בכל מקום בו הגיע הפך לסמל ומנהיג, אחד הבלמים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל חוגג יומולדת ומסמל את מה שמילאן צריכה היום יותר מתמיד
הליגה האיטלקית כיום היא אחת מהמשעממות באירופה. לא בגלל הכדורגל, השערים או השחקנים אלא שבשש השנים האחרונות אותה קבוצה לקחה אליפות והיא יובנטוס כמובן, אך ללא יריבות, ללא קושי ואתגר במהלך השנים. הקבוצה האחרונה שזכתה באליפות איטליה והיא לא יובנטוס מגיע מהצד האדום של מילאנו.
במהלך שש השנים הללו, מאז אותה אליפות מילאן מדרדרת משנה לשנה ומדשדשת במרכז הטבלה וחולמת להתקרב אל הצמרת.
לאוהדי מילאן אין את השחקן עליו הם יכולים להצביע, השחקן שנחשב למנהיג במגרש , זה שייחשב כסמל הקבוצה אבל פשוט זה מה שחסר להם.
מילאן היא קבוצה עם היסטוריה עטורת תארים ושחקנים גדולים שמזוהים עם המועדון ואחד מהם הוא שחקן וסמל שכל כך חסר להם היום במגרש, שחקן שמאז שפרש הם מחפשים בנרות יורש ראוי אך ללא הצלחה. השחקן הזה אלסנדרו נסטה.
הישארו מעודכנים
כשהשם הזה עולה ישר לכל אוהד כדורגל מיד ייזכר בתקופה הגדולה של מילאן. התקופה שבה מילאן הייתה משחקת את הכדורגל הטקטי והמסודר על המגרש, כדורגל לוחמני וסוחף את הקהל באיטליה ובאמת להיחשב לאחת מהקבוצות הגדולות באירופה.
אך לפני שאסביר במה נסטה כל כך הוסיף במגרש כאשר שיחק, בואו למסע אל עברו של אחד מגדולי הבלמים בעולם ששיחק אי פעם.
ההתחלה בלאציו
נסטה נולד בבירת איטליה שברומא והחל לשחק כדורגל מגיל 9 והיה מגיע לרוב לצפות באחיו הגדול, אבדין ששיחק במועדון מקומי בצ'ינצ'יטה שברומא. אחרי נסיונות שכנוע רבים מצד אלסדרנו, החליט אביו לרשום אותו למועדון שבו אחיו שיחק, הצעד הראשון בקריירה של נסטה.
כבר מההתחלה נסטה הפגין כישרון וסקאוטר של רומא בשם פרנצ'סקו רוקה שרצה להחתימו בהיותו בן 17 אך אביו דחה את ההצעה.
מפה לשם נסטה מצא את עצמו דווקא בצד השני של העיר, באקדמיית הנוער של לאציו, שם למד ופיתח מגוון תפקידים על המגרש לא רק בהגנה אלא גם בעמדת החלוץ והקשר ההתקפי.
במהלך אחד האימונים נכח מאמן הקבוצה הבוגרת דינו זוף, אחד מגדולי שחקני איטליה בכל הזמנים ראה את נסטה משחק כבלם והתאהב ממבט ראשון. לאחר האימון דינו זימן את נסטה לסגל הקבוצה הבוגרת והבלם הצעיר השתלב במהירות בקבוצה. כל כך במהירות שארבע שנים לאחר מכן מונה לקפטן הקבוצה ובאותה שנה (1997) הניף את התואר הראשון שלו בקריירה, הגביע האיטלקי לאחר שניצחו בגמר את מילאן עם שער ניצחון של גיבור הסיפור שלנו, נסטה.
באותה עונה נסטה קיבל את התואר הכדורגל הצעיר של השנה בסרייה א' וכל אירופה החלה לדבר על הבלם הצעיר אך נסטה נשאר נאמן ללאציו והמשיך במועדון.
נסטה ולאציו החלו לבסס את עצמם כקבוצת צמרת בליגה והשיא הגיע בעונת 199/2000, אחת מהעונות הגדולות בתולדות המועדון שבה לאציו זכתה בדאבל- בגביע ובליגה מול יובנטוס ומילאן הגדולות.
ההיסטוריה במילאן
עם ההצלחה הגדולה הגיעה גם הנפילה של לאציו, ששנתיים לאחר ההישג ההיסטורי לאציו נכנסה למשבר כלכלי. משבר כה גדול שהנהלת לאציו רצתה להיפטר מכל נכסיה כדי לצמצם את החובות ולהשאיר את המועדון קיים. לבסוף לאציו וויתרה על הנכס הגדול ביותר שלה- נסטה שעבר תמורת 30 מליון אירו למילאן לאחר 9 שנים בתכלת.
נסטה שביסס את מעמדו כאחד מהבלמים הטובים באיטליה עם משחק הגנה קשוח וטקטי, הביא את מה שהוא יודע לקבוצתו של קרלו אנצ'לוטי ויחד עם קפטן הקבוצה, פאולו מלדיני , קאפו ויאפ סטאם הקימו את אחת מההגנות הטובות בעולם.
שתי העונות הראשונות במילאן היו מוצלחות עבור נסטה. לראשונה בקריירה נסטה זכה עם מילאן בליגת האלופות לאחר שניצחו את היריבה הגדולה יובנטוס בדו-קרב פנדלים בו נסטה כבש מהנקודה הלבנה. באותה עונה נסטה קיבל את שחקן ההגנה באיטליה וביסס את מעמדו כאחד מהבלמים הטובים בעולם.
שנה לאחר מכן, שוב מילאן הגיעה לגמר האלופת שם חיכתה לה ליברפול וההיסטוריה. במחצית זה נראה כבר סגור כשמיאלן ירדו למחצית בהובלה של 3-0 מוחץ אך ליברפול, בקאמבק מדהים במחצית השנייה השוו ל-3-3 ושלחו את המשחק להארכה ומשם לבעיטות הכרעה שם מילאן הפסידו.
גם בליגה המזל לא האיר פנים למילאן שסיימה שנייה אחרי יובנטוס, אך נסטה שוב בלט ובסוף השנה נבחר לאחד ממצטייני השנה בכדורגל העולמי בפעם הראשונה בקריירה.
שנה לאחר מכן נסטה נכלל בסגל איטליה לקראת גביע העולם. בשלושת המשחקים הראשונים סטה פתח והציג את המשחק ההגנתי והטקטי שלו אך לאחר מכן נפצע ולאכזבתו לא שב לשחק עד לסיום הטורניר, בו איטליה ניצחה את צרפת בדו-קרב פנדלים והעניקו לנסטה את התואר הגדול ביותר שאפשר לקבל.
לאחר אותה עונה החל גל פציעות אצל נסטה שנמשך איתו לאורך כל הקריירה. בעקבות פציעה בכתף נסטה החמיץ את רוב המשחקים ב-2007, אך למשחק הגדול מכולם הוא חזר בזמן. מילאן העפילה לגמר ליגת האלופות שם חיכתה לה אותה ליברפול שגנבה לה את התואר והנקמה הייתה מתוקה. מילאן ניצחה 2-1 באתונה ונסטה זכה לשחק באותו הגמר ולזכות בתואר אירופאי שני בקריירה. נסטה שוב נבחר לאחד משחקני השנה בעולם והגיע למעמד של כוכב על באירופה.
הפציעות לא הפסיקו לעזוב את נסטה וגם את העונה שלאחר מכן רובה החמיץ אך בעיקר בזכות תושייה רבה ואמון מהמאמן מאסילימיאנו אלגרי , נסטה המשיך לקבל את המושכות בהרכב לצידו של הבלם הברזילאי טיאגו סילבה והעניקו למילאן אליפות ראשונה לאחר 6 שנים. נסטה שוב נבחר למרות גילו המפולג (35) לאחד משחקני העונה והראה לכולם כנגד כל הסיכויים שהוא עדיין פה.
עונה לאחר מכן הייתה עונתו האחרונה נסטה במילאן והסתיימה באכזבה, כאשר סיימו במקום השני אחרי יובנטוס והודחו ברבע גמר ליגת האלופות.
לאחר עשר שנים באדום, נסטה נפרד ממילאן עם 325 הופעות, 10 שערים, 2 גביעי אלופות ו-2 אליפויות וייזכר כאחד הבלמים הטובים בהיסטוריה של הכדורגל האיטלקי.
הקושי לפרוש בשיא
נסטה לא הודיע על פרישה כוללת אלא המשיך לשחק. ב-2012 נסטה חתם במונטריאול שבקנדה ל-18 חודשים והצטרף לחבריו האיטלקים- מתאו פרארי, מרקו די ואיו וברנארדו קוראדי וזכה עמם באליפות ה-MLS שנה אחרי החתימה.
ב-2013 נראה שהגיע הסוף כאשר נסטה הודיע כי יפרוש לאחר משחקי הפלייאוף של הליגה , שזוהי ההופעה הראשונה של מונטריאול אי פעם בפלייאוף ה-MLS.
אולם למי שחשב שנסטה סיים את הפרק שלו בכדורגל טעה ולפתע בדצמבר 2014 הודיע הבלם כי חוזר לשחק והצטרף לצ'נאין מהליגה ההודית, אך לאחר חודשיים הבין שזה הסוף ופרש סופית ממשחק פעיל.
נסטה נבחר ארבע פעמים לשחקן ההגנה של השנה באיטליה, התברג 4 פעמים להרכב השנה של אופ"א וב-2004 הוכתר כאחד מ-125 השחקנים הטובים בעולם. הוא היה שותף לזהב האולימפי ב-1996 וגורם מרכזי בנבחרת איטליה שהניפה את גביע העולם ב-2006.
את סגנון המשחק של נסטה אפשר לאפיין כמשחק הגנה מהקשוחים שיש, ובנוסף סיפק גם דיוק וטקטיקת משחק בכל קבוצה בה שיחק ובנבחרת עצמה. נסטה נחשב לאחד מגודלי הבלמים בכדורגל העולמי ולמרות היותו פיזי גם היה כישרוני עם הכדור וידע להניע אותו.
במה שרוב המאמנים שאימנו את נסטה לאורך הקריירה שלו אהבו במיוחד זה החוש הטקטי והמיקום שלו לאורך המשחק וידע לקרוא כל מהלך שמתרחש על כר הדשא.
אז שוב עברו שש שנים, יובנטוס שוב אלופה אך לא נראה כי למילאן יש את השחקן שיוציא אותה מהתקופה הזאת, כמו שנסטה עשה זאת בזמנו.
למי שחשב שנסטה נעלם מענף הכדורגל טעה וכיום נסטה מאמן את קבוצת הכדורגל של מיאמי שבעלי הקבוצה הוא לא אחר מחברו הטוב פאולו מאלדיני ומי יודע, אולי בסן סירו תופיע בעתיד דמות מפעם על הקווים.
