אומרים שהעולם שייך לצעירים, אך בכדורגל האיטלקי שחקן הכדורגל הוותיק נמצא בסימביוזה ראויה לציון מול זה הצעיר והמודרני. ג'יג'י בופון ופרנצ'סקו טוטי הם הדוגמאות הבולטות ל-ווטרנים שעושים חיל בסריה A, אך יש לא מעט שמות נוסטלגיים שמתחת לרדאר העולמי, ממשיכים להציג יכולת גבוה גם בגיל מתקדם יחסית לכדורגלן. מרקו בוריילו נחשב בעשור הקודם כדור העתיד של משחק ההתקפה בארץ המגף, עכשיו לאחר קריירה ארוכה ומלאת תלאות, החלוץ בן ה-34 עושה עונה נהדרת במדי קליארי הצנועה
מאז ומתמיד הליגה האיטלקית שימשה כמעין נקודת מפגש בין הכדורגל השמרני לזה המודרני. הרי ידוע שבלא מעט מקרים, כדורגלני ארץ המגף לא ממהרים להיפרד מהמקצוע ומהמשחק שהם כל כך אוהבים, מכר הדשא ומהאוהדים האדירים שממלאים את הקורבות של האצטדיונים המיושנים למדי (רובם ), גם כשמגיעים "לגיל פרישה" לפי המוסכמות.
מ-דינו זוף, השוער האגדי שלקח עם הנבחרת את גביע העולם בגיל 40, עד לימינו כשג'יג'י בופון מוסיף להיות איכותי ברמות הכי גבוהות של אירופה ופרנצ'סקו טוטי עדיין מנסה להבין איך הוא יצליח לקום בבוקר למציאות שאינה כוללת אימון במדי אהובתו רומא. שאנו רואים שחקנים כאלו ועוד רבים וטובים, שהפכו באופן רשמי ל-וטרנים, המבוגרים האחראים שמעבירים את לפיד הגחלת של הכדורגל האיטלקי, על סגנונו ומסורתו המפוארת לדור הבא של דונארומה, רומאניולי, רוגאני, ספינזולה, אימובילה, בלוטי והיריעה קצרה מלהכיל.
(sportsfair)
דווקא בעמדת החלוץ ניתן לראות העונה לא מעט פגזים מן העבר שיגרמו לאוהד ממוצע, לפרץ נוסטלגיה נחמד. ג'יאמפאולו פאציני הזכור לטובה שעושה עונה אדירה במדי הלאס וורונה בסריה B, פאביו קוואלירלה שממשיך לכבוש שערים במדי סמפדוריה, סרג'יו פליסייר הנצחי וכמובן מרקו בוריילו.
החלוץ שסומן בתחילת העשור הקודם כדור העתיד של הסקוודרה אזורה, לא מימש את הפוטנציאל העצום שהיה טמון בו, למרות קריירה מרשימה למדי במהלכה שיחק בקבוצות גדולות, לקח תארים והבקיע שערים. חוסר מזל לצד התנהגות חסרת אחריות מנעו מהשחקן בעל היכולת האקרובטית האדירה וחוש השערים שהיה נראה לעתים כחלק מהטבע שלו, להצליח ברמות הגבוהות.
הישארו מעודכנים
למרות זאת העונה הזו בהחלט הייתה מהטובות בקריירה של החלוץ בן ה-34, שכבש עד כה במדי קליארי הצנועה 12 שערים ב-27 הופעות. הקבוצה מהאי סרדיניה החתימה בקיץ את החלוץ שגדל במחלקת הנוער של מילאן ועלה לקבוצה הבוגרת כשאנדריי שבצ'נקו ופליפו אינזאגי הגדולים, משמשים לו כמודל לחיקוי.
מרקו נולד בנאפולי, אך מעולם לא היה חלק אמתי מהעיר המתבדלת, לאחר שכנער אביו נרצח על ידי "הגומורה", המאפיה המקומית ומעוררת האימה. ככדורגלן צעיר מרקו החליט ללכת הכי רחוק שאפשר מהסגנון הדרומי של עיר הולדתו, לאחר שהצטרף למחלקת הנוער של מועדון הפאר מבירת האופנה של איטליה. הרוסונרי עמוסי החלוצים, בעיקר השאילו את מרקו בשנותיו הראשונות במועדון לאחר שמקיץ 2002 ועד שנמכר לגנואה ב-2007 עבר בארבע קבוצות שונות. למרות זאת היה שותף שולי בסקודטו בו זכתה הקבוצה של אנצ'לוטי בעונת 04\03 לאחר שהופיע בארבעה משחקים.
במהלך השנים הללו היה נראה שמדובר ביהלום לא מלוטש. מרקו שהתקשה להביא לידי ביטוי את כישוריו במדי הקבוצות בהן שימש כפרילנסר. הצרות החלו לרדוף אחרי מי שכבר פיתח לעצמו מוניטין כבחור פרוע למדי, לאחר שבמהלך עונת 2007\2006 נמצאו בגופו של מרקו חומרים אסורים וכתוצאה מכך הורחק מהמגרשים לשלושה חודשים. המקרה הוסיף לתפוס כותרות בתקשורת האיטלקית, לאחר שמרקו שיתף את הציבור שהסיבה שהחומרים האסורים (פרדינזון ופרדניזולון) נמצאו בדמו עקב שימוש במשחה נגד כאבים שנתנה לו ארוסתו דאז, הדוגמנית הארגנטינאית בלן רודריגז, מכיוון שזו הדביקה את בן זוגה במחלת מין.
החלוץ הפרובלמטי מצא את הישועה בעונת 2008\2007 במדי גנואה ותחת הדרכתו של ג'אן פיירו גאספריני. המועדון הוותיק ביותר באיטליה חווה עונה נהדרת, כשבוריילו משמש כמוציא לפועל המרכזי לאחר שסיים כמלך שערי הקבוצה, והשלישי מבין כובשי הליגה לאחר שמצא את הרשת 19 פעמים. יכולתו הטובה של מרקו לצד אופיו האמוציונלי, גרמו ליושבי המראסי להתאהב בחלוץ, שהגיע דרך הרוסובלו לנבחרת האיטלקית. אך הרומן בין הצדדים נעצר בגלל רצונה של קבוצת האם להחזיר את בנה האובד, שנראה שהפך סוף סוף למה שציפתה ממנו.
הרוסונרי ששיחררו את אלברטו ג'ילארדינו באותה עונה שילמו 7.5 מיליון יורו בשביל להחזיר את בוריילו הביתה במטרה שיתפוס את מקומו בהתקפת הקבוצה. אך שוב אצל מרקו, שני צעדים קדימה נלווים בארבעה אחורנית, לאחר שפציעה טורדנית הגבילה אותו לשבעה משחקים בלבד באותה עונה. בקיץ מרקו החליף את מספר חולצתו ל-22, המספר שלו בגנואה שהתפנה לאחר העזיבה של קאקה לריאל מדריד. תקראו לזה מכתוב, או שתקראו לזה השפעה פסיכולוגית, אך העונה הזו הייתה הטובה ביותר של מרקו בוריילו במדי המועדון בו גדל, לאחר שהבקיע 14 שערי ליגה ב-26 הופעות בלבד וגם הבקיע את שערו הראשון בליגת האלופות.
אך האם לא הייתה נאמנה לבנה, ולאחר הגעתם של רוביניו וזלאטן איברהימוביץ' הקאדר ההתקפי נהיה צפוף, ומרקו נשלח לעונת השאלה מוצלחת ברומא במהלכה הבקיע 17 שערים בכל המסגרות. רומא אומנם מימשה את אופציית הרכישה של החלוץ, אך גם אצל הג'יאלורוסי יכולתו הגבוה של מרקו בעונתו הראשונה לא סיפקה לו אשראי, לאחר שבעונה העוקבת לואיס אנריקה התעלם מקיומו של מרקו שעבר באמצע העונה ליובנטוס, והיה שותף שולי למדי לזכייה בסקודטו של הגברת הזקנה.
עונה לאחר מכן מרקו חזר לקומפורט זון שלו-גנואה, במדיה חזר להציג מספרים יפים. כמובן לאחר מכן הגיעו פציעות והשאלות, כולל אפיזודה קצרצרה בפרמייר ליג במדי ווסטהאם. לאחר שבעונה שעבר הבקיע שמונה שערים בלבד, במדי קארפי ואטאלנטה שוב לבש את מדי הרוסובלו (האדום-כחול), אך הפעם את אלו של קליארי. מתחילת העונה היה ברור שמדובר בשידוך מוצלח לאחר שכבש במסגרת הגביע רביעייה לרשת של ספאל 2013.
נראה שהאי הפסטורלי והאווירה הנינוחה של קבוצה שלא נאבקת על אירופה ולא נלחמת נגד הירידה עשו טוב למרקו, שחזר להראות לאוהדי הכדורגל בארצו את רגל שמאל האימתנית שלו, את משחק הראש המשובח וגם החוש להריח שערים חזר להתחדד לאחר שנים של ניוון מסוים. מי שהיה צעיר כישרוני שתלו בו תקוות רבות כבר בן 34, ועתה נראה שההנאה מכדורגל חזרה להיות מנת חלקו.
