שתי בירות, טעם שונה
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
בית"ר ירושלים מציגה השנה יכולת של קבוצה אירופאית. לפעמים. זה הסיפור של הצהובים שחורים העונה. מצד אחד, ניצחון גדול על מכבי ת"א בבלומפילד בתוצאה 4:2, מצד שני הפסד ביתי להפועל באר שבע. מצד אחד, היא משלימה רצף של שישה ניצחונות רצופים, יותר ממה שמכבי ת"א הצליחה לעשות העונה. מצד שני, היא מסיימת אותו דווקא בהפסד מול היריבה המרה סכנין, זאת בזמן שבאר שבע מאבדת נקודות במשך שלושה משחקים רצופים. גם מכבי סיימה, כזכור, בתיקו 1-1 במשחק העונה שנערך לפני שבוע, מה שאומר שבית"ר שוב מאבדת הזדמנות יקרה לצמצם נזקים. פתיחת העונה של הירושלמים הייתה נוראית, כשבשלושת המשחקים הראשונים הוציאו הבית"רים 3 נקודות בלבד. תוסיפו לזה נפילות מול קבוצות התחתית הפועל ת"א, מכבי פ"ת, הפועל חיפה ומול הצוללת הצהובה מנתניה, וקיבלתם קבוצה שנמצאת 14 נקודות מהמקום הרביעי, אבל גם 10 נקודות מהמקום השני.
ועם זאת, מדובר באחת מהפתעות העונה, בטח לפי איך שהדברים נראו בתחילתה. קהל שמחמם את הגזרה באירופה, שלוש תוצאות תיקו רצופות בליגה ומכירתם של שני שחקני מפתח, אלי דסה ושלומי אזולאי, שעזבו את הבירה לטובת מכבי ת"א. נוסף על כל הצרות, היו גם שבועיים שנראו כמו סיום דרכו של אלי טביב, שהכריז: "אני סיימתי עם הכדורגל הישראלי". אבל בעזרת רוח רעננה וצעירה, שחקנים התקפיים ומאמן מוכשר, שבה בית"ר לצמרת הכדורגל הישראלי. הבאתו של איתי שכטר מחיפה, שהסתגל בצורה פנטסטית, יחד עם השילוב של שחקני הקישור המוכשרים קלטינס, אייבינדר וצעירי, גורמת לבית"ר לשחק טוב ולהראות נהדר. יש רגעים שהיא מראה ניצוצות של קבוצה שמסוגלת להתמודד גם על אליפות. אז מדוע, בעצם, זה לא קורה לקבוצה מהבירה?
התשובה היא חוסר יציבות. חלק מזה נח על כתפיו של הבעלים אלי טביב, שלא ייצר מספיק שקט במועדון בעיקר בחודשים הראשונים, כשאפפה מעליו עננה של חוסר ודאות. אבל לצד זה יש גם את תסמין השנים הקודמות, שפגע בעקיפין ביכולת של הקבוצה גם בעונה הנוכחית. אם תביטו על בית"ר מודל 2014-15 תגלו שאתם רואים קבוצה משקרת. היה בה שפע של כשרון, אך לא היו הקרבה, מחוייבות ומעוף. אמנם העונה, הצליח המאמן דראפיץ' להשאיר את כל הדברים האלה מאחור. אך לא מדובר עבודה פשוטה בטווח זמן קצר, אלא על תהליך ממושך בכדי להצליח לתקן את הליקויים.
התהליך הזה עלה לבית"ר בנקודות חשובות בשלושת המשחקים הראשונים, אבל גם במשחקים נוספים שהיו במהלך כל העונה. לאור איבוד הנקודות בשתי הקבוצות שנמצאות העונה בליגה משלהן, הפועל ומכבי, יכולה בית"ר להסתכל על עצמה כמי שאכזבה את עצמה במו ידיה. בחישוב זריז – אם בית"ר הייתה מנצחת 2 קבוצות תחתית מתוך סך ההפסדים שלה, עושה עוד ניצחון ביתי אחד בשלושת המחזורים הראשונים ומנצחת בטדי גם את בירת הנגב, שלה כאמור הפסידה, היו כעת במאזנה 64 נקודות בטרם תחילת המחזור. כלומר, 1 פחות ממה שיש למכבי, ונקודה יותר ממה שהיה, תיאורטית, להפועל. והרי לכם – קיבלתם קבוצה עם סיכוי ממשי לאליפות.
מנגד לבירת ישראל עומדת בירת הנגב, שאחרי 3 תוצאות תיקו רצופות משוועת לניצחון כדי לשמור על פער הנקודה מהאלופה (נכון לתחילת המחזור הנוכחי), במרדף הדו ראשי והמרתק שיש לנו העונה בצמרת ליגת העל. מדובר במשחק שיהיה התקפי ופתוח, עם סיכויים טובים לשני הצדדים. אם נשאיל לרגע דימוי מעולם הספרות ונשווה את מכבי תל אביב ליין משובח, הרי שערבוב עם כל אחת מהבירות ייצור סכנה ממשית של השתכרות. אבל הפעם, על אף שיש כאן שתי בירות שונות בתכלית ללא שילוב עם יין, עדיין יש סיכוי מצוין שאחת מהן תסיים את המשחק בהאנגאובר.
