה אפשר לקחת לגבהים חדשים בדיוק כפי שהוא באירופה ובארה"ב.
היא הכירה לפרטים את הליגות בעולם וידעה לאיזה מודל היא שואפת להגיע, שידורים, תוכניות, תוצרי מדיה והפצה בלתי פוסקת יביאו את צרכן הספורט הישראלי הממוצע להיחשף לכדורגל הנשים האינטימי והכל כך קהילתי לרמת מודעות גבוהה יותר, ובכך יגרמו לו להפוך אפילו בעל כורחו למקצועי יותר ובכך תושלם המהפכה.
זה לא דרך קצרה או קלה היא בישרה לי, אבל שכר נאה יהיה בצידה. לא בכסף, זה כבר ברור, אלא בהגשמה של אידיאלים כמו שיוויון וביטול האפליה המובנית בחברה הישראלית הגברית והמיליטריסטית.
במהלך עבודתי כמפיק שידורים ותכניות על ליגת העל לנשים גיליתי עולם עשיר בדרמות אנושיות וספורטיביות. שאיפות ספורטיביות מקצועיות לצד אכזבות ושברונות לב. וככל שחלף הזמן ידעתי שזאבי צודקת, את המוצר הזה שנקרא ליגת העל לנשים או ספורט נשים בכלל, אפשר וכדאי להביא לקדמת הבמה. הוא לא זקוק לחסדים של פוליטיקאים או לעמוד כקבצן בפתח ולבקש נדבות. השחקניות האלו שחוזרות ממשמרת ארוכה בעבודה בשירות הלקוחות ומתלבשות במושב האחורי של הרכב באימונית המשחק, הן לאין שיעור חזקות יותר וגיבורות יותר מכל שחקן בליגת העל. לא בגלל הטכניקה שלהן או הבעיטה, אלא בגלל שהאתגר שלהן גדול עשרת מונים.
יו״ר אגף נשים יפעת כהן תדאג לכך? (צילום: איתן דותן)
ביקרתי בכמעט כל חדר הלבשה בכדורגל גברים הישראלי ממכבי תל אביב דרך אחי נצרת ועד כפר שלם . לכולם היו תנאי בסיסיים טובים ונעימים, חדרי הלבשה מצוינים וסטים בלתי נגמרים של אימוניות ומדי משחק. אני נטפל דווקא לנושא הזה של הביגוד לא כי מתקרצץ, אני פשוט נזכר במשחק גביע בין שתי קבוצות ששחקנית מחליפה נאלצה לשחק עם חולצת משחק בגוון אחר מסדרה אחרת מחברותיה, פשוט כי לא היו מספיק חולצות . זה נשמע סתמי ולא קשור לספורט, אבל כשראיתי את זה הבנתי כמה המחלה עמוקה. זה לא רק "תביאו מיליונים והכל יסתדר" יש פה איזו תובנה תת מודעת קרקעית ואחורית של כל העוסקים במלאכה, הן פרנסי הקבוצות וכן כן האמינו בכך או לא, של השחקניות עצמן כקורבן של המנגנון החולני – שמדובר בחוג או קייטנה או בכל אופן לא ספורט מקצועני . תביא חולצה תן לתת פס ושחרר.
מאז ועד היום הרבה מים זרמו בכוסות הקפה של ההתאחדות לכדורגל, וליגת העל כבר משודרת באופן קבוע בערוץ הספורט וזה שינוי מתבקש חיובי וטוב. אבל זה לא חזות הכל ואולי מדובר בבחינת רק לצאת ידי חובה. עדיין חייבים לתת את הדעת ולבצע את התיקונים הנדרשים אודות:
- הגדלה משמעותית של כמות השחקניות הישראליות (בזמנו הצעתי את מתווה בגרות 5 יחידות כדורגל בתיכון ) .
- הגדלה, כן כן אל תרגזו, של כמות השחקניות הזרות בליגת העל.
- החתמה של צוות אימון מקצועי ברמה הגבוהה שיטפל בנבחרות ישראל (חשוב לציין שניסיון כזה נעשה עם מאמנת גרמניה, אך לא צלח את מבחן הזמן כי המאמנת נמלטה אחרי זמן קצר).
- אפליה מתקנת בהזרמת כסף מפוקח (שימו לב לדגש על המילה מפוקח) למועדונים על מנת שיגיע לשחקניות (ולא לבוסים) כי המטרה היא ששחקנית בליגת העל לא תעבוד בתחנת דלק או בכל עבודה אחרת, אלא תתמקד בכדורגל, תוכל ללכת לחדר הכושר ולהשלים את מה שהגוף שלה צריך כדי להגיע למשחק בצורה נכונה וטובה. המטרה שלנו היא ששחקניות לא ירוויחו 4000 ₪ ועוד יהיו מרוצות מזה. שחקנית ממוצעת בליגת העל צריכה להרוויח לפחות שכר ממוצע במשק, מישהו יודע כמה זה? 12600₪. התקציב המפוקח שיהיו עליו רגולציות מחמירות יספק לשחקניות לא רק שכר הוגן, אלא מעטפת ספורטיבית נאותה בתוך המועדון, תזונה נכונה, ידע מקצועי, פסיכולוגית ספורט, יעוץ מנטלי, שירותי אנליזה ומעקב ונחזור שוב לעניין החולצות – תנאים סניטריים טובים שיאפשרו סביבת עבודה נעימה ובטוחה.
עד כאן זו היתה הקדמה, אבל שאול ביקש ממני שאנחש מי תיקח אליפות ומי תרד ליגה אז קדימה לעבודה:
הישארו מעודכנים
אני אתחיל דווקא במי שהוכרזה כבשורה של הקיץ עם החתמה של סוללת כוכבות ישראליות כשבראש עדן אביטל שחזרה מהפרק האירופי שלה הישר למגרש המטופח הידוע בכינוי מושבה סינתטי צפוני, הפועל עירוני פתח תקווה.
עדן לא לבד, אליה צירפו את הקשרית המחוננת לי פלקון, את הקשרית האחורית המנוסה אלינה מטקלוב ולסגל צירפו גם שחקניות צעירות שנחשבות בעלות עתיד גדול בכדורגל הישראלי בדמותן של החלוצות רוני לוי יאוה סריבננקו, ושחקניות הכנף מיטל שרעבי ונועה ביטון. אליהן יצטרפו עוד חמש זרות ונשמע על הנייר כמו סגל מפחיד שיתן 5 חתיכות לכל קבוצה בכל זמן נתון וכן, אפילו לקרית גת.
במציאות התמונה שונה, ראיתי כבר שני משחקים של הפועל פ"ת, אחד כשהפקתי את השידור הישיר בגביע אתנה בהפסד הביתי 4:1 לקרית גת, והשני ההפסד לקטמון בחוץ 5:0 בחצי גמר גביע אתנה. ממה שהצלחתי להבין מדובר במגדל בבל של כדורגל. כלום לא מחובר, אין היררכיה ברורה ולא שיטת משחק או אידיאולוגית משחק קוהרנטית. זה נראה יותר כמו קבוצת טרומים שעוד לא חזרה מחופשת הקיץ.
ואולי דווקא בגלל זה גם צריך לתת להן עוד קצת גרייס וזמן להתחבר. הרי בסך הכל מדובר בשחקניות הכי טובות בישראל זו עובדה לא ניתנת למחלוקת. על הקווים המאמ גבי בורשטיין שלא בכדי היה מאמן נבחרת ישראל והוא מומחה בכדורגל נשים, ובכלל ללא ספק עוד יתרון בולט של הפועל פ"ת. והוא גם בטח ידע לבחור חמש זרות טובות, ויודע לדבר ספרדית. אז פ"ת? כרגע בליל לא מחובר של שחקניות מצוינות, יש להן עוד שני משחקים להפסיד עד שאכריז עליהן כמועמדת לגיטימית לירידה.
מיקום בסוף עונה : 4
קרית גת – היתרון הבולט של קרית גת הוא לא שחקנית כזו או אחרת אלא מערכתית. אני מדבר על מילה שנותנת למערכת שקט – יציבות.
כשאתה מגיע בשערי מ.ס קרית גת, הדבר הראשון שאתה חש בו הוא איזו רוגע וסבלנות שמאפשרת תחושה נעימה של ביטחון ויכולת ליצור ולממש את הפוטנציאל שלך. שלא תטעו לא מדובר באיזו חבורת נזירים סטואית שלא מתמקדת בניצחון, הם מתמקדים רק בניצחון אבל יודעים שלא לחץ או פאניקה יביאו אותו. תהליכי עומק של שנים, החתמה של זרות ותיקות שחלקן אף אולי יקבלו בקרוב תעודת זהות ישראלית מעידות על ראיה לטווח הרחוק ורצינות.
במישור המקצועי קרית גת נהנית מהשחקנית הטובה ביותר בליגה, הקשרית סנדרה פריירה שבממוצע במשחק רצה 11 קילומטר ומבצעת עבודת חילוצים היעילה והטובה ביותר הן איכותית והן כמותית, מעבר לכך מדובר בשחקנית התקפה לגיטימית שיודעת לתת פס לגול ולנהל את ההתקפה של קרית גת ביד בוטחת. מעבר לכך מדובר באישיות יוצאת דופן, שקטה ו-ווינרית שמביאה המון מנהיגות לחדר ההלבשה. בהגנה קרית גת לא מוותרת על היהלום שבכתר, אנה קרול הבלתי נגמרת, גם היא כמו סנדרה מנהלת בשקט ובאחריות את חולית ההגנה ומשאירה את קרית גת כקבוצה עם ההגנה הטובה ביותר בליגה.
אליהן מצטרפות סינדי דרינקווטר השוערת שהובאה לארץ על ידי א.ס.א ת"א ועיני הצייד של המנהל המקצועי והבוס של קרית גת, סבג משה, חטפו אותה לקבוצתו במהרה ובצדק, מדובר בשוערת מהשורה הראשונה עם יכולות חתוליות ואחריות גדולה. בקישור נמשיך לראות את קשרית נבחרת ישראל, אופל סופר שיודעת לעבות ולצפוף את הקישור, עם כמות אדירה של פעולות לחימה והקרבה, היא ציינה בראיון בתחילת העונה שהיא שמה לה למטרה לשפר את יכולותיה בפאן ההתקפי. ואני אומר – למה? אם את מצויינת בלפרק את הקבוצה השניה מה שמוציא את הקבוצה שלך קדימה למתפרצת, מה את צריך לבזבז זמן עכשיו על להשתפר בקרוס? גאטוסו עשה מזה קריירה.
בחולית ההתקפה נוכל לראות את בירד, אדובאה ו-וורקו המצויינות שיודעות להוציא לפועל ולהעניש את היריבות .
האם זה יספיק לקטוף את כל התארים כמו שקרית גת תמיד מקווה? לא בטוח בכלל. קרית גת צריכה לתת את הדעת למכה לא קלה בכנף בדמות פציעתה של שחר נקב שלא רק שהיתה מנהיגה אדירה על הדשא אלא העניקה המון מחץ וחכמת משחק בהגנה. כרגע את החלל ממלאת תומר זכריה הצעירה המבטיחה של הקריה, אבל זה לא מספיק, היא צריכה לסיים עוד עונה בנערות לפני שזורקים אותה לאש הקרבות של ליגת העל.
מיקום בסוף עונה : 1
הפועל קטמון ירושלים – איזה כיף לראות את המועדון האלגנטי הזה שצומח לו מההריסות של הפועל ירושלים המיתולוגית. המודל המרקסיסטי של בעלות משותפת על ההון מגולם בקבוצת כדורגל, בא להציג סימבול של אחווה ואוטופיה חברתית, וכמתבקש מהמילים הגבוהות, למנהלי המועדון חשוב היה לבנות קבוצת נשים, בדיוק כמו קבוצת הגברים שתייצג כראוי את הירושלמים האדומים.
זה לקח זמן ולאחר שהרגישו שקבוצת הנערות מבושלת דיה, פתחו את קבוצת הבוגרות ולא זלזלו לרגע בבנייתה. כפי שאני מתבונן הבניה של קבוצת הנשים לא שונה מההתייחסות לקבוצת הגברים. הן מקבלות את המעטפת הסבירה וצוות האימון רגיש ומקצועי. בגביע אתנה קטמון נתנה לחדרה 4, לרמה"ש 8 לרעננה 6 ולפ"ת 5 בחצי הגמר. נו, מה אומרים? הנה זה מגיע תנו לרחל להניף את הגביע!!!
חכו אל תחגגו עדיין…גביע אתנה הוא גביע הטוטו של ליגת העל לנשים. רמהש אולי הפסידה 8 אבל שיחקה עם שבע שחקניות וחצי מהן נערות. הקבוצות לא מתייחסות ברצינות המתבקשת למפעל הזה ולכן אל תכתירו עדיין את קטמון כאלופה.
יחד עם זאת אפשר להתייחס לניצחון 5:0 על פ"ת כאל איתות חזק של קטמון שהיא תתמודד בצמרת עם קרית גת על התואר. שימו לב שלקטמוניות יש בסגל את אחת החלוצות המפחידות ביותר שנחתה בישראל פלאביה ג'יובאנה פליסיאנו (ע"ע משה סבג) והיא גיים צ'יינג'ר אין גאלות, היא לבד מנצחת משחקים. חוץ מפלאביה קטמון נהנית מחלוצת נבחרת ישראל רחל שטיינשטיידר, הקשרית המנוסה מאיה חיטמן, ומחוזקות בזרות כמו השוערת מורגן שרמן, החלוצה הפוריה נאצ'ולה והשחקניות הצעירות המבטיחות הילי שלום שחזרה הביתה, אדווה בוחהולץ וה"סטיל" בתול חליל.
זה בהחלט סגל טוב ובריא, האם הוא מספיק לקחת אליפות – אני בספק. יודעים מה? אני אוסיף הערת אזהרה בטאבו – קטמון תיאורתית יכולה לקחת אליפות, איפה הבעיה? הקבוצה צריכה להיות קילרית יענו לא חלבית, האידיאלים, הרעיונות, האידיאולוגיה, כשאתן עולות לדשא תשכחו מהכל ותרצחו את היריבה (ספורטיביקלי ספיקינג יה?). תפסיקו לתת כבוד לכשרונות חדרה ולרעננה, אתם מועדון יותר חזק עם קהל ופשוט תעשו שיכבדו אתכן ולא להיפך.
מיקום בסוף עונה: 2
א.ס.א ת"א – גילוי נאות אפילו עבדתי במועדון הקסום הזה עונה אחת כאנליסט. הוא בהגדרה מועדון של אוניברסיטת תל אביב, הוא ממוקם באוניברסיטה ומתאמן במגרש הצמוד לבריכת השחייה של האוניברסיטה. לצד אווירה אקדמאית של סטודנטים לכלכלה וספרות צריך לרקום קבוצת כדורגל שתחזור לימיה הגדולים של אליפויות וגביעים בשטף בלתי פוסק, השאלה הנשאלת היא האם זה אפשרי בכלל? והתשובה לא אופטימית. דווקא בגלל ההקדמה אודות האופי האוניברסיטאי של אסא, בלתי אפשרי לייצר שם בוס/ית נניח כמו לדוגמא דורותי מרעננה או אייבי מחדרה שיעמדו אחת לאיזה זמן בחדר ההלבשה וידרשו מחוייבות ו"דם" מהשחקניות. תחשבו שלאסא יש את המשאב הכי גדול בכדורגל הישראלי – שחקניות! מכל הליגה העיר הגדולה ביותר היא תל אביב וכששחקנית בת 10 כותבת בגוגל "קבוצת כדורגל נשים בתל אביב", התוצאה הראשונה שעולה היא אסא תל אביב. אי לכך, אסא מאגדת לתוכה את מיטב הדור הצעיר של ישראל ומחלקת הנערות שלה היא המפוארת ביותר.
אבל משם לאן זה הולך? האם אס"א בת זמננו יכולה לאפשר לאותן צעירות שגדלות ומתפתחות לשחק במועדון שישאף לאליפויות והשתתפויות בליגת האלופות? לשכר גדול?
שאלות טובות שיוכרעו ככל הנראה בעונות הקרובות. לא מן הנמנע שהתשובה הפסימית שאס"א סיים את תפקידו בליגה מקצוענית – היא התשובה שתתקבל . הלא בסופו של דיון יצטרכו מנהלי האוניברסיטה לענות לעצמם לשאלה האם כסף של האוניברסיטה צריך לשלם שכר של שחקניות זרות או בכלל? האם זו מטרה לגיטימית? אגב אם ישאלו אותי אומר להן שוודאי שכן – מהסיבה הפשוטה שאוניברסיטה, בטח תל אביב הרוצה לייצג ערכים של שיוויון וקידמה חייבת להראות שהיא היא מיישמת את אותן ערכים, אפילו במחיר של תקצוב קבוצת כדורגל נשים בכמה מיליונים בכל שנה, להבדיל אם ניקח כדוגמא רעה את האחות העשירה מכבי תל אביב שלפחות עד רגע זה לא הקימה קבוצת בוגרות ומתפארת רק בכמה קבוצות נערות – ציון בלתי מספיק למיטש גולדהאר שאמור כקנדי להכיר את המונח כדורגל נשים.
אסא עם למורטה בשער, זוהר כהן בקישור (אוברייטד בעיניי), שוגי אייס , אוסאו בהתקפה, אלמצרי, שני דוד הוותיקה והמעולה בהגנה בצוותא עם אכטל והצעירה הסופר מוכשרת מוסקוביץ'. זה סגל טוב, בואו – צריך להגיד את האמת. זה סגל ששווה מקום שני. אבל העובדה היא שהן הפסידו לק"ג, עשו תיקו עם נתניה והפסידו לפ"ת בשלב הבתים בגביע אתנה, נותן תחושה שזה לא נראה כרגע טוב אבל אני יכול להניח שאסא תצליח להתייצב ואולי אפילו להביא עוד כמה שחקניות שיצליחו למקם אותן במרכז הטבלה ואף למעלה מכך. העונה האחרונה של אס"א היתה טראומתית כשכמעט וירדו ליגה ולכן באס"א רוצים לשקם קצת מהתדמית הלוזרית שדבקה בהן.
מיקום בסוף עונה: 3
רמה"ש – אחרי קיץ בו נעו בין חיים למוות, עקב פירוקי קבוצות וכיו"ב הוחלט שרמה"ש תשחק בליגה הראשונה, לאחר שירדה לליגת המשנה בעונה שעברה. קשה מאוד להעריך בשלב הזה איך תראה רמה"ש בגלל שפשוט לא היו שחקניות, כלומר ליטרלי כשהתחיל מפעל גביע אתנה, לא היו שחקניות להגיד להן בואו לשחק. אני יכול רק מהיכרות שטחית עם ראשי המועדון וראש העיר (לפחות בחודשיים הקרובים), שקבוצת הנשים חשובה להן והן חפצים ביקרן. כרגע בסגל רמה"ש אין כלום ששווה לכתוב עליו ואני גם לא מכיר את מה שיש. הם יקבלו כסף מהגורמים השונים, טוטו , התאחדות, עיריה ויחתימו וזה צריך להספיק כדי להישאר בליגה הפעם להבדיל מהמחדל הניהולי-מקצועי של 2022.
מיקום בסוף עונה: 5
רעננה – הפועל רעננה עלתה ליגה ומאוד מקווה הפעם לא להיטלטל בתחתית. התוצאות בגביע אתנה לא משביעות רצון למרות ניצחון על רמהש וחדרה, הן הפסידו לקטמון 6 ובחצי הגמר לקריית גת 3. זה לא מספיק טוב.
רעננה מתחמשת בשער עם ססיל האמריקאית ובחלוצה הנפאלית שהן כה גאות בה העונה לכינוי " סמבה". חוץ מהן הישראליות שממשיכות רובינשטיין, מיקה כץ(שהגיעה מקטמון) והחלוצה שחר חממי.
מיקום בסוף עונה: 6
כשרונות חדרה – חדרה עברה בקיץ מהפך בהנהלה כשיעקב גלאם המנהל האגדי והמקים של המועדון עזב ואת מקומו תפסו אנשי עמק חפר. בעצם מדובר בסוג של איחוד או יותר נכון – היתוך. לקחו את שאריות עמק חפר, התיכו אותו לחדרה וכך מכבי כשרונות חדרה החליפה צבע חולצות, קיבלה שחקניות חדשות וממשיכה לחיות.
חדרה בגביע אתנה הפסידה לקטמון 4:1, לרעננה 2:0, ניצחה את רמה"ש 2:1 והפסידה לאסא 4:1. זה מדאיג מאוד, אבל ככל הנראה מדובר בסגל חסר מאוד שאליו עוד תצטרפנה שחקניות חיזוק. להנהלה החדשה של חדרה מחכה עבודה רבה.
מיקום בסוף עונה: 7
בנות נתניה – נתניה עלתה ליגה בצורה מרשימה בעונה האחרונה, אך נרדמה בקיץ ושכחה שאת הקבוצה צריך להכין לליגת העל. תמוה אך תופעה זו חוזרת בנתניה עונה אחרי עונה, בקיץ מישהו שם נרדם לחודשיים, מתעורר בספטמבר ונזכר שצריך להכין קבוצה לליגת העל.
לאחר איומי הבקרה התקציבית להורידה שוב לליגת המשנה הגישו עתירות ופניות והוחלט להשאירן בליגת העל. כרגע אין על מה לדבר ובנתניה אין בשורה ועתידן לוט בערפל.
מיקום בסוף עונה: 8
