על כוכב ושרביט

עולם הכדורגל נפרד אתמול מאחד מבניו הדגולים ביותר. סופרסטאר, כישרון על, גאון אמיתי – כל סופרלטיב שלא נרעיף על ההולנדי הענק, מי שהיה שלוש פעמים שחקן השנה באירופה, לא יוסיף או יגרע. הוא היה כל אלה, ויותר. כמו כוכב אמיתי, הוא עלה מהרחובות, מקבוצה ללא תקציב או ניהול הדומים לאלה של אריות אירופה באותם ימים, ושלהב את הדמיון של כל מי שאוהב את המשחק. הוא גם הפך אותו למציאות, הן כשחקן והן כמאמן. הוא עשה זאת באייקס ובברצלונה, שם לקח את שיטת הטוטאל פוטבול שעזר לייצר במולדתו, שכלל אותה לשלמות, והעניק אותה במורשת לעולם הכדורגל כולו.

אייקס שלו, שהגיעה לחמישה גמרים רצופים של גביע אירופה וזכתה בשלושה מתוכם ברציפות, בישרה את שיטת הכדורגל הטוטאלי. זאת השיטה שהגה מאמן אייקס רינוס מיכלס. היא נבנתה על יסודות של החזקת כדור, המונעת מהיריבה ליישם את תכנית המשחק, והתקפה טוטאלית. כולם מתקיפים, מהמגנים ועד החלוצים. על הקונצרט ניצח המאסטרו מספר 14, ועשה זאת כפי שלא נראה עד ההגעה שלו, או מאז. הכדורגל השלם, שהיה החזון של מיכלס, הביא תהילת עולם לעם ההולנדי. אבל הטוטאל פוטבול לא היה מתממש ללא קרויף. הוא היה השחקן המושלם עבור הכדורגל המושלם.

ב-1974 הסתיימה ההגמוניה של אייקס, והקבוצה שינתה את פניה בגלל בעיות בין השחקנים לבין ההנהלה. קרויף מצא את דרכו בעקבות המאמן שלו ועבר לשחק בברצלונה. כניראה שהגורל ומיכלס רצו בכך. קרויף הביא את ההילה של כוכב על לבלארוגרנה, בשיא שהגיע בניצחון 5-0 על ריאל מדריד. זהו זיכרון שיישאר לנצח בקבוצת הפאר הספרדית. קרויף היה עבור ברצלונה מה שדי סטפאנו היה עבור ריאל. הוא שינה את ההיסטוריה של המועדון. גם שם היה זה הכדורגל הטוטאלי שנולד באייקס של שנות ה-60, שחילחל אל ברצלונה ונסך בה מסורת. הלפיד יואר בשנית כשקרויף ישוב לאמן את הקבוצה בסוף שנות ה-80.

בנבחרת הולנד לא הצליח קרויף לשחזר את אותה ההצלחה. על אף ניצחונות משכנעים על ברזיל וארגנטינה החזקות, נכנע הטוטאל פוטבול לכדורגל הממושמע והאלגנטי של בקנבאואר ונבחרת גרמניה. יש הטוענים שהגביע הכי יוקרתי בכדורגל הוא נדבך הכרחי בהפיכת שחקן לאחד הטובים בהיסטוריה. אבל הרשימה המכובדת של גדולי השחקנים, שכוללת את שחקני העבר פושקאש ודי סטפאנו, קרויף ופלאטיני, ואת שחקני ההווה מסי ורונאלדו, מפריכה שוב ושוב את התיאוריה הזו. היא מוכיחה שהשחקנים הכי גדולים הם אלה ששינו את הכדורגל לעד, וקרויף הוא בבירור מהבולטים ברשימה הזו. אחת הראיות היא החולצה מספר 14 של אייקס, שיצאה איתו לגימלאות ב-1984.

את התיאוריות ואת ה'אני מאמין' שלו, העביר קרויף גם כמאמן. הפעם הייתה זו ברצלונה שזכתה להפיק מהן את המירב, ואיתה הגיע יוהאן לגבהים הכי גדולים בקריירה השנייה שלו. בשנים 1988 – 1996 זכה עם הבלאוגרנה ב-12 תארים, בהם 4 אליפויות רצופות וגביע אירופה ראשון בתולדות הקבוצה. אחד השחקנים הצעירים שהתפתחו בקבוצה הידועה כ'דרים-טים', היה לא אחר מאשר פפ גווארדיולה, שלמד מקרוב את עקרונות הכדורגל המיוחד מהמאמן ושחקן העבר האגדי הזה. כך עבר הידע אל הדור הבא.

התורשה היא הכוח השליט בכל דרכי העולם. אי אפשר לעצור אותה. אחרי קצת יותר מעשור מצא הטוטאל פוטבול הקשר חדש בשושלת המתמשכת של ברצלונה, כשהקשר המחונן הפך בתורו להיות המאמן. פפ השליט החזקת כדור טוטלית עם כדורגל התקפי במיוחד. כך נבנתה שוב הקבוצה בבבואתו הנצחית של קרויף, עם פיתוח של העקרונות אותם ירש הספרדי מההולנדי. הכדורגל השלם קיבל את השם החדש – הטיקי טקה. הפילוסופיה של הכדורגל של קרויף ממשיכה לחיות, והמשחק הנערץ בעולם ימשיך להתפתח ולהתקדם. הרבה בזכותו של מספר 14, שהיה כוכב, והעביר הלאה את המורשת, ואת השרביט.

"האנשים הגיעו לאצטדיון בידיעה שהם הולכים ליהנות ממה שהם ייראו. צריך לחפש את הדרך המסוימת לשחק את המשחק; לראות שכל אחד מהשחקנים מסוגל באמת לשחק. קח את הכדור, תתייחס אליו יפה, ותן לו להיות החבר שלך. כל מי שראה אותנו משחקים נהיה שמח. ילדים חזרו הביתה עם חיוך על הפנים. ואם אתה יכול ליהנות ממשהו באמת, זה הדבר הכי חשוב שיכול לקרות." יוהאן קרויף, 1947 – 2016.