יצאנו בשבת בצהריים למגרש האימונים שצמוד לאצטדיון רמת גן על מנת לצפות בדרבי בין בית"ר המארחת להכח בליגה נערים א' ארצית מחוז דרום. בית"ר שנועלת את הטבלה אירחה את הסגולים בידיעה שנצחון יקרב אותם 6 נק' לקו האדום כאשר הכוח חיפשה את שלושת הנקודות בשביל להיפרד מעוד 3 קבוצות עם מאזן זהה בתחתית.
המשחק:
הקבוצות הגיעו למחצית הראשונה בסגנון משחק מפוזר מאוד, בעיקר מצידה של בית"ר שניסתה להפריע להכח לנהל את המשחק. בדקה ה-12 של המשחק הגבהה סתמית של המגן השמאלי של הכח, אמיר וייסמן, מצאה דווקא את שערו של מאור ורבר 1-0 לסגולים אחרי טעות קשה של השוער. האווירה המאוד נינוחה המשיכה עד לסיום המחצית הראשונה ומסביב היה אפשר לחוש אכזבה מעטה מאווירת דרבי, אולי בגילאים יותר מתקדמים האינטנסיביות תעלה.
למחצית השנייה הקבוצות עלו בהתלהבות גדולה. כנראה שמאמניהם, אוהד בר הדס מבית"ר וחמדי חרוב מהכח , דאגו להזכיר לבחורים הצעירים שעל הפרק גם גאוות העיר וגם תוצאה נזילה ביותר וקרב תחתית קשה. הכח התחילו לתקוף בעזרת שחקני הכנף הנהדרים קיזיטו-קייסי רמירס משמאל ורועי דהן מימין מה שאילץ את השוער הביתי לנער מהזכרון את הטעות בשער ולהיות במיטבו. הוא גם הצליח במשימה כאשר הדף לא פחות מ4 מצבים ודאים של שער והשאיר את קבוצתו בתמונה. יש לציין כי אמנם שחקני הכנף הסגולים סבלו מיום רע מבחינה התקפית הם השקיעו המון בתמיכה בהגנה ושמירת התוצאה. שחקני בית"ר ניסו מדי פעם לסכן את השער הסגול אבל אפילו לא הצליחו לתת לרועי שמש לעבוד קשה בין הקורות מכיוון שצמד הבלמים גלעד ארביב ובעיקר שון קלימקין סגרו הרמטית את הרחבה. לרגע אחד הרוחות התלהטו מעט במשחק אחרי כניסה חריפה ברועי דהן שבתגובה דחף את יריבו אבל העניינים נרגעו מהר מאוד, אולי בעיקר בגלל כרטיס צהוב אחד שנשלף על ידי השופט לאותו דהן. שוערה של בית"ר המשיך להיות כוכב המחצית השניה עם סדרה נוספת של הצלות כשגם קורת שערו באה להושיע ולקחה מגיא סלוצקי שער בטוח. כאשר שופט המשחק ערן ברנשטיין הוסיף 4 דק' תוספת זמן היה נראה כי תוצאת המשחק לא תשתנה אבל בכל זאת מה שלא הלך 80 דק' (כן בגילאי נערים מחצית זה 40 דק') מתוך הרחבה אולי יצליח מבחוץ? כדור חופשי מ-16 מטר בדיוק שנשרק לטובת בית"ר בשניות האחרונות הוסיף את הדרמה לדרבי הזה. בכדור השטוח המסוכן נהדף באומנות על ידי השוער האורח ומיד נשמעה שריקת הסיום שהצליחה להוציא שאגת "יששש, ארוכה מהמאמן המנצח במסר לנו את הדברים הבאים: "נגררנו למשחק מפוזר של היריבה ולא הצלחנו להגיע לכדורגל הרגיל שלנו. הובלנו משער מקרי במחצית הראשונה ודווקא במחצית השנייה שלא כבשנו נראנו הרבה יותר טוב מה שגם גרם לשוער שמנגד לתת שואו וכל הכבוד לו. לא הייתי צריך להגיד יותר מדי במחצית כי גם הילדים ידעו ש1-0 זאת תוצאה מסוכנת".
בסיום המשחק יצא לנו לפגוש לשיחה קצרה את הקפטן המנצח גל אזולאי, את מלך שערי הקבוצה קיזיטו-קייסי רמירז ואת מי שלטעמינו היה השחקן הטוב ביותר על המגרש (בצוותא עם השוער של בית"ר) הבלם שון קלימקין.
למשחק עצמו הגענו במטרה לספר לכם את סיפורו של קיזיטו-קייסי רמירז . הקיצוני השמאלי של הכוח רמת גן בן לאב ניגרי ואמא פיליפינית שנולד בארץ (ממש סיפור זהה לדויד אלאבה מבאיירן מינכן) אבל רחוק מאוד להזכיר בהתנהגות שלו את המגן השמאלי של באיירן. בזמן שהשחקן המפורסם יותר דווקא בחור ביישן, קייסי רעשן במובן הטוב של המילה. הרבה אנגריות ושמחת משחק נמצאות אצל הבחור הזה כשהכדור צמוד אליו אבל לפעמים על המגרש הכדור צמוד אליו יותר מדי מבחירה אישית ויהיה עליו לתקן זאת כדי להצליח יותר בעתיד. ההתרשמות מהמשחק של מספר 10 בסגול נתנה זווית של דמוי כריסטיאנו רונלדו (קייסי מספר שהמודל לחיקוי הוא ניימאר) אם כי בניגוד לפורטוגלי הבחור הצעיר יודע גם לרדת להגנה אם הוא מאבד כדור. קצת יותר ריכוז מול השער במקום לנסות לגנוב את ההצגה יחד עם מה שכבר יש לו ועם פוש נוסף של מי שיאמן את הילד בהמשך הקריירה יכולים לספק לנו שחקן נהדר לעתיד (פרוייקט דור העתיד 2 נמצא בעיצומו כשגם כתבת המשך לפרוייקט הראשון תצא בקרוב). השחקן עצמו מסר לאחר המשחק שהוא מרגיש שיש לו עוד המון מה ללמוד אבל הוא מנסה כל אימון לספוג משהו נוסף לידע המצטבר ושמאמנו חמדי חרוב עוזר לו המון להתפתח. המאמן עצמו מעיד על מלך השערים שלו כבחור חיובי, אכפתי אבל מעט "מעופף". המון כשרון טמון ברגליים ובראש של הבחור ואם הוא יצליח להתרכז הוא יוכל באמת להיות שחקן נהדר ומחובתו כמאמנו לנסות להגיע לרמה הזו.
הישארו מעודכנים
כדי לצאת למשחק דרבי צריך את ההכנה הנכונה. כן גם בגילאים האלו, כך סיפר לנו קפטן הכוח גל אזולאי. "אנחנו ושחקני הקבוצה היריבה חברים מהשכונה, מבית הספר וממסגרות נוספות אבל פה על המגרש אין חברות וכל אחד רוצה להוכיח עליונות בעיר". אזולאי עצמו נתן משחק שקט מעמדת הקשר האחורי והיה נראה כמו גרסה מקומית של המודל שלו לחיקוי, סרז'י בוסקטס. אין ספק שניתן היה לראות שהבחור הצעיר מנסה לחקות (בהצלחה יתרה) את הספרדי הבינלאומי של ברצלונה. מאמנו מספר עליו שהוא קפטן למופת, בחור אינטלגנט והדמות המקשרת בינו לבין השחקנים הן על המגרש ומחוצה לו. הנער הצעיר ניחן באופי של מנהיג והסרט נמצא אצלו בזכות ולא בחסד אם כי הוא בין "זקני הקבוצה".
אם אפשר לסמן שחקן שעשה עבודה שקטה ויעילה נוספת על המגרש זהו ללא ספק הבלם הגבוה והבלונדיני, שון קלימקין. לתדהמתינו השחקן הצעיר הוסט לעמדת הבלם רק השנה מעמדת הקשר השמאלי אבל הוא ממלא את תפקידו בצורה מופתית ושקטה כאילו כל הזמן שיחק שם. הסיבה העיקרית להסבה המקצועית הקלה מלנסות להבקיע גולים ללמנוע אותם נובעת כמובן מהעובדה שהבחור הוא השחקן הגבוה ביותר בסגל וגם ממושמע טקטית למופת. המשכיות והתפתחות יכולות לקחת את הילד הזה רחוק מאוד אך הוא בינתיים (בטון נבוך מאוד) מסר לנו ש:" אני שמח שנצחנו וששיחקתי טוב (הוא הסכים עם העובדה רק לאחר שהחמאתי לו בעצמי) אני מנסה להתפתח יותר ויותר בעמדה החדשה שלי והמאמן שלי עוזר לי המון עם זה. יש לי עוד הרבה מה ללמוד כי בכל אימון לא משנה מתי אני בטוח שאלמד משהו חדש נוסף שיגרום לי להשתפר או לא לדעוך ביכולת". כן גם הוא קצת הזכיר את הדמות שלו לחיקוי, רפאל וראן (למרות שבמראה הוא יותר ראמוס/מודריץ'). גם על הבלם שלו למאמן היו רק מילים חמות. "אם הוא ימשיך בקצב הזה הוא יגיע רחוק, וכן כבלם. שחקן נורא אינטלגנט ושקט. יש סיכוי שהחסרון היחיד שיש לו זאת הביישנות הקלה כי אתה חייב להיות יותר "קולני" כשחקן הגנה כי זה בעיקר עוזר בתקשורת עם יתר חוליית ההגנה".
בעקבות תוצאת המשחק בית"ר נותרה אחרונה בטבלה עם 6 נק' בלבד כשחוף מבטחים מתחיל להיעלם לו באופק. הכוח עלתה למקום ה-11 עם 17 נק' והתרחקה מהקו האדום ב-3 נק'.
עומדים: שון מוצפי, איתי קוגל, שון קלימקין, גל שמואל, קיזסיטו-קייסי רמירז, גלעד ארביב, ניב אייל, רועי דהן, גל אזולאי (קפטן), טל מליקה (שוער, פצוע), חמדי חרוב (מאמן) ויואל כץ (מאמן מנטלי)
יושבים: עומר שקד, אמיר וייסמן, גיא סלוצקי, רועי שמש, גל עובד ונאור פנחס. (צילום: שאול גרינפלד JSport-מגזין ספורט)
