20 אלף איש ואתה הראשון
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
20 ביולי 2014 זה קרה, סמל ראשון שון ניסים כרמלי נפגע במהלך כניסה קרקעית של הגדוד שלו, גדוד 13 של גולני, בכניסה לשג'עאיה שברצועת עזה, מאוחר יותר סיפר מפקדו שמספר פעמים הוא יצא ממקום מסתורו ובפעם האחרונה הוא נהרג מכדור של צלף שפגע בראשו והרג אותו.
שון נולד ב12 במאי 1993 בדרום פדרה איילנד שבטקסס ארה"ב להוריו אלון ודליה, לשון יש גם שתי אחיות אור וגל.
בגיל 16 הוא עלה לארץ והצטרף לאחיותיו ברעננה והחל ללמוד בתיכון "אוסטרובסקי", ב-2011 שון סיים את הלימודים ואז הייתה לו הבחירה האם לחזור להוריו בטקסס או להישאר בארץ ולהתגייס לצבא. שון בחר להישאר בארץ ולהתגייס לצבא כי זה גם מה שהביא אותו לארץ וזה מה שמבחינתו כל יהודי חייב לעשות.
ב-2014 התחיל מבצע "צוק-איתן" ושון בן ה-21 נפצע ברגלו במהלך אחד האימונים שקדמו למבצע אך החליט שהוא בכל זאת נכנס לעזה ולא מפקיר את חבריו, החלטה זו בעצם הייתה יכולה לשנות את חייו אך כאמור הלויאליות והפטריוטיות של שון גברו עליו והוא יצא עם חבריו לשטח במה שכאמור היו ימיו האחרון וב20 ביולי הגיע ההודעה המרה ששון נהרג במהלך היתקלות.
השמועות התחילו לרוץ בפייסבוק על כך שאוהד של מכבי חיפה שהוא חייל בודד נהרג ורפאל קבסה שהוא אחד ממנהלי ומקימי אתר האוהדים MHFC של מכבי חיפה העלה פוסט קטן ורשם "זו בקשה ענקית מאיתנו אליכם אוהדי מכבי חיפה וזו ההזדמנות שלכם לעשות מצווה גדולה, שון כרמלי ז"ל שנהרג אמש היה חייל בודד ואנחנו לא רוצים שההלוויה שלו תהיה ריקה. היום בערב תתקיים ההלוויה בבית העלמין. בואו לתת כבוד אחרון לגיבור שנהרג כדי שאנחנו נוכל לחיות. זה המעט שנוכל לעשות עבורו ועבור העם שלנו". ההודעה הזאת של קבסה שותפה ע"י מאות אם לא אלפי אוהדים והתחילה להתפשט בפייסבוק וגם הגיעה לכל מהדורות החדשות. בסוף היום ההלוויה שהתקיימה בשעה 23:00 בלילה לוותה ע"י כ-20 אלף איש, יש הטוענים שהיו יותר אך אין אפשרות לדעת מה המספר האמיתי שהיה שם. היו ב"הלווית הפייסבוק הראשונה" אנשים מכל קצוות ארץ, אוהדי כדורגל בכלל ומכבי חיפה בפרט, אנשים, נשים וטף שבאו לתת כבוד אחרון לחייל צה"ל.
אחד השחקנים שישר התחבר לכל הסיפור של שון כרמלי הוא קפטן הקבוצה, דקל קינן, שישר יצר קשר עם ההורים של שון ותמך ,הגיע וכיבד את המשפחה ואת זכרו של שון בכל דבר שהמשפחה או עמותות אחרות עושות.
במהלך השנתיים וחצי שעברו מאז מותו, הספיקו כבר להיות שני משחקים לזכרו, אחד באוניברסיטת חיפה כששחקני מכבי חיפה נפגשו עם החברים של שון, קבוצת גדוד 13 וקבוצת האוניברסיטה ועשו בעצם טורניר לזכרו, ומשחק שנערך רק בחודש שעבר כאשר ותיקי מכבי חיפה נפגשו מול כוכבי "ליגה משלנו" במשחק לזכר של שון. עוד יש לציין את עמותת "נפש חופשית" שלקחה את סיפורו של שון והמחויבות שלו למדינה ואת כל מה שעבר ובעצם רוצה להעביר את זה לדור היהודי הצעיר ולנסות לגרום להם לעשות בעצם עלייה לארץ ולעזור להם גם בזמנים הראשונים כאן בארץ, בנוסף העמותה הוציאה בעזרת המשפחה צמידים לזכרו של שון שנקראו "הצמידים של שון" שנמכרו בסכום סמלי של 10 שקלים בין היתר במשחקים של מכבי חיפה.
לשון לא יצא להיות במגרש החדש בחיפה, הוא נהרג לפני פתיחת העונה הראשונה של הקבוצה באצטדיון ואבא שלו מספר כי כבר היה לו מנוי לעונה החדשה והוא ציפה בכיליון עיניים להיכנס לאצטדיון החדש ולעודד את הקבוצה שם.
דקל קינן כאמור לקח את הסיפור מאוד קרוב אליו ויום לאחר הזכייה בגביע המדינה בעונה שעברה הוא נסע עם חולצת הזכייה והניח אותה על קברו של שון כשהוא מפרסם את זה בטוויטר ואומר: "גם ברגעי שמחה כאלה אנחנו לא שוכחים אותך זה בשבילך"
לפני כשנה רצו שמועות כי המועדון והמשפחה רוצים לפעול כדי שאחד מהיציעים באצטדיון בחיפה ייקרא על שם שון כרמלי אך המהלך נקטע בדרך ולא הוביל לשום מקום.
