פרשת "וישחקו"

דורות רבים של אוהדי כדורגל ישראלי זוכרים את ימי שבת הקרים. אחרי ארוחת הצהריים, מתיישבים עם כוס התה ומדליקים את הרדיו. מרבית השנים רשת ב' לקחה פיקוד על הקלאסיקה "שירים ושערים", פורמט מוקדם ל"ערוץ הקיבוץ" בו יושב המנחה (הרבה שנים מאחורי המיקרופון ישב מאיר איינשטיין ז"ל) ומחלק את השידור בין המגרשים כשאת מילותיו גודע הצליל האלמותי והמפחיד בהתחלה המבשר על שער, המתח של אותו אוהד היושב בבית ולא יודע אם השער במגרש שבו משחקת קבוצתו, עולה על גדותיו. אנחת רווחה או כעס נפלטים כאשר השידור עובר למגרש "לא מעניין" או שהלב דוהר בחזה עד שהשדר במגרש מעדכן לזכות מי נכבש השער.

יש כאלו שהשבתות שלהם נראו קצת אחרת, כאלו שפקדו את המגרשים בימים קרים וגשומים, או בחומו של סוף אוגוסט. אחרי בוקר רווי שינה ולפעמים יציאה מהבית עוד בבוקר אם המשחק בעיר מרוחקת והמשחק מתחיל בשעות הצהריים. מגיעים למגרש והמנטרה הקבועה של "X טרופיות ב-X שקלים" בהתאם לעיר בה מתרחש המשחק.
זכרונות אלו מעלים חיוך בכל אוהד כדורגל שנזכר כיצד התחיל לאהוד כדורגל. הזמנים השתנו, ותוכניות הרדיו התחלפו באפליקציות שמעדכנות תוצאות או בערוצי טלויזיה שמנסים לשחזר את הקסם של הרדיו אך לא בהצלחה יתרה לטעמי. אבל שבת של כדורגל הוא ביטוי ששגור בפי כל אוהד. בשבועות האחרונים נשאלת השאלה האם הכדורגל שכולנו מכירים הולך להשתנות?
אז בואו נעשה קצת סדר.

הניוזלטר של פעם בשבוע במייל

קראתי ואני מאשר/ת את תנאי השימוש

Leave this field empty if you're human:

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

במדינת ישראל קיים חוק שנקרא חוק שעות עבודה ומנוחה בו לא אמורים לקיים עבודה בשבת למעט גופים או עסקים להם ניתן היתר מיוחד. הכדורגל הוא לא חלק מזה.
אז איך כל השנים לא הייתה בעיה? פשוט מאוד, אף אחד לא אמר מילה.
עושה רושם שהנושא התעורר לאחרונה לאחר פניה של מספר שחקנים בראשות אבי איבגי, שוער הפועל נצרת עילית המשחק כמה שנים בליגה הלאומית (שמשוחקת בעיקר בימי שישי) אך משחקיו גולשים לתוך השבת מה שמפריע לו לקיים את מצוות השבת. כמוהו שחקנים נוספים אשר התלוננו.
מצד אחד, ראוי לכבד את כולם אם הדבר פוגע בהם. מצד שני, כל ילד שהתחיל לשחק כדורגל יודע שחילול שבת הוא חלק מהכדורגל. בין אם זה משחק ילדים ונוער בשעות הבוקר או אפילו הגעה למשחק במוצ"ש שגורמת לצאת מהבית בשבת ולהניע את הרכב או לעלות לאוטובוס בערים מעורבות בהן יש תחבורה ציבורית.
אחד הטיעונים של אבי איבגי ושות' הוא שמגיע יום מנוחה. בהתחשב בעובדה שלמעט מועדונים בודדים, יום עבודה של כדורגל הוא כשעתיים אימון ואולי עוד שעה אימון כושר ואז הביתה, אפשר להבין שמנוחה לא חסר.
טיעון נוסף הוא שיום שבת הוא יום קדוש. טיעון מוצדק אך כפי ששבת קדושה ליהודים כך ראשון לשחקנים הנוצרים ושישי למוסלמים מה שמאפשר לשחק רק שני עד חמישי. ואם יפסק יום המנוחה מתי יתאמנו הקבוצות? הרי שישי שבת וראשון לא מתאפשרים.
על פי חוקי אופ"א אסור לקיים משחק תחרותי בליגה ביום שיש טורניר אירופי כלומר, בימי ליגת אלופות וליגה אירופית הדבר לא מתאפשר.
מה שמשאיר אותנו עם ימי שני בלבד בחלק מהשנה.

מלבד הפן הרומנטי בשיש בכדורגל בימי שבת ישנו נדבך חשוב לא פחות. כיוון שהמשחק משוחק ביום חופשי למרבית אזרחי המדינה, ליותר קהל יש אפשרות להגיע. נכון שכיום ישנם משחקים בימי שני בהם האיצטדיונים מלאים ולרוב מדובר במשחק מרכזי של המחזור שמפגיש בין קבוצות גדולות עם קהל רב. לא בטוח שלמפגש אמצע טבלה ביום שני תגיע אותה כמות של אנשים כפי שהייתה מגיעה בשבת. מעבר להכנסה מהקהל, ייתכן שהכנסה של זכויות שידור וספונסרים תרד כי כמות הצופים תדעך. אתם יכולים לדמיין את שחר חסון או אדיר מילר מחליטים שלא מופיעים בשישי בערב? האם ההכנסה שלהם תישאר כפי שהיא כיום?
הזזת המשחקים לאמצע השבוע תפגע באנשים עובדים שיאלצו לעזוב את מקום העבודה קודם (ולהפסיד שעות עבודה) או להגיע באיחור למשחק. וגם יפגע בציבור החיילים שרוצים לחזור בסוף השבוע ולהנות מכדורגל ישראלי.
לדעתי הכדורגל חייב להישאר במתכונתו הנוכחית ואפילו להזיז את משחקי יום ראשון בחזרה ליום שבת (כאשר אין משחק של ישראלית באירופה ביום ה').
מה שמנסים לעשות כרגע העותרים לגבי קיום המשחקים הוא לשנות את יעד האוטובוס לאחר שהנסיעה החלה, אם לא מוצא חן בעיניהם לדעתי הם יכולים לרדת בתחנה הקרובה.