פנינת המזל

איך פלה הצליח להרים את ענף הכדורגל בארה"ב.

 

אדסון אראנטס דו נסימיינטו או, כפי שכל בנאדם אחר מכיר אותו, פלה (או הפנינה השחורה, אלוהי הכדורגל ועוד אינספור כינויים ושמות תואר) נולד ב23.10.1940 ומהר מאוד הפך להיות שם גדול בכדורגל העולמי. בגיל 17 הוא כבר אחז בתואר "אלוף עולם" עם נבחרת ברזיל, ובהמשך הקריירה זכה בעוד שניים כאלה. אינספור רשתות נקרעו על ידי מי שלדעת רבים הכדורגלן הגדול ביותר בהיסטוריה אבל מאז שעלה לבוגרים של ועד הרגע בו הכריז על פרישה הוא נשאר נאמן למועדון אחד, סנטוס. כל זה נכון עד לרגע בו קיבל את מה שבזמנו הוא חשב שזאת "ההצעה ההזויה ביותר".

 

ארה"ב תמיד הייתה ידועה בתור מדינת ספורט קבוצתי-בעיקר בכל מה שקשור למשחקי כדור. ליגות הבייסבול הכדורסל והפוטבול מתגאות בעצם היותן הטובות ביותר בעולם ומעוררת השארה לקידום אותם ענפי ספורט במדינות אחרות. דווקא הספורט הפופולרי ביותר, הכדורגל, תפס ברחבי ארצות הברית הרבה פחות ובזמן שפלה היה עסוק בזכיות במונדיאלים ארצות הברית שלחה נבחרת חובבנים למונדיאל 1950 ואחרי ניצחון סנסציוני 1:0 על אנגליה הייתה צריכה לשכנע את אזרחי המדינה שלא חלה טעות בעיתון וזו באמת התוצאה (הרבה אנשים חשבו שהתוצאה האמיתית הייתה 10:1 לאנגלים). דוגמאות מהסוג הזה מעידות שעם כל הכבוד לרצון, אם לא יהיה מהלך סנסציוני שיציל את ענף הכדורגל לפני דעיכה סופית אז התוצאות ידועות מראש. כאן לתמונה נכנס מי שהיה הג'נרל מנג'ר של הניו יורק קוסמוס בשנות ה70, קלייב טוי שמו.

הפעם הראשונה שקלייב ופלה נפגשו פנים מול פנים הייתה ב1971. המנג'ר התוסס של הקוסמוס לא נתן להתרגשות שלו לגבור עליו וניגש לכוכבה של נבחרת ברזיל שישב על שפת הבריכה.

"היי, אני מאוד שמח לפגוש אותך, אני הג'נרל מנג'ר של הניו יורק קוסמוס ואין מילים שיכולות לתאר את הדרך בה לדעתי אתה משחק. אני חושב שאתה צריך להגיע לניו יורק ולשחק עבורינו". טוי העיד כי אחרי שעזב את האיזור הוא שמע בחצי אוזן את פלה אומר לחבריו שהיו לצידו "הכל נחמד אבל אני לא מבין על מה האדון פה דיבר, למה הוא רוצה שאגיע דווקא לניו יורק"?

"פגשתי את פלה בעוד אינספור הזדמנויות" ממשיך להעיד טוי. "ובכל פעם ניסיתי להבין ממנו בצורה מנומסת האם שקל את הצעתי אבל ראיתי סוג של חוסר התלהבות מעורבבת עם חוסר נעימות לסרב לי". "לאט לאט החלו לצוץ שמועות שפלה מבוקש במועדונים באירופה, ביובנטוס ובריאל מדריד בפרט, נלחצתי כי ידעתי מה זה אומר. בפעם הבאה שפגשתי אותו אמרתי לו שאם הוא יעבור לאחת מהם הוא יוכל בקלות לזכות באליפות אבל אם הוא יעבור אלינו הוא ירוויח מדינה שלמה שתהיה מאחוריו".

"היינו בשדה התעופה בבריסל", ממשיך להעיד טוי, "פתאום פלה אומר לי שאין בעיה קלייב אני אגיע לשחק בניו יורק". "מיד שלפתי פתק מהמזוודה ואמרתי לו תכתוב את זה, תחתום לי על זה בבקשה, תכתוב שאתה מוכן לשחק עבור הקוסמוס". והוא חתם! "4 שנים עמלתי על המהלך הזה וסוף סוף הוא יצא לפועל".

 

כאשר פלה הגיע לניו יורק קוסמוס היה טירוף שלם במדינה. אמנם הכדורגל לא היה פופולרי מדי אבל לא היה אחד שלא ידע מי זה אלוף העולם שלושה פעמים, פלה. הטירוף בניו יורק הגיע למימדים עצומים, האצטדיונים התמלאו, ההתעניינות בכדורגל תפסה תאוצה וחיזקה את הליגה (NASL). הרבה ילדים של סוף שנות ה70 נרשמו לחוגי כדורגל במקום בייסבול\הוקי קרח וכו'. ארה"ב לאט לאט התחילה לבנות את עצמה בתור מדינת כדורגל לגיטימית ואירוח המונדיאל ב1994 שם חותמת ראשונה והראה לעולם כולו עד כמה דברים השתנו לאחר הגעתו של פלה.

באותו מונדיאל ארה"ב צלחה לראשונה מעבר לשלב הבתים כאשר הודחה בשמינית הגמר על ידי מי שזכתה בסופו של דבר בתואר בתוצאה הזניחה 1:0, בהחלט משהו שאפשר להתגאות בו. שחקני כדורגל מארה"ב לאט לאט החלו לעבור לשחק בליגות הגדולות באירופה, ואין אחד שלא מכיר עכשיו את קלינט דמפסי, מייקל בראדלי, טים האווארד או לנדון דונובאן ועוד הרבה אחרים. אבל רגע, זוהי רק נבחרת הגברים, אם נתייחס לרגע לנבחרת הנשים תבינו עד כמה התוצאות מדהימות.

 

ענף כדורגל הנשים החל לתפוס תאוצה לקראת סוף שנות ה80. בשנת 1991 נערך מונדיאל הנשים הראשון.

הסטטיסטיקה של נבחרת ארצות הברית בטורנירים גדולים עומדת ככה.

מונדיאלים:

1991: אלופה
1995: מדליית ארד
1999: אלופה
2003: מדליית ארד
2007: מדליית ארד
2011: סגנית אלופה
2015: אלופה

7 הופעות, במקרה הכי גרוע מקום שלישי.

אולימפיאדות:

1996: מדליית זהב

2000: מדליית כסף
2004: מדליית זהב
2008: מדליית זהב

2012: מדליית זהב

מאז שטורניר כדורגל הנשים הפך לספורט אולימפי ארה"ב זכתה במדליית הזהב בכל פעם חוץ מאולימפיאדת סידני, בה זכתה "רק" בכסף.

אליפות צפון ומרכז אמריקה:
כאן לא צריך לדבר יותר מדי. מאז 1991 ועד 2014 נערכו 9 אליפויות. ארה"ב זכתה בשבעה מהן, בעוד אחת סיימה במקום השלישי ה"מאכזב" ובעוד אחת בחרה שלא להשתתף!

 

את ההצגה של נבחרת הנשים לא מזמן בגמר המונדיאל מול יפן כולם עוד זוכרים, את הכדורגלנים האמריקאים שעושים חיל באירופה כולנו מכירים. כל זה קרה בזכות איש אחד שהחליט לעשות מעשה ולעבור לשחק במדינה לא מפותחת בתחום הכדורגל.

אז בפעם הבאה שאתם מתלהבם מהופעה טובה של כדורגלן או כדורגלנית אמריקאים תדעו שבלי אגדת הכדורגל הברזילאית סביר היה להניח שכל זה לא היה קורה. מה שנותר לאמריקאים לעשות הוא כל פעם לומר בלב "Obrigado" למי שלקח את אותה "הצעה הזויה" ועשה איתה את הבלתי יאומן באותם שנים.