רומא עברה קיץ מתעתע בלשון המעטה, מצד אחד הקבוצה הצליחה לשים את ידה על מונצ'י (רמון רודריגז ורדחו), מי שנחשב על ידי רבים כמנהל המקצועי הטוב באירופה, וכמי שחתום על הבאתם של איבן ראקיטיץ', דני אלבס, קרלוס באקה ועוד רבים וטובים. מצד השני, פרישתו של טוטי הובילה לרעידת אדמה במועדון, הפייר פליי גרם לרומא למכירות רבות, ללא תחליפים ראויים ורומא החליפה את לוצ'יאנו ספלאטי המוערך, באוזביו די פרנצ'סקו, רומאניסטה בדם אבל מאמן חסר ניסיון וקצת חסר מעוף. כל אלו ועוד גרמו להתקפה של רומא לקרטע, בעיקר במחזורים האחרונים, ולהסתמך על ההגנה האימתנית שלה, אך זה לא מספיק. הנה שתי אופציות ריאליות למונצ'י ודי פרנצ'סקו להחזיר את העגלה לדרך המלך.
1. קיצוני ימני: הקיץ הזה התאפיין ביותר מדי סיפורי העברות מאוסים, אך אחד הנוראים שבהם היה סיפור העברתו של ריאד מחרז כמחליף למוחמד סאלח ללא הצלחה. סאלח של רומא אומנם לא היה הסקורר האימתני שאנו רואים כיום באנפילד, אבל ההתאמה שלו לקבוצה הייתה כמעט מושלמת. מהירותו המסחררת של המצרי הבינלאומי אפשרה לרומא לצאת למתפרצות קטלניות, ולגוון את המשחק המאורגן והשבלוני שלה. סלאח, סייע לגיוון הזה הן בכיבוש שערים (17) והן במלאכת הבישול (12), כאשר מסירות המפתח של סאלח, בעיקר בהתקפות מעבר בלטו במיוחד והציבו אותו במקום השני בליגה במסירות מפתח. רומא ומונצ'י האמינו שמחרז יוכל לחזור לכושרו מעונת האליפות, ולמלא את החור שסלאח השאיר בהתקפות המעבר (מהירות שיא של 32.45 מול ה33.1 של סאלח), ובמסירות המפתח (סיים כמלך הבישולים של הפריימרליג ובטופ 20 של הליגה במסירות מפתח בעונת 2016). הכישלון במגעים הוביל את רומא להוציא את הכסף על שחקנים צעירים ומבטיחים אשר לא מצליחים לספק את הסחורה.
פטריק שיק: 294 דקות משחק עם 0 שערים ובישולים בליגה, 1 בגביע. שיק הגיע ככישרון ענק, ועד כה הפציעות לא אפשרו לו להיכנס לקצב, אך בכל מקרה נראה כי שיק מאבד את עצמו באגף, ומתקשה לפצח את ההגנה של היריבות בעזרת מסירות חכמות.
גרגואר דפרל: החלוץ הצרפתי הגיע כרכש אישי של די פרנצ'סקו והצליח לספק ב-13 המשחקים שקיבל עד כה 0 שערים ו-0 בישולים. דפרל, ששיחק בסוסוואלו כחלוץ, מתקשה כקיצוני, כשהוא לא מצליח לעבור עציץ (0.1 דריבלים מוצלחים למשחק) ולתרום להתקפת הקבוצה.
צ'נגיז אונדר: אונדר הצעיר שיחק כבר ב-14 משחקים, יכולים לנחש כמה הוא כבש במשחקים הללו? נכון 0 שערים ו-0 בישולים. דווקא אונדר נראה לא רע בהזדמנויות שלו, בועט הרבה לשער, שורף שטחים אבל משחקו עוד מפוזר, כשהוא נוטה להחמיץ את מסירה האחרונה לפני הבעיטה לשער.
הישארו מעודכנים
אז מה הפתרון? בהנחה וההצהרות של מונצ'י, שרומא לא הולכת להתחזק משמעותית בחלון הקרוב, אכן נכונות, די פרנצ'סקו יוכל להגשים את חלומם של אוהדי רומא רבים ולהחזיר את פלרונצי לעמדת הקיצוני בה פרץ. פלרונצי גם מעמדת המגן מראה שיש לו את מה שצריך: הוא מוסר למעלה ל-1.5 מסירות מפתח במשחק, בונה את משחק המעבר של הקבוצה, ומראה שחוש הכיבוש המפותח שלו לא נפגע חרף הפציעות שעבר. גם לעמדת המגן המחליף לרומא יש פתרון בדמות ברונו פרס שמתחיל להיכנס לקצב, וריק קארסדורפ כשיחזור בסוף אפריל.
במידה והקבוצה תנסה להתחזק בקיצוני בעלויות דומות לאלו של סלאח רומא תוכל לנסות להנחית את ג'סטין קלייברט המוכשר שיוכל לספק את הניצוץ שחסר לרומא באגף ואמור לעלות משמעותית פחות ממחרז. גם ברארדי האיטלקי ישמח לחדש את שיתוף הפעולה עם די פרנצ'סקו, ואמין האריט המוכשר יוכל להתאים, אך נדמה כי רומא תאלץ לבנות על הקיים כרגע, מה שמוביל לפתרון האפשרי הנוסף
2. שינוי מערך: אין ספק שדי פרנצ'סקו עד כה הצליח מעבר לציפיות האוהדים שהגיעו לעונה סקפטים ממינויו כמאמן. גם השחקנים חששו בתחילה, אך לבסוף העידו כי לאחר תקופת הסתגלות קלה הם למדו את שיטתו של המאמן והתרגלו אליה. די פרנצ'סקו משתמש במערך 4-3-3 בלבד, ללא קשר לסגל כפי שניתן לראות, והקושי בשיטה מתבטא בעיקר בהתקפה. אדין דז'קו כבר הגיע ל-12 שערים בכל המסגרות, אך הוא כבר סופר 6 משחקים ללא שער, ו-1 בלבד ב-10 האחרונים. הבוסני בן ה-31 מתקשה לעמוד בנטל לבדו, ולעיתים נראה בודד במערכה.
דייגו פרוטי: הארגנטינאי פתח את העונה לא רע בכלל וכבר הגיע ל-8 שערים ו-2 בישולים, אבל נדמה שהיריבות כבר למדו אותו, כמות הדריבלים המוצלחים ירדה, ובלעדי הנשק הזה התרומה הסטטיסטית של פרוטי עומדת על 0 עגול בחמשת המשחקים האחרונים
סטפן אל שעראווי: הפרעוני גם פתח את העונה בסערה והגיע ל-6 שערים ו-4 בישולים עד שבמשחקים האחרונים שבק חיים. הפרעוני חיי מהאנרגיות שהקבוצה וקהל מייצרים, והבלימה הפתאומית של הקבוצה השפיעה אליו מאוד, כאשר גם העובדה שהוא מתופקד לא מעט בצד ימין, הזר לו, תורמת לכך.
די פרנצ'סקו חייב להראות גמישות מחשבתית כדי להקשות על המאמנים שבאים להתמודד מולו. נדמה במשחקים האחרונים כי משחקה העומד של רומא הפך לסטטי מדי, אך זאת לא מעט בזכות העובדה שמאמני היריבות מתכוננים כראוי למשחקים כנגד הג'ילארוסי, שחקני היריבה מצופפים מהר את מרכז המגרש ומאפשרים לרומא להניע את הכדור בצורה לא תכליתית במרכז המגרש שלה, או בכנפיים עד לתיבת ה16. די פרנצ'סקו צריך לעבוד עם שחקניו על משחק תכליתי יותר, להוציא את הכדור מהר ולנסות להגיע לרחבת ה16 של היריבה בטרם תספיק להתארגן. גם סגנון מודרני יותר של לחץ מצד החלוצים והקיצוניים יחדיו בשניות הראשונות לאחר איבוד כדור יכולה לעזור לרומא להגיע להתקפות מהירות יותר. ברגע שרומא תפנים את החשיבות של משחק מהיר (למעלה מ60% בכדורגל המודרני היום מגיעים ממהלכים מהירים של 4 מסירות ומטה), היעילות תעלה.
כדי להקל על הקבוצה לייצר לחץ למעלה רומא יכולה לעשות מספר שינויים בטקטיקה שלה: לעבור למערך 3-5-2 או 3-2-3-1 שישחרר את הקשרים הנפלאים של הקבוצה ללחוץ קדימה ולהרוויח כדורים באזורים מסוכנים, ויוריד מהעוול של דז'קו כחלוץ בודד עם סיוע של אחד מחלוצי הרכש שהגיעו בקיץ. דז'קו הוכיח בעונת האליפות של וולסבורג ומנצ'סטר יוניטד שהוא מסוגל לשתף פעולה בהצלחה יתרה בחוד, ועם חלוץ מהיר שישלים אותו נדמה שדז'קו יוכל לחזור לכושר הנפלא מהעונה שעברה.
קצת גמישות מחשבתית בנוגע לסגל ולשימוש בו יוכל להחזיר את רומא לדרך המלך. בהנחה שרומא תנצח את משחק ההשלמה שלה היא תהיה רק 6 נקודות מנאפולי שבפסגה, כך שהכל עוד אפשרי. כמו שרוד ואן ניסטלרוי אמר "גולים הם כמו קטשופ. לפעמים לא יוצא לך לכבוש, לא משנה כמה תנסה. ואחרי זה הם באים כולם ביחד". אולי כל מה שרומא צריכה כדי לצאת לדרך חדשה זה פשוט לשים את הכדור ברשת?
