במוצאי שבת המשחק הגדול של השנה ייצא לדרך ועוד איזה משחק מחכה לנו בין שתי אימפריות כדורגל. ריאל מדריד תרצה לעשות הישג שאף קבוצה לא עשתה מאז הוקמה הצ'מפיונס ליג ולזכות פעמיים ברציפות ולקחת אליפות ואליפות אירופה לראשונה מ-1958, נגד יובנטוס שתשחק בשביל שוערה האגדי בופון ותרצה להשלים טרבל בעונה חלומית עד כה. שתי הקבוצות לדעת רבים הציגו את הכדורגל המשובח ביותר לאורך העונה כולה אך מי מגיעה פייבורטית לגמר אם בכלל יש כזו? מה נק' התורפה והחוזק של כל קבוצה? וידו של מי תהיה על העליונה של אלגרי או שמא זידאן ימשיך לחולל ניסים? עושים סדר לקראת הגמר בקארדיף.
הגנה:
חוליות ההגנה הצפויות לפתוח בגמר הצ'מפיונס במדי שתי הקבוצות:
יובנטוס- בופון, סנדרו, קיילני, בונוצ'י ואלבס.
ריאל מדריד- נבאס, מרסלו, ראמוס, וראן וקארבחל/נאצ'ו במידה ודני לא יהיה כשיר לגמר.
כשאומרים קבוצה איטלקית אומרים קודם כל הגנה האמנם? אם ניקח בחשבון את הכדורגל האיטלקי ככלל הרי שמדובר לפחות העונה בסתם מימרה ותו לא. הסרייה א' מספקת לנו כמעט 3 שערים למשחק ולמעשה מאז שנות ה-40 לא היה ממוצע שערים כל כך גבוה, אך יובנטוס הצליחה לשמור על המסורת ולמען האמת זה השתלם לה, עם ממוצע של פחות משער חובה למשחק בסרייה א' (המאוד התקפית השנה), ועם 3 שערי ספיגה ב-12 משחקים באלופות קשה להתווכח עם סטטיסטיקה. מעבר למשחק ההגנה הכמעט מושלם של יובה העונה היא מקבלת תרומה מאוד גדולה משני מגניה הברזילאים אלכס סנדרו ודני אלבס (אתם יכולים לשאול את מונאקו), וזו כמעט ללא אף מילה על המנצח על התזמורת בופון שיעשה הכל על מנת להניף את הגביע עם האוזניים הגדולות.
מן העבר השני בבלאנקוס שחקני ההגנה אמנם רושמים שיאים בכל הקשור דווקא להישגם ההתקפיים (ראמוס 10 שערים, מרסלו 11 בישולים), אך לעיתים די תכופות העונה נדמה ששחקני ריאל כל כך עסוקים במשחק ההתקפה שזה עולה להם ביוקר במשחק ההגנה. לא פחות מ-41 שערים ספגו ריאל מדריד העונה בלה ליגה וכ-16 שערים ספגו בצ'מפיונס ליג כשרק במשחק אחד מבין 12 חניכיו של זיזו הצליחו לשמור על שער נקי (3:0 נגד אתלטיקו מדריד).
המאץ'-אפ הכי מעניין מבחינת משחק ההגנה או דווקא צמד המגנים של כל קבוצה: סנדרו ואלבס מול מרסלו וקארבחל. המגן השמאלי הטוב בעולם מול מי שמיועד לרשת את מקומו בנבחרת ברזיל. ודני אלבס הלוהט ירצה להעלות חיוך לאוהדי בארסה ולנצל את חוסר כושר המשחק של קארבחל או נאצ'ו/דנילו הלא מנוסים כדי לגבור עליהם במאץ'-אפ של המגנים הימניים. שתי הקבוצות דוגלות בכדורגל שמשוחק דרך האגפים ועם לא מעט הגבהות לרחבה וצמד המגנים שיעפיל על הצמד השני יעשה צעד משמועתי עבור קבוצתו בדרך לזכייה בתואר.
סיכום: 1-0 יובנטוס, יתרון ברור ליובה בכל הקשור למשחק ההגנה.
קישור:
חוליות הקישור הצפויות לפתוח בגמר הצ'מפיונס במדי שתי הקבוצות:
יובנטוס- פיאניץ', חדירה (מרקיסיו), קואדרדו ומנדזוקיץ'.
ריאל מדריד- מודריץ',קרוס, קאסמירו ואיסקו.
הקישור של ריאל מדריד העונה הוא אחד הבאנקרים הכי יציבים שלה העונה. השלישייה MKC (מודריץ', קרוס וקאסמירו) רצה כמעט על העונה בהרכב של זידאן למעט משחקים ליגה שבהם נתן להם לנוח אך המאמן הצרפתי בכל משחק גדול לא ויתר על אף שחקן מהשלישייה הזאת שלכל שחקן תפקיד חשוב. קאסמירו למעשה בלא מעט זמן על המגרש מתפקד כסוג של בלם שלישי (מה שמשחרר את מרסלו וקראבחל יותר להתקפה) וגם מחלץ המון כדורים מהיריבה. טוני קרוס הוא האיש שמסדר את כולם על המגרש ומשרה שקט וביטחון שהכדור אצלו ברגליים וכמובן אמון על המצבים הנייחים. מודריץ' הוא האס של זידאן ויכול בדריבל אחד או במסירת עומק אחת לפצח כל הגנה וביחד עם הציוות של איסקו הפוטניצאל הוא בשמיים.
הזברות פחות דוגלות בשיטתם של ריאל מדריד ומחזיקים פחות בכדור כשהתפקיד העיקרי שלהם לחלץ את הכדור בלחץ בלתי פוסק ולהעביר אותו כמה שיותר מהר לרחבת היריב. פיאניץ' הוא אמנם רק עונה אחת במועדון אך כבר הפך לבעל הבית במגרש ולמעשה אם אנחנו נעשה הקבלה לשחקני ריאל מדריד לוקח על עצמו גם את התפקיד של קרוס וגם את התפקיד של מודריץ' כך שעל כתפיו מוטלת אחריות כבדה. חדירה הוא סוג תואם של קאסמירו יותר מוצלח בצד ההתקפי ופחות בצד ההגנתי, ומנדזוקיץ' וקואדרדו ישרפו הרבה קילומטרז' בסגירות אחר מרסלו וקארבחל אך באותו הזמן שהם מגנים על השער הם יהוו איום מתמיד ליציאה למתפרצת בעיקר הקולמביאני.
המאץ'-אפ העיקרי בחוליית הקישור יהיה בין לוקה מודריץ' למירלם פיאניץ'. שני השחקנים הם גם האסים של המאמנים ואף אפילו משמשים כסוג של מאמן על המגרש, לשניהם יכולות התקפיות נהדרות כשברגע שהם מקבלים מרווח הם מיד מענישים. המשימה של פיאניץ' תהיה קשה משל מודריץ' עקב הסיוע שיש לקרואטי באמצע.
סיכום: יתרון קל לריאל, 1-1 בעיקר בזכות השלישייה באמצע.
התקפה:
חוליות ההתקפה שצפויות לפתוח בגמר הצ'מפיונס במדי שתי הקבוצות:
יובנטוס- דיאבלה והיגוואין.
ריאל מדריד- בנזמה ורונאלדו.
לגונסאלו היגוואין הגמר הזה לא יהיה סתם עוד גמר, הוא בפעם הראשונה פוגש את האקסית שקיבל אצלה את המפתחות בתחילת הקריירה אך בסופו של דבר מאס ברוטציות עם בנזמה והחליט לעבור לאיטליה. הסיבה העיקרית שהיגוואין לא קיבל את הקרדיט בהרכב של ריאל מדריד הייתה שהחלוץ לא עומד בציפיות ברגעי ההכרעה, עם 24 שערי ליגה וצמד ענק בחצי גמר הצ'מפיונס מול מונאקו פיפיטה הוריד מעט מתדמיתו הלוזרית אך כל עוד לא יצליח להשיג את הגביע הדימוי לא ירד מגבו. חברו לצוות ההתקפה הוא כמובן פאולו דיאבלה, הילד הארגנטינאי שבמו רגליו הדיח את ברצלונה בשלב רגע הגמר סיפק לנו רגעי קסם אך עדיין מתקשה לשמור על יציבות בכל הקשור למספרים.
זינדין זידאן וכרסטיאנו רונאלדו קיבלו החלטת מפתח העונה כשהפנומן הפורטוגלי יקבל לא מעט דקות מנוחה וכך זידאן הרוויח שני דברים בפעם אחת: 1. רונאלדו בכושר שיא ברגעי ההכרעה (עם 8 שערים משלב רבע הגמר ותפקוד שיא ברגעי ההכרעה בלה ליגה כולל חמישה שערים בשלושת משחקיה האחרונים של הבלאנקוס), 2. ספסל רעב, אלברו מוראטה, לוקאס ואסקז, חאמס רודריגז ומרקו אסנסיו לא היו מצליחים להגיע לרמה שבה הם נמצאים כיום לולא רונאלדו היה מתעקש לשחק כל דקת משחק העונה. קרלו אנצ'לוטי אמר לא מזמן לכלי התקשורת: "הסיבה שבנזמה פותח בהרכב היא בגלל יכולת הציוות שלו עם רונאלדו". נכון שקארים בנזמה לא מספק בלשון המעטה את הקרדיט בהרכב של ריאל בכל הקשור למספרים (11 שערים בליגה ו-5 שערים בליגת האלופות), אך אי אפשר להתעלם מהחיבור המוצלח בין השניים שהוביל ללא מעט שערים העונה ובניגוד לאקס הארגנטינאי שמשחק בשורות היריבה בנזמה הוכיח העונה שהוא עומד במצבי לחץ (המבצע האדיר מול אתלטיקו והשער השני במאלגה).
המאץ'-אפ העיקרי בין שתי החוליות הללו יהיה בין גונזאלו היגוואין לכריסטיאנו רונאלדו. פיפיטה מאושם לא פעם במשחקי גמר גרועים שעלו לקבוצתיו (ובעיקר נבחרתו), ברגעים כואבים. אך גם לכריסטיאנו רונאלדו יש מה להוכיח בגמר בקארדיף, נכון הוא כבש את השער הרביעי בפנדל בגמר בליסבון והצליח לעמוד בלחץ בפנדל המכריע שלו בדו קרב אשתקד. אך כריסטיאנו בשני הגמרים הפגין יכולת חלשה (בעיקר בגלל שהגיע סחוט למעמד מה שלא יקרה הפעם), ותהיה לו הזדמנות נוספת להוכיח לכל העולם שהוא הכדורגלן מספר 1 בעולם.
סיכום: יתרון קל לריאל, 2-1 רונאלדו עשה את ההבדל.
ספסל:
לא מעט דובר העונה על ריאל מדריד א' וריאל מדריד ב' מי יותר טובה? עצם השאלה מוכיחה את העוצמה של הסגל של ריאל. שחקנים כמו מוראטה, חאמס, קובאציץ', ואסקז, אסנסיו, פפה, דנילו, נאצ'ו וקאסייה יכולים לפתוח בהרכב בכמעט כל קבוצה בעולם בדגש על השישה הראשונים שצויינו. אך הגדולה של זידאן בניהול הסגל מעבר לרשימת הכוכבים על הספסל הייתה שמירה של כולם דרוכים ומוכנים, כל שחקן נתון יכול להעלות בהרכב ואתה כמעט לא תרגיש בהבדל ואף ישפיע באופן חיובי, בלא מעט קבוצות שחקנים כאלו היו דורשים לעבור קבוצה אפילו בינואר שלא נדבר שהיו משחקים ללא חדוות משחק ומוטיבציה, אך עקב הרוטציות של זיזו הוא הצליח להשאיר את כולם כאופציות נהדרות מספסל.
מן הצד השני אצל הביאקונרי האופציות מן הספסל הרבה פחות אטרקטיביות מאשר אצל הבלאנקוס,אמנם מבחינת מחליפים בהגנה המבחר הוא רחב (בראצלי,בנעטיה,ליכשטיינר ואסמואה שיכול לשחק בקישור בעת הצורך), אך בקישור למעט מרקיסיו שמשתווה לרמת ההרכב אף שחקן לא מתקרב להוות תחליף ראוי כשההתקפה הבעיה חמורה אפילו יותר כשאין להיגוואין אלטרנטיבה על הספסל.
סיכום: יתרון ברור לריאל, 3-1.
מאמן:
כשאני אומר מאמן אני בעיקר מתכוון לניהול משחק, זידאן עשה עבודה מופלאה כל הקשור לבחירת הסגל ושמירה על מצב רוח מרומם בחדר הלבשה אך בכל הקשור לניהול משחק וחילופים הצרפתי מתקשה עד כה לפצח את הנוסחה. הדוגמא הטובה ביותר לניהול משחק כושל הייתה דווקא בדיוק לפני שנה במשחק הגמר מול אתלטיקו זידאן מיהר לעשות חילופים ולא לקח בחשבון את האפשרות שהמשחק יכנס להארכה וזה כמעט עלה לריאל בגביע וגם העונה הניהול משחק שלו בקלאסיקו בהפסד 3-2 לברצלונה קיבל לא מעט ביקורות שבחר לא לשתף את איסקו אפילו לא לדקה אחת. זה נכון שזיזו מאמן צעיר ומשתפר ככל שעובר הזמן אך עדיין יש לו הרבה מה ללמוד בתור מאמן על אחת כמה וכמה כשיריבו הוא לא פחות מאלגרי.
לא מעט גבות הורמו לאחר שמי שהוחלט שיחליף את אנטוניו קונטה יהיה לא אחר ממסימיליאנו אלגרי שסיים את הקדנציה שלו במילאן בקול ענות חלושה, אך מרגע שנחת ביובנטוס סטדיום המאן האיטלקי לא מפסיק לספק תארים כולל שני דאבלים רצופים והגעה לגמר ליגת האלופות בפעם השנייה בשלושת השנים האחרונות על אף שהסגל הוחלף בלא מעט עמדות מפתח. אחד היתרונות שיש לאלגרי שהוא הפך את יובה להרבה יותר גמישה כשמעבר למערך שלושת הבלמים המפורסם ה-BBC יובה משחקת לא פעם עם רק ארבעה מאחור ואף לפעמים מבצעים את השינוי תוך כדי משחק כך שקשה מאוד להעירך ולהתכונן ליובה של אלגרי.
סיכום: יתרון ליובה, 3-2 ריאל
גמר ליגת האלופות 2016/2017 צפוי להיות אחד ממשחקי הגמר הבלתי צפויים שהיו לנו בשנים האחרונות, אמנם ריאל מדריד מובילה ברוב הקטגוריות אך בעמדות המפתח היתרון הוא דווקא של יובה, "התקפה טובה מביאה קהל אך הגנה טובה מביאה תארים".
הימור: 1-1 בתום 120 דק' ולדו קרב פנדלים חוקים משלו ואני נמנע מלבחור מנצחת.
